מדרשי פילון ד׳:י״אThe Midrash of Philo 4:11
א׳מדוע נתקלל (קין) על הארץ?302 זו גירסת המתרגם הארמני. אבל בשבעים: ,ἐπικατάρατος σὺ ἀπὸ τῆς γῆς, כמו במסורה: "ארור אתה מן האדמה". אין ספק, שתשובת פילון מבוססת על נוסח המסורה והשבעים, וכן הוא גורס ב"על עבודת האדמה", כב.
1
ב׳הארץ היא האחרון בחלקֵי העולם. ואם זו מקללת אותו, משמע שגם היסודות האחרים ישימו קללות דומות, דהיינו: מעיינות, נהרות, ים, אוויר, רוחות, אש, אור, השמש, הירח, כוכבים וכל השמים כולם303 ראה גם להלן בראשית ד, יד שו"ת בראשית א, עד ובביאור שם.. אמנם, אם הטבע הדומם והארצי מתנגד ומתקומם לעַוול, האם התכונות הטהורות לא (תתקוממנה) ביֶתֶר שאֵת? ומי שחלקֵי העולם נאבקים בו, היכן עוד ימצא תקוה לגאולה? אתמהה.*שו"ת בראשית א, עא
___________
___________
2
ג׳מדבריו של פילון יוצא, שפירוש "מן האדמה" הוא שקין נתקלל "על־ידי האדמה" (ראה גם לעיל ד, ח שו"ת בראשית א, סז), ועם זאת נתקלל גם על־ידי שאר חלקי תבל. וכן שקללת האדמה כאן היתה מכוונת כנגד קין בלבד. במדרשים ובמפרשים ישנן כמה שיטות בזה.
3
ד׳במכילתא נמצא, שהאדמה בעצמה נתקללה בגלל שפצתה את פיה לבלוע את הדם: "נטית ימינך תבלעמו ארץ (שמות טו, יב), מגיד שהים זורקן (למצריים) ליבשה והיבשה זורקתן לים, אמרה היבשה, ומה בשעה שלא קיבלתי אלא דם הבל, שהוא יחידי, נאמר לי ארורה האדמה וגו', עתה איך אוכל לקבל דָמָן של אכלוסין הללו? עד שנשבע לה הקב"ה שאיני מעמידך בדין" (מכילתא בשלח, פרשה ט).
4
ה׳ובמדרשים אחרים נמצא יסוד דבריו של פילון, וביארו שיש כאן שתי קללות, האחת הענשת האדמה על שפצתה את פיה (פסוק יא), והשנייה שקין נתקלל בזה שאף אם יעבוד את האדמה לא תתן לו פירותיה (פסוק יב). ואצל פילון נראה, שלומד משני הפסוקים גם יחד שהאדמה מקללת את קין בזה שלא תוציא לו פירותיה. ובמדרשים: "ועתה ארור אתה מן האדמה, לפי שנברא גופו ממנה ולפי שפצתה לקחת את דמי אחיך, וגם קללו כי תעבוד את האדמה וגר, שלא תוציא לך כלום ממה שתזרע בה" (מדרש אגדה). "ואתה ארור אתה מן האדמה, קיללו שלא ליהנות מן האדמה שלא תהא מצמחת לו כלום, ונתקללה היא בשבילו" (מה"ג).
5
ו׳ובמפרשי המקרא נמצא כעין פירושו של פילון: "ועתה ארור אתה מן האדמה, שיבא לו חסרון מפאת האדמה, שיזרע ויטע, כי הוא היה עובד אדמה, ולא תתן האדמה עוד קציר ופרי" (ראב"ע). "כי בכאן לא ארר האדמה בעבורו כאשר באביו, אבל אמר שיהא הוא ארור ממנה, ופירוש הקללה שלא תוסיף תת כחה אליו" וכו' (רמב"ן). "ועתה ארור אתה מן האדמה וכו', כלומר מן האדמה תבוא לך הקללה שלא תוסף כחה לך" (רד"ק).
6
ז׳וכמדרשו של פילון, שקללת האדמה היתה מכוונת לקין בלבד, נמצא גם בחז"ל: "כי תעבד את האדמה לא תסף לתת כחה לך. רבי אליעזר אומר, לך אינה נותנת - לאחר נותנת" (ב"ר כב, י). "ואפשר שהקללה הזאת היתה לקין לבדו, או לקין ולזרעו אחריו" (רד"ק).
7
ח׳במקום אחר מפרש פילון את תיבת "ועתה" שבראש הפסוק: "וקללות נמרצות הותכו בקין, אשר לא עשה תשובה, בשֶל חטאו הגדול - רֶצַח אחיו. ותחילה הרי אמר לו: "ועתה ארור אתה מן האדמה". וראשית (הכתוב) מלמד לא רק הפעם, כשהרג בעָרמה, הוא ארור ומקולל, אלא שכך היה גם קודם לכן, בשעה שהתנַכֵּל להמית. כיון שהמחשבה שווה בעֶרכָּה למעשה המושלם. כל עוד אנו רק שוקלים מעשה רע בדמיון הערום של שִׂכלנו, אזי אין אנו חייבים על הגיגינו, שכּן נפשנו עשוייה לסגת אף בניגוד לרצוננו, אך כשהמעשה מצטרף למזימות, אזי גם המזימה נושאת עוון"304 ראה גם "על הפכחון", מט (מובא להלן לבראשית ט, כז. שו"ת בראשית ב, עז). (על הרע האורב לטוב, צו-צז).
8
ט׳פילון מפרש "ועתה" כמו "גם עתה". דבריו, שמחשבה רעה כשהוצאה אל הפועל מצטרפת למעשה, הם כלל גדול בשיטת חז"ל (קידושין מ, א ועוד). ומפירושו נראה, שקין לא הרג את הבל בדרך מקרה, אלא שהתנכל להוליכו ולהמיתו שם. וכן נמצא במדרש חז"ל: "ג' חשבו מחשבה (רעה) וגלה הקב"ה מחשבותם לכל באי עולם, קין ועשו ואבשלום. קין, שחשב בלבו ואמר אני הורג את אחי ואירש את העולם, וגלה הקב"ה מחשבתו לכל באי עולם, שנאמר ועתה ארור אתה" (אבות דרבי נתן, נוסחא ב, מה).
9