מדרשי פילון ח׳:י״גThe Midrash of Philo 8:13

א׳מדוע כָּלוּ¹⁷² כך בשבעים ἐξέλιπεν, ובמסורה: "חרבו". המים מעל הארץ בשנת שש מאות ואחת לחיי נח¹⁷³ כך בשבעים ἐν τῇ ζωῇ τοῦ Νωε, ובמסורה ליתא: לחיי נח., בראשון באחד לחודש?

ב׳אפשר לומר, שה"ראשון" לכליון (המים) מתייחס גם לחודש וגם לאיש (נח), והוא מַתְאִים לשניהם. כי אף על פי שאנו שומעים שהמים כָּלוּ בחודש הראשון, יש להניח, שמדובָּר בחודש השביעי, אשר (חָל) בזמן שוויון היום והלילה. כי אותו החודש הוא גם הראשון וגם השביעי¹⁷⁴ ראה לעיל ז, יא שו"ת בראשית ב, יז; ח, ד שו"ת בראשית ב, לא, והכוונה לחודש ניסן., כביכול ראשון בַּטבע ובכוח, ושביעי בזמן. אי לזאת אומר (הכתוב) במקום אחר: "החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון לחדשי השנה" (שמות יב, ב)¹⁷⁵ על כל העניין ראה להלן, שם שו"ת שמות א, א., ובכן, נקרא כ"ראשון" זה שהוא ראשון לפי הטבע והכוח, אך שביעי לספירת הזמן, כי שוויון היום והלילה הוא הראשון בסדר הדירוג, והעָדיף בתקופות השנה. אך אם נֹאמר "ראשון" על האיש (נח), אזי נאמר הדבר אמת ויציב. כי בצֶדק, הצדיק הוא ראשון לאמיתו, כשם שהקברניט הוא ראשון באניה, והמושל בעיר. אבל הוא (נח) איננו רק ראש למוסריות, אלא גם לַסֵדֶר¹⁷⁶ סדרי החיים בכללן, שלשלת הדורות. מ., כי בלידה החדשה, הוא עצמו היה ראש וראשון לתולדות האנושות השנייה¹⁷⁷ כלומר, שהוא אבי יצירה חדשה. ראה להלן בראשית ט, א-ב שו"ת בראשית ב, נו.. יתר על כן, יפה נאמר כאן, שמֵי המבול באו, חדלו בשנית, ושבו לאיתנם כבראשונה, בחייו של האיש הצדיק¹⁷⁸ על בוא המבול, לעיל ז, יא שו"ת בראשית ב, יז ובביאור. ועל כלות המבול, ראה בשאלתו כאן, שגורס: "לחיי נח"., מכיוון שרק הוא ובני ביתו היו עתידים להישאר בחיים בשעת המבול, ומשחָלפה הרעה הוא היחידי שנמצא עלי־אדמות, לפני הבריאה/הלידה המחודשת - החיים שלאחר מיכן... ומטעם זה אומר (הכתוב): "בשש מאות ואחת" (שנה) ו"צדיק בדורו"¹⁷⁹ בראשית ו, ט. כך בשבעים ἐν τῇ γενεᾷ αὐτοῦ, או ἐν τῇ γενέσει αὐτοῦ. ובמסורה שם: "בדורותיו". וראה לעיל ו, ט בהע' 2., לא (דור) כל שהוא, אף לא צדיק בזמן ההשחתה, אלא בזמן (דור) מסויים, כי ההשוואה היא עם דורו הוא. אמנם, גם הוא¹⁸⁰ מרקוס מציע: הדוֹר, ואולי יש להעדיף: האיש, כלומר נֹח. מ. ראוי לשבח, שייחדו אלהים מכל דור וחָשבו ראוי לחיים¹⁸¹ אפשר שמרמז כאן, שזה בניגוד לעָבר "שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן".. אף קבע אותו¹⁸² את נח/הדור. מ. כגבול לשניהם, הן לדור והן לקץ, כעין סוף לכל אשר עתיד להישָחֵת, וכעין ראשית לכל אשר עתיד להיות¹⁸³ "[נח, נח וכו'], ולמה כפל שמו? לפי שראה עולם בחורבנו וראה אותו ביישובו" (מדרש אגדה בראשית ו, ט), "אמר ר' לוי אמר ר' יוחנן וכו', כתיב בנח תמים היה (בראשית ו, ט), רָאָה את העולם בישובו עד שלא בא המבול, וראה אותו חרב, וראה אותו בתיקונו אחר כך, לכך נאמר בו היה" (ת"ב וישב, ה. ועי' תנחומא נֹח, ה). ובב"ר ל, ח שהיה נח רואה עולם חדש.. אך מעל לכל ראוי לתהילה, זה אשר נזדקף בכל גופו, והסתכל כלפי מעלה¹⁸⁴ נראה שכוונתו לנֹח. אבל לא נזכר בתורה על עמידה של נח. ועל אברהם נאמר שעמד לפני ה' (בראשית יח, כב), וראה בשו"ת בראשית ד, כה על תפילתו של אברהם, שלא ייכרת כליל הגזע האנושי. וכן במשה נאמר: "ועתה פה עמוד עמדי" (דברים ה, כח), ועל עמידתם של אברהם ושל משה כותב פילון ב"על החלומות" ב, קכו והלאה. וראה מאמרי חז"ל שבביאור, על ההשוואה של נח לדורות האבות. ובמדרש הגדול, שמקור מאמרו שם נעלם: "בכל יום ויום היה נח מתרה באנשי דור המבול, ואומר להן עבדו את הקב"ה, ועשו טובה עם עצמכם. והיו אומרין לו מה טיבו? אמר להן, הוא עשה את השמים ואת הארץ. אמרו, איכן הוא שרוי? אמר להן, במרום. אמרו, עד שאנו מגביהין קומתנו למרום ומשתחוים לו, נעשה צלם בארץ ונשתחוה לו" (מה"ג לבראשית יג, ו. עמ' קנו). ואפשר, מפני שפילון ייחֵס כן לאדם הראשון, ראה לעיל ב, ז שו"ת בראשית א, ה, ומאחר שלדבריו נח הוא אבי יצירה חדשה, לכן ייחס לנח את אותה ההסתכלות כלפי מעלה. מתוך ידידות אֶל האֵל.^*שו"ת בראשית ב, מה
___________

ג׳דרושו של פילון מבוסס על גירסת השבעים, שגרסו את הפסוק בבראשית ו, ט "איש צדיק היה בדורו", וכן "כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה". ולכן מפיק מכאן את דרושו, שנח חי שש מאות שנה, ובמשך שש מאות שנה אלה חלפו כמה דורות, והוא מדייק מכאן, שנח היה צדיק רק ביחס לדור יוצאי חלציו, ר"ל לדור השארית שניצל, אבל לא כלפי הדורות שהיו במשך השש מאות שנה. רבינו בחיי מדייק כפילון, שעל נח עברו כמה דורות, באמרו: "בדורותיו. היה ראוי לומר בדורו, אלא כשבא המבול היה בן שש מאות שנה", והוא מדייק מכאן דרוש אחר: "וכבר עברו עליו דורות הרבה, והגיד לך הכתוב כי כל הדורות ההם השחיתו, ולא היה בכולן ראוי להנצל זולתו" (בחיי לנח ו, ט). וכן ברמב"ן. ובפירוש הר"ן לתחלת נח: "ואמר בדורותיו, להורות כי בכל הדורות שהיה בהן, מצד שהאריך ימים וקפל דורות רבים אנשי רשע וחמס, לא נפתה לבו בכל הדורות ההם ללמוד ממעשיהם".

ד׳גם מדרשו הסמלי של פילון, הוא ברוח מדרשי חז"ל. מקבילה לרעיון זה נמצאת בדברי ר' יוחנן, במחלוקת של פירוש המלים "בדור הזה": "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. א"ר יוחנן, בדורותיו ולא בדורות אחרים. וריש לקיש אמר, בדורותיו כ"ש בדורות אחרים. א"ר חנינא משל דברי יוחנן, למה הדבר דומה, לחבית של יין שהיתה מונחת במרתף של חומץ, במקומה ריחה נודף, שלא במקומה אין ריחה נודף" (סנהדרין קח, א). כדעת ר' יוחנן, היא דעת ר' יודה: "ר' יודה ור' נחמיה, ר' יודה אמר, בדורותיו היה צדיק, אילו היה בדורו של משה או בדורו של שמואל לא היה צדיק וכו'. ר' נחמיה אמר, ומה אם בדורותיו היה צדיק, בדורו של משה על אחת כמה וכמה" (ב"ר ל, ט). ובמה"ג: "ר' יוחנן אמר, בדור הזה ולא בדורו של אברהם יצחק ויעקב. ר' שמעון אומר אם בדור שכולו חייב נמצא צדיק, אלו היה בדור שכולו צדיק על אחת כמה וכמה" (מה"ג בראשית ז, א). "מהו בדורותיו? יש דורשין לשבח ויש דורשין לגנאי, צדיק בדורותיו ולא בדורות אחרים" (ת"ב נח, ו; ת"ה, ה). ובאלפא ביתא דבן סירא, אות ס: "יש אומרים שצדיק היה נח בדורותיו, ולא בדור אחר, שכך אמר לו הקב"ה, כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, בדור הזה אתה צדיק, אבל לא בדור אחר". וראה גם לעיל בביאור לפסוק ו, ט שו"ת בראשית א, צז, ולפסוק ז, א שו"ת בראשית ב, יא.