מדרשי פילון ח׳:י״בThe Midrash of Philo 8:12
א׳מדוע, "שילח (נח) את היונה בשלישית אחרי שבעה ימים נוספים, ולא שבה168 במסורה: "ולא יספה שוב", וכן בשבעים. אליו עוד"?
1
ב׳"אִי־השיבה אליו" (מתייחסת) באופן מילולי (אל) היונה, (שהיא) למעשה המוסריות. היא איננה סמל להתנַכּרות, כי כמו שהזכרתי, לא נפרדה (היונה) אז169 כלומר, במעופה השני. השווה לעיל ח, יא שו"ת בראשית ב, מב., אלא בדומה לקרן־אור, נשלחה להתבונן בתכונות (הברואים) האחרים. אך כאשר לא מצאה אנשים בני חינוך170 מילולי: אשר קבלו חינוך/מוסר=תורה. מ., היא שָבָה פעם נוספת, ומיהרה ישר אך ורק "אליו". אבל עכשיו היא איננה עוד קניינו של אחד בלבד, אלא טובה משותפת לכל אלה המשתוקקים לקבל האצָלוֹת של החכמה, מן העולם כביכול, ובתבונה צמאו מקדמא דנא לחכמה.*שו"ת בראשית ב, מד
___________
___________
2
ג׳גם כאן הולך פילון בשיטתו המדרשית, שהעורב והיונה הם סמלים לטוב ולרע, והיונה היא סמל המוסריות. הוא מדייק גם בתיבת "אליו", בקשר לשיבת היונה, שבפסוקים ח, יא-יב. והוא מקשר דיוקו לתיבה זו בדרושו האלגורי, כי עד עכשיו היא שבה "אליו", כי הוא היה הצדיק היחידי, אבל עתה, לאחר המבול, היא קניינם של רבים המשתוקקים לחכמה171 ובזֹהר: "והנה עלה זית טרף בפיה, ועל דא וידע נח כי קלו המים. ואתתקפו מלאכי דקדושה על מלאכי חבלה" (זֹהר חדש, הוצ' אשלג, עמ' ר)..
3