מדרשי פילון ח׳:ו׳The Midrash of Philo 8:6
א׳מדוע פתח הצדיק (נח) את חלון התיבה אחר ארבעים יום?
1
ב׳עיין וְדַע, שהבקי באלהות139 מילולי: התיאולוג=משה. מ., משתמש באותו מספָּר גם לזרמי המבול140 בראשית ז, יב: ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה., גם להפסקתם וגם לישועה המוחלטת מן הרעה. ובכן, בעשרים ושבעה לחודש השביעי בשנה השש מאות לחיי נח, דהיינו ביום הולדתו, התחיל המבול באביב141 ראה לעיל ז, יא שו"ת בראשית ב, יז ובשו"ת הקודמת.. יתר על כן, בעשרים ושבעה131 כך בשבעים: καὶ ἐκάθισεν ἡ κιβωτὸς ἐν μηνὶ τῷ ἑβδόμῳ, ἑβδόμῃ καὶ εἰκάδι τοῦ μηνός. ובמסורה: "בשבעה עשר יום". וראה לעיל ז, יא שו"ת בראשית ב, יז ובביאור שם. לחודש השביעי נחה התיבה על ראשי ההרים בתקופת שוויון היום והלילה בסתיו142 ראה בשו"ת הקודמת.. ומשלושה (אלה) ברור, שהמבול לא נראה (עוד) בשנת שש מאות ואחת, ושוב בעשרים ושבעה לחודש השביעי (לשנה 601). כי למועד השנה, שוב הוא (המבול) התרַסֵן, והציב את התבל כפי שהיתה בשעת ההשחתה, (דהיינו) שתפרח ותלבלב באביב ותמלא בכל פרי. מכל מקום, כך ארבעים יום שטפו זרמי המבול, כשנפתחו המפָּלים משמים ונבקעו המעיינות מתהום הארץ, ושָבָה שנית תקווה ליציבות ביום הארבעים לאחר הפסקה ארוכה, כשהוא (נֹח) פתח את החלון. ועוד, תקופת ימי המבול היתה חמשים ומאת יום, כמו כן התמעטות (המים) נמשכה חמשים ומאת יום143 ראה לעיל ח, ב-ג, בביאור.. אי לזאת, יש להתפלא על שוויון (זה), הואיל והשוֹאָה גברה ופסקה במספר (ימים) שווה בדומה לירח. שהרי הוא (הירח), משתמש באותו מספר (ימים) לגידולו מן המולד144 מילולי: התאספות, התלכדות. מ. עד שהוא זורח במלואו, ולחיסורו כשהוא שָב שנית למולד, לאחר שהיה קודם מלא. בדומה לכך, בימי פקודה, שומר הבורא על הסדר הנחוץ, ומסלק לחלוטין את אי־ הסדר מחוץ לתחומים האלהיים.*שו"ת בראשית ב, לג
___________
___________
2
ג׳עיקרי הדברים שבפילון הם, שיש משטר וסדר במעשיו של הבורא, וגם בתקופת עונש והשחתה נשמרים כללים אלה. המבול ירד לארבעים יום, ומקץ ארבעים יום, כשהמים הלכו וחסרו, פתח נח את חלון התיבה. תקופת שהות המבול היתה מאה וחמשים יום, ולעומתם נמשכה התמעטות המים באותו מספר ימים.
3