מדרשי פילון ט׳:כ״בThe Midrash of Philo 9:22

א׳מדוע לא אמר (הכתוב) בפַשטות: "חם ראה את הערוה"³¹⁸ עירום, ראה בשו"ת הקודמת. מ., במקום "חם אבי כנען ראה את ערות אביו"?

ב׳(הכתוב) מאשים את הבן על־ידי אביו ואת האב על־ידי בנו, כי שניהם כאחד עשו מעשה שטות עוולה כפירה ופשעים אחרים. זהו פשוטו של מקרא. ולפי השֵׂכל, (עיין) במה שאמרנו לעיל בנוגע לעניין זה³¹⁹ שו"ת בראשית ב, סה (לבראשית ט, יח-יט)..^*שו"ת בראשית ב, ע
___________

ג׳ראה להלן בראשית ט, כז שו"ת בראשית ב, עז ובביאור שם.

ד׳מהו: "סיפר³²⁰ כך גם בשבעים: ἀνήγγειλεν, סיפר או בּישֵׂר. ובמסורה: "ויגד". לשני אחיו בחוץ"?

ה׳(הכתוב) מגדיל ומאדיר את החובה (ואת) האַשְמָה³²¹ מילולי: חובת האשמה. ראה הע' מרקוס בעמ' 162. מ.. ראשית, הוא (חם) איננו אומר את שגגת האב לאח אחד בלבד, אלא לשניהם. ולוּ היו רבים יותר היה מעדיף לספֵּר לכולם, ולא רק לאֵלה שהיה יכול (להגיד להם). ואת דברו הוא דיבר בלעג³²² ראה גם "על הפכחון", לב, המובא להלן לבראשית ט, כז (לשו"ת בראשית ב, עז)., (וזה היה עניין) שלא היה ראוי ללעג ולקלס, אלא לצניעות וליראה ולהכנעה. שנית, (נאמר) בדברים כי סיפר לא בבית אלא "בחוץ", וזה מראה בבירור כי הוא גילה סודו לא רק לאחיו, אלא גם לאֵלה שעמדו סביבם בחוץ, אנשים ונשים יחדיו. זהו פשוטו של מקרא...^*שו"ת בראשית ב, עא
___________

ו׳לרברי פילון, חטאוֹ היה בזה, לא רק שהגיד את הדבר לאחיו, אלא שהגיד לכל אלה העומדים "בחוץ", אנשים נשים וטף. ועל התגלותו זו הוא כותב במקום אחר: "החטא נעשה במחוז הנפש ובביתה. אך אם בנוסף למחשבת האוון היא תוציא אל הפועל ותבצע מעשיה, אזי תצא העוולה החוצה. לפיכך נתקלל כנען, מפני שאת השינוי בנפשו (של נח) גילה "בחוץ"³²³ ראה גם להלן בביאור לבראשית ט, כז שו"ת בראשית ב, עז, שגם כנען הגיד בחוץ., זאת אומרת, הַשְׁלָמָה על־ידי המעשים³²⁴ מפני שצירף את המחשבה למעשה.. ואילו שם ויפת ראויים לשבח, כי הם לא שתו נוספות לנפש, אלא כיסו את השינוי ש(התחולל) בקרבה" (דרשות אלגוריות ב, סא-סב).

ז׳פירוש דומה לזה של פילון על מעשיו של חם, נמצא בפרקי דר' אליעזר (פרק כג): "נכנס חם ומצא ערות אביו, ולא שָׂם על לבו מצות כיבוד אב, והגיד לשני אחיו בשוק כמשַׂחק באביו". הפדר"א משתמש בלשון "בשוק", וכן בתרגום אונקלוס ויב"ע: "בשוקא". ובפירוש זה נתכוונו להגדיל חטאו של חם, כשם שפילון עושה כאן. ועל כך שחם סיפר דרך לעג ושחוק, כן במדרש אגדה: "ויגד לשני אחיו בחוץ, והיה מלעיג על אביו". ובלקח טוב: "בלעג בשחיקה הגיד להם". וב"דעת זקנים": "החכם ר' אהרן מצא במדרש, שחם ראה וספר לאחיו כמלעיג, ולא עשה דרך כבוד, אך בשוק גלה הדבר". וכן ברמב"ן לפסוק ט, יח: "והנה החטא שראה חם ערות אביו ולא נהג בו כבוד, שהיה ראוי לכסות ערותו ולכסות קלונו, שלא יגידנו גם לאחיו, והוא הגיד הדבר לשני אחיו בפני רבים, להלעיג עליו, וזה טעם בחוץ, וכן תרגם אונקלוס בשוקא. וטעם שידע את אשר עשה לו, שגלה חרפתו לרבים, והיה בוש בדבר".