מדרשי פילון ח׳:ד׳The Midrash of Philo 8:4

א׳מדוע אומר (הכתוב): "התבה נחה בחדש השביעי בעשרים ושבעה¹³¹ כך בשבעים: καὶ ἐκάθισεν ἡ κιβωτὸς ἐν μηνὶ τῷ ἑβδόμῳ, ἑβδόμῃ καὶ εἰκάδι τοῦ μηνός. ובמסורה: "בשבעה עשר יום". וראה לעיל ז, יא שו"ת בראשית ב, יז ובביאור שם. לחודש"?

ב׳מן הראוי לשים לֵב, שהמבול התחיל בעשרים ושבעה לחודש השביעי¹³² ראה לעיל ז, יא שו"ת בראשית ב, יז., וגם חסרון (המים) -כשהתיבה נחה על ראשי ההרים- שוב (החל) בחודש השביעי בעשרים ושבעה לחודש. על כן יש לומר, כי קיימת (כאן) שותפות של חדשים וימים. אכן, ראשית המבול היתה בחודש השביעי, ביום הולדתו של הצדיק, בזמן שוויון היום והלילה שבאביב, ואילו ההתמעטות החלה בחודש השביעי לתחילתו של המבול, בעת שוויון היום והלילה שבסתיו¹³³ שהמבול החל בתקופת ניסן והמים החלו לחסור בתקופת תשרי.. ואמנם, שבעה חדשים מפרידים ומבדילים את שני השוויונות זה מזה, כ(שיש) ביניהם חמשה (חדשים)¹³⁴ אייר, סיון, תמוז, אב, ואלול.. כי החודש השביעי של שוויון היום והלילה¹³⁵ הוא חודש ניסן, שהוא החודש השביעי מתשרי., הוא בכוח גם (החודש) הראשון, כי העולם נברא בו¹³² ראה לעיל ז, יא שו"ת בראשית ב, יז., ולכן הכל מלא¹³⁶ כל הצמחים פורחים. מ. בזמן זה. ובדומה (לו) שוויון היום והלילה בסתיו, שהוא השביעי לפי הזמן¹³⁷ במנין החדשים. מ., הוא ראשון ליקָר, כי ראשית השביעי הוא מן האויר¹³⁸ מרקוס בהערה C מפרש משפט תמוה זה בשלשה אופנים: 1) לפני המתרגם הארמיני היתה המלה (άέρος) (=אויר) במקום (ἒαρος) (=רענן) של פילון, כמו במשפט הקודם. 2) פילון רומז כאן לאטימולוגיה של החדש הראשון - ניסן, כלומר, שנחצב שמו מ"נִשָׂא" (הנפעל של "נשא"), במובן "רם ונשא". 3) פילון מצרף את החדש השביעי - תשרי, לעונת הגשמים בא"י.. אי לזאת, ירד המבול בחודש השביעי, אך לא (שביעי) לפי זמנו, אלא (בשביעי) כפי שהוא בטבע, וראשיתו בזמן האביב.^*שו"ת בראשית ב, לא
___________

ג׳כאן כותב פילון, שהמבול החל בתקופת ניסן, וכן שהעולם נברא בחודש זה. וראה גם בפסוק הבא, ולעיל בביאור לפסוק ז, יא שו"ת בראשית כ, יז וצרף לכאן.