מדרשי פילון ט׳:כ״אThe Midrash of Philo 9:21

א׳מהו: "שתה מן היין ונעשה שתוי"?³⁰⁹ כן בשבעים. ובתרגומים: ורוי. ובמסורה: "וישת מן היין וישכר".

ב׳ראשית, הצדיק לא שתה "יין" אלא חֵלק "מן היין", ולא את כולו. כי הגרגרן משוּלָח־הרֶסֶן לא יְנַתֵק ויעזוב את סביאת היין, אלא אם כן הכניס לקרבו את כל היין החי³¹⁰ יין שאינו מהול. מ.. אך המתנזר המפוכָּח, מודד (במידה) את הדברים הנחוצים לצרכיו. ו"נעשה שתוי", משמעו³¹¹ עומד במקום מחליף את. מ. "ליהנות מן היין". כי שנַיים וכפולים הם עסקי היין; האחד איוולת, להפריז בשתיית יין, וזה חטא מיוחד ל(איש) רע ומושחת. והאחר הוא לשתות יין, וזה דרכו של החכם. אי לזאת, לגבי החכם (נח), נאמר כאן "נעשה שתוי" לפי מובנו השני, לא שתייה מופרזת מתוך שיכרון, אלא שתייה בלבד.^*שו"ת בראשית ב, סח
___________

ג׳פילון ממעט מתיבת "מן" היין, שנח שתה רק מקצת מן היין. גם במדרש הנעלם נמצא פירוש זה, ושם מציין, שנח היה מבולבל בצאתו מן התיבה, לכן לא השתכר בשתייתו יין, אלא שבאותה שעה אף מקצת מן היין ששתה הביאוֹ לידי שיכרות: "וא"ר יהודה, מבולבל בדעתו היה נח כשיצא מן התיבה, בדירתו עם החיות והרמשים והשקצים, ומפני ששתה מעט יין נשכר ונתגל" (מדרש הנעלם כב, ע"ב).

ד׳מהו: "התגלה בביתו"?³¹² כן בשבעים: ἐν τῷ οἴκῳ αὐτοῦ. ובמסורה: "ויתגל בתוך אהלה". וראה להלן נֹח הע' 333.

ה׳לפי הפשַט ולפי השֵׂכל, שֶבַח הוא לחכם, שעירומו איננו באיזה מקום בחוץ, אלא בבית, כשהוא ספוּן בכְסוּת ביתו, כי עירום־גופו היה טמון בביתו שנבנה מעצים ומאבנים. אבל ספונות³¹³ גם לבוש או כיסוי. מ. הנשמה וכסותה הן מִשמעת ודעת. וישנם שני מיני עירום, האחד הוא הַבָּא במקרה מתוך חטא בשגגה, כי במובן־מה המהלך במישרים לָבוּש הוא, ואם ייכשל אין זה מרצונו, - כאותם השיכורים הנעים ומתנודדים מצד אל צד, או נופלים בתרדימה או מוכים בשיגעון. גם אם כושלים³¹⁴ או חוטאים. מ. אלה לא חטאו³¹⁵ או כשלו. מ. במחשבה תחילה, אך הרי חובה (על כל אחד) להעטות על עצמו כסוּת של חינוך טוב ומשמעת נאה. ויש עוד עירום נוסף - של הנשמה, המסוגלת להיחלץ בהצלחה מכל עוֹל גופני מכביד, כמו מתוך קֶבֶר שבו היתה כביכול קבורה זמן רב, כלומר מתענוגות ורעות אין־ספור של התאוות האחרות, ואימת החשש ממעשים רעים, והצער הנובע מכל אחת ואחת מהן. כי למי שניתן הכוח לעבור תלאות כה רבות ולהתערטל מכולן כאחת, הרי הוא מאושר ושמֵחַ זָכָה במנת חלקו ללא העמדת־פנים³¹⁶ המילה אינה מופיעה במילון. לפירוש הארמני לקטע יש תחליף: העמדת פנים . מ. וכיעור. אכן הייתי אומר, זהו הנוי והקישוט של אלה הראויים לחיים בלתי־גופניים.^*שו"ת בראשית ב, סט
___________

ו׳במקום אחר הוא כותב: "האחד הוא אותו עירום מעולֶה³¹⁷ הכוונה להיחלצות האדם ממעשים רעים וכדומה., ואילו האחר הוא ניגודו - שלילת המוסריות הנובעת משינוי, כשהנפש נעשית שוטה ונבוכה. וכזה היה עירומו של נח, כששתה מן היין. אך בחסד האל לא פשטו החוצה השינוי ועירום־השֵׂכל עם שלילת המוסריות, אלא שנשארו בתוך ביתו, שהרי הוא אומר: "התגלה בתוך ביתו". אכן, גם כאשר החכם חוטא הוא אינו מעמיק סרה כרָשע, כי רעתו של האחד הולכת ומתפשטת, ואילו של האחר נעצרת. ולפיכך הוא (החכם) מתפכח, זאת אומרת שהוא שב בתשובה, וכביכול מבריא מחוליו" (דרשות אלגוריות ב, ס).

ז׳לא מצאתי בחז"ל מקור מקביל לדבריו אלה, אבל כבשו"ת הקודם, מבטא פילון את הדעה, הממעיטה את השלילה בשיכרותו של נח והתגלותו בתוך אהלו, שיטה המתבטאת גם במדרש הנעלם הנזכר לעיל. גם כאן מתיבת "בתוך", מלמד פילון זכות על נח, שלא התגלה מחוץ לביתו אלא בתוך ביתו. אבל מדבריו ב"דרשות אלגוריות" משמע, שנח חטא בזה שהתערטל מן המוסריות, אבל כמו שהשיכור מן היין סופו להתפכח מיינו, כך חזר נח בתשובה.