מדרשי פילון ג׳:ח׳The Midrash of Philo 3:8
א׳מהו (אותו) "הקול אשר נשמע של אלהים המהלך"? האם באמת יש דיבור, או גם רחש־רגלים, או האם אלהים מתהלך?
1
ב׳... לשיטת הקדמונים, הסיבה העליונה והקדומה ביותר היא יציבה וחסרת־ תנועה. אך (ה') נראה ונדמה, וכביכול יוצר רושם, שברצונו להתנועע. הרי מבלי שיצא הֶגֶה, שומעים הנביאים בעזרת כוח מיוחד, קול אלהי, המשמיע את האמור אליהם. וכשם ש(ה') נשמע מבלי לדַבֵּר, כך הוא נדמה כהולך בלי ללכת, ואפילו איננו נָע כלל. ואתה ראֵה! לפני ש(אדם ואשתו) טעמוּ טעם חטא הם היו יציבים ואיתנים197 וראה גם בקשר לפסוק "ואברהם עודנו עומד לפני ה'" ב"על החלומות" ב, רכו המובא להלן לבראשית יח, כב שו"ת בראשית ד, כה., חסרי־תנועה שאננים ונצחיים, ממש כפי שדימו את האלהות, וכפי שאָכֵן היא לאמיתה. אך מאחר שהתחברו אל העָרמה, הם עצמם נעו והחליפו את חוסר התנועה, וסברוּ שגם בו (בה') חלו שינוי ותמורה.*שו"ת בראשית א, מב
___________
___________
2
ג׳השבעים מתרגמים "וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן", במובן קולו של ה' שהיה מתהלך בגן198 בשבעים Καὶ ἤκουσαν τὴν φωνὴν κυρίου τοῦ θεοῦ περιπατοῦντος ἐν τῷ παραδείσῳ., היינו, ש"מתהלך" מוסב על ה'. וכן בחז"ל ישנן שתי שיטות: "אמר ר' חננא בר פפא, שמעו קולן של מלאכים אומרים ה' אלהים הולך לאותן שבגן" (ב"ר יט, ח). "אמר ר' חלפון, שמענו שיש הילוך לקול, שנאמר וישמעו את קול ה"א מתהלך בגן" (ב"ר יט, ז). ומלשון שאלת פילון: "האם באמת יש לו דיבור" וכו', נראה שהיו ידועים לו שני הפירושים. ומפרשי המקרא נחלקו בזה. ובמורה נבוכים א, כד: "הקול הוא הנאמר עליו שהוא מתהלך", וכן במה"ג.
3
ד׳מקבילה לעצם מדרשו של פילון כאן, על השינוי שחל באדם לאחר החטא, נמצאת במדרש: "א"ר שמעון בן יוחאי, עד שלא חטא אדם הראשון היה שומע קול הדיבור ועומד על רגליו ויכול לעמוד בו, ומשחטא היה שומע קול הדיבור ומתחבא, שנאמר ויתחבא האדם ואשתו. א"ר אבין, עד שלא חטא אדם הראשון היה שומע הקול אימירין (בנחת), משחטא שומע את הקול אגריון (בהול)" (במד"ר יא, ג; פס"ר טו, עמ' סח, ב). גם חז"ל וגם פילון רואים שינוי ערכין ביחסו של האדם לה', אחרי שחטא. בפילון: "ואתה ראה! שלפני שטעמו טעם חטא הם היו יציבים ואיתנים" וכו'. ובחז"ל: "עד שלא חטא אדם הראשון היה שומע קול הדיבור ועומד על רגליו ויכול לעמוד בו" וכו'. ומכאן גם פֹה, כשָם, שקול ה' אחר החטא לא היה כמו קודם החטא. שם, שכיון שאדם בעצמו לא היה עוד עומד במקומו ונצחי, לפיכך נדמה לו שגם ה' או קול ה' "מתהלך" בגן. ופֹה, הוא שמע עכשיו רק "קול בהול - קול אגריון", ולא היה יכול לעמוד בו.
4
ה׳מדוע, כשהתחבאו מפני אלהים לא נזכרה האשה תחילה, הרי היא אכלה ראשונה מהפרי האסור, אלא האיש? הרי (הכתוב) אומר: "התחבא אדם ואשתו".
5
ו׳ראשית, החטא והעבירה התחילה הנקבה הבלתי־מושלמת והשפלה, בעוד שהזכר (התחיל) במורא ובצניעות ובכל טוב, מכיון שהוא היה טוב ושלם יותר199 ראה לעיל פסוק ב, כא-כב שו"ת בראשית א, כה..*שו" ת בראשית א, מג
___________
___________
6
ז׳מדוע לא התחבאו במקום אחר, אלא באמצע200 כן בתרגום יב"ע: "במציעות אלני גינוניתא". וראה לעיל ב, ט שו"ת בראשית א, י, והע' 64. עץ גן העדן?
7
ח׳החוטאים אינם עושים הכל במחשבה ובחכמה, אלא לעיתים נשארים גנבים לשֶבת על גניבותיהם, מבלי שיבחינו בתוצאות, כי הרי מה שמונח לידם ולמרגלותיהם כבר נדרש ומבוקש. וכך אירע אף כאן. אף על פי ש(אדם) חייב היה לברוח הרחק מהעץ שגרם לחטא, הוא נלכּד באמצע המקום, ובכך נגלית העבירה בבהירות וביֶתר־בירור, ללא כל מפלָט. ובזה מרַמֵז (הכתוב) באופן סמלי, שכָּל אדם רע מוצא מקלט בָּרעה, וכל בעל תאווה ממהר ומוצא את מנוחתו בַתאווה.*שו"ת בראשית א, מד
___________
___________
8
ט׳מעין זה איתא בחז"ל, על הפסוק "וישמעו את קול ה' אלהים": "אל תקרי וישמעו אלא וישמיעו, שמעו קולן של אילנות שהיו אומרים הא גנבא דגנב דעתיה דברייה" (ב"ר יט, ח; טו, ז). שניהם מכניסים את החטא לגדר גניבה, אלא שלפילון הם מתנהגים כגנבים, ולפי חז"ל האילנות הם שמכריזים על הגניבה. מן הלשון "עץ" דרש האברבנאל כדרושו של פילון: "והתבונן אמרו שלא נתחבאו בתוך עצי הגן כי אם בתוך עץ הגן, באותו עץ הידוע שחטאו, כי ממנו אכלו וממנו עשו להם חגורות ובו נתחבאו".
9