מדרשי פילון ח׳:י״אThe Midrash of Philo 8:11
א׳מהו: "היונה שָבָה155 כן בשבעים ἀνέστρεψεν. ובמסורה: "ותבוא". אליו לעת ערב מחזיקה עלה־זית, ענף־מצוּמָק156 כן בשבעים φύλλον ... κάρφος, כלומר, "ענף יבש" (וכן קוראו להלן). ובמסורה: "טרף"., בפיה"?
1
ב׳כולם הם סמלים מובחרים ובדוּקים: "הַשִׁיבָה", "לעת ערב", "אחיזת עלה הזית", ה"ענף־מצוּמק", "השמן (זית)" ו"בפיה". אולם, יש לדייק בכל אחד מן הסמלים. כי החֲזָרָה שונָה מה(פעם) הקודמת, שהרי זו (הפעם הראשונה), הביאה את דבַר הטבע המושחת והמרדָן לגמרי, שנשמד על־ידי המבול בגלל בַּעֲרוּת ועזות־מצח מרובָּה. ואילו הלזו (הפעם השניה), היא מתחרטת על תחילתה. ולמצוא תשובה (=לשוב בתשובה) לא דבר קל הוא, אלא מעשה קשה ומייגע. ומשום טעמים אלו, היא באה לעת ערב, מפני שהקדישה157 מילולי: העבירה. מ. את היום, מבוקר ועד ערב, לחיפוש. ובאופן מילולי: היא עברה דרך מקומות (שונים), אבל למעשה היא התבוננה בחיפושיה בחלקי הטבע, וראתה אותם בבירור מראשית עד אחרית, שהרי העֶרב הוא סמל ה"סוֹף". הסמל השלישי הוא "נשיאת העָלֶה". העלה הוא חלק קטן של הצמח, ועם זאת לא יוָוצר בלי הצמה (עצמו), ובדומה לו ראשית החזרה בתשובה. כי התיקון בראשיתו נראה קטן, כאותו העָלה הזקוק לשמירה, והוא עלול לנשור, אף על פי כן יש תקוה גדולה שיגיע לדרכים ישרות במלואן. הסמל הרביעי הוא, שהעָלה לא היה של עץ אחר, אלא של הזית בלבד, ושֶמן הוא חחומר למאוֹר158 על עניין שמן הזית שהוא סמל האור, ראה גם להלן שמות כז, כ שו"ת שמות ב, קג ובביאור שם.. אבל כפי שאמרתי159 ראה לעיל ח, ז שו"ת בראשית ב, לה ובביאור שם., הרישעה היא אפילה עמוקה, אך הטוב הוא הנוֹגה רב־הזֹהר, והתשובה היא ראשית האור. אך אל תחשוב, שהתשובה בראשיתה כבר מניצה ופורחת160 מילולי: בניצה ובפריחה. מ., כי למרות ש(הצמח) יבש ומיובש, בכל זאת הוא נושא זרע, לפיכך הסמל החמישי הוא, ש(היונה) בשובה "החזיקה ענף יבש". והסמל השישי הוא, שהענף היבש היה "בפיה" -וששה הוא המספר השלם הראשון161 לפי שיטת פיתגורס.-, כי המוסריות נושאת בפיה, כלומר בדיבורה, זרעי חכמה וצדק וטוּב־הנשמה בכללו. והיא לא רק נושאת, אלא אף נותנת חֵלק ונחלה להדיוטות, ומגישה מים לנשמותיהם, ומשקָה בתשובה את תשוקתם לחטאים.*שו"ת בראשית ב, מב
___________
___________
2
ג׳מתוך לשון הכתוב, לומד פילון ששה דיוקים ברעיון התשובה: א. שהיונה "שבה", שכוונתו לתשובה. ב. ולכן היא באה "לעת ערב", מאחר שעסקה כל היום בחיפוש ובבדיקת דרכיה לשוב בתשובה. ג. "אחיזת העָלה" מסמל את תחילת התשובה, כי העָלה הוא דבר קטן ועדין, ויש להחזיק בו בחזקה שלא ינשור, וכן יש להחזיק בחָזקה בתשובה. ד. עלה "הזית" מסמל את האור, בניגוד לרע שהוא חושך, והתשובה היא תחילת האור. ה. "יבש", שהנֶטע אע"פ שעודו יבש, יש לו הכשרון להצלחת הזרע, שהיא התשובה. ו. "בפיה", הכוונה שעל־ידי דיבורה היא גם מַפרישה מפיה לאחרים.
3
ד׳רעיון התשובה, הנלמד ממעוף היונה, נמצא גם במדרש הנעלם. אולם, בשעה שפילון מציג כאן את התשובה כרעיון כללי, הרי אנשי המדרש הארץ־ישראלי לקחו אותו הרעיון הנמצא גם בפילון, והלבישוהו בלבוש ארץ־ישראלי, בפרשם שהכוונה בתשובת היונה היא לתשובה של עם ישראל, שאם עם ישראל ישוב בתשובה, אזי הוא ישוב לארצו. וז"ל: "והנה עלה זית טרף בפיה. לולי שהעיר הקב"ה רוח הכהנים, שהיו מדליקין נרות בשמן זית, אזי אבדה פליטת יהודה מן העולם, ובכל פעם ופעם שָבָה בתשובה ונתקבלה. א"ר פנחס, חוץ מן גלות רביעאה, דעדיין לא שבה, והכל תלוי בתשובה. וא"ר פנחס, אין לך בכל פעם ופעם שלא התעכב הקב"ה גזר דינא של כנסת ישראל שבע שמיטין ושבע יובלות, שמא תחזור בתשובה, הה"ד וייחל עוד שבעת ימים אחרים, בר מן קדמאי. וישלח את היונה, בגלות אדום. ולא יספה שוב אליו עוד, דעד היום לא חזרה בתשובה, ולא העירה רוחה. דא"ר פנחס, אלמלי חזרה בתשובה לא נשתיירה בגלות יומא חד. רבי אליעזר אומר, כל הגליות שגלתה כנסת ישראל נתן לה הקב"ה זמן וקץ, ונתעוררה תמיד בתשובה, וגלות האחרון אין לו קץ וזמן, אלא הכל תלוי בתשובה" וכו' (מדרש הנעלם, נח, כג ע"ב).
4
ה׳מדרשו של פילון על הסמל הרביעי נמצא גם בחז"ל: "ד"א, עיניך יונים (שיר השירים א, טו), אמר ר' יצחק, אמר להם הקב"ה, דוגמא שלך דומה ליונה וכו', כיצד, כשהיה נח בתבה מה כתיב, וישלח את היונה וגו', ותבוא אליו היונה לערב ערב (בראשית ח, ח ויא), אמר להן הקב"ה, מה היונה הביאה אורה לעולם, אף אתם שנמשלתם ליונה, הביאו שמן זית והַדליקו לפני, שנאמר ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית" (ת"ב תצוה, א; ת"ה שם, ה). "אמר הקב"ה, הזית הזה הביאה אורה לעולם בימי נח, הה"ד ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה" (ויק"ר לא, ט).
5