צורת בית המקדש, הקדמהThe Third Beit HaMikdash, Introduction
א׳אָמַר הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא אֶל הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל:
1
ב׳אַתָּה בֶן אָדָם, הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם, וּמָדְדוּ אֶת תָּכְנִית. וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ, צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו, וְכָל צוּרֹתָו, וְאֵת כָּל חֻקֹּתָיו וְכָל צוּרֹתָיו וְכָל תּוֹרֹתָיו, הוֹדַע אוֹתָם וּכְתֹב לְעֵינֵיהֶם, וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְאֶת כָּל חֻקּוֹתָיו, וְעָשׂוּ אוֹתָם. (יחזקאל מג, י-יא)
2
ג׳צִוָּה הַשֵּׁם ב"ה אֶל הַנָּבִיא, שֶׁיַּגִּיד לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּמְדְּדוּ כָּל תֹּכֶן חֶשְׁבּוֹן הַבִּנְיָן, וְשֶׁיִּשְׁמְרוּ הַצּוּרוֹת בִּלְבָבָם, שֶׁמָּא הַיּוֹם יָבוֹא מָשִׁיחַ וְאֵין כָּאן בּוֹנֶה פּוֹנֶה לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכָךְ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (שם) וְיִשְׁמְרוּ יִלְמְדוּ עִנְיְנֵי הַמִּדּוֹת מִפִּיךָ שֶׁיֵּדְעוּ לַעֲשׂוֹתָם לְעֵת קֵץ, ע"כ.
3
ד׳וְיוּכַל לִהְיוֹת כִּי 'כָּל צוּרוֹתָיו' בַּתְרָא שֶׁכָּתוּב בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שֶׁלֹּא פוֹרַשׁ שֶׁיִּהְיֶה עִנְיְנֵי הַצּוּרָה מוּחֶשֶׁת, רְצוֹנוֹ לוֹמַר לַעֲשׂוֹת תְּמוּנָה בְּמִדּוֹתָיו, כִּי הוּא מָבוֹא לַהֲקַלַּת הַהֲבָנָה.
4
ה׳גַּם מִדִּבְרֵי הר"ר יִצְחָק אַבַּרְבַנְאֵל ז"ל (שם) נִרְאֶה, שֶׁהַצִּוּוּי הָיָה אֶל הַנָּבִיא לַעֲשׂוֹת צוּרָה מוּחֶשֶׁת, שֶׁהֲרֵי פֵּרֵשׁ מַה שֶּׁכָּתוּב 'צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו וּמוֹבָאָיו' בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת הַלָּלוּ, כְּנֶגֶד ד' אוֹפְנֵי הַהַשָּׂגָה שֶׁיֵּשׁ לְכָל הַדְּבָרִים הַמֻּשָּׂגִים אֶצְלֵנוּ, וְהָאֹפֶן הָאֶחָד מֵהֶם הוּא הַהַשָּׂגָה בַּמּוּחָשׁ. וְעָלָיו אָמַר הַכָּתוּב 'צוּרַת הַבַּיִת'. וְכֵן פֵּרֵשׁ עוֹד (שם) 'וְכָל צוּרוֹתָיו' הַנִּזְכָּר בַּכָּתוּב שְׁנֵי פְעָמִים, שֶׁהָאֶחָד רֹמֵז עַל הַמּוּחֶשֶׁת וְהַשֵּׁנִי עַל הַמֻּשְׂכָּל הָרִאשׁוֹן, כִּי שְׁנֵיהֶם צוּרוֹת מֻשָּׂגוֹת לָאָדָם בְּלִי עִיּוּן. הֲרֵי יָצָא לָנוּ מִכְּלַל דְּבָרָיו, שֶׁהַנָּבִיא נִצְטַוָּה לְהַרְאוֹת הַדְּבָרִים בְּחוּשׁ.
5
ו׳וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה פֵּרֵשׁ הָרַדַ"ק (שם מג, י ד"ה ומדדו) בְּמִלַּת 'תָּכְנִית', 'צוּרַת הַבַּיִת', שֶׁתַּרְאֶה לָהֶם יִמְדְּדוּ וְיָכִינוּ אוֹתוֹ, לְסִימָן כִּי עוֹד יַעֲשׂוּ כֵן לֶעָתִיד בְּבֹא הַגּוֹאֵל וְיִחְיוּ הַמֵּתִים, יָכִינוּ אוֹתוֹ לְסִימָן, שֶׁהָרוֹאִים זֹאת הַצּוּרָה יִחְיוּ בְּבִנְיַן הַבַּיִת לֶעָתִיד, ע"כ. וְהִנֵּה, נוֹסָף עַל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ בִּדְבָרָיו, לָמַדְנוּ עוֹד כִּי הִבְטִיחַ הַשֵּׁם ב"ה שֶׁעַל יְדֵי הַבָנַת תְּמוּנַת צוּרַת הַבַּיִת יִזְכּוּ לִתְחִיָּה לֶעָתִיד. וְכֵן כָּתַב בְּפֵרוּשוֹ (שם) לִ'וְעָשׂוּ אוֹתָם', (שם יא ד"ה וישמרו) שֶׁהוּא רְאָיָה גְּדוֹלָה לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.
6
ז׳וְהִנֵּה, הַבְטָחָה זוֹ לֹא בִּלְבַד לְדוֹרוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל נֶאֱמַר, כִּי לָמָּה נִגָּרַע אֲנַחְנוּ הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם? אַךְ הִיא הַבְטָחָה כְּלָלִית אֶל כָּל שׁוֹמֵר וּמוֹדֵד הַצּוּרָה כַּנִּזְכַָּר, שֶׁיִּזְכֶּה לִתְחִיָּה לַעֲשׂוֹתָהּ לֶעָתִיד. שֶׁכֵּן, כָּל יִיעוּדֵי הַנְּבִיאִים ע"ה, עִם שֶׁהֵם מוּעָדִים לְנוֹכֵחַ, עִם כָּל זֶה מְגַמַּת פְּנֵיהֶם כְּמוֹ כֵן לַעֲתִידִים, בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר יָקֻמוּ אַחֲרֵיהֶם, וִיסַפְּרוּ עַד דּוֹר אַחֲרוֹן. וְאָמְרוּ בִּלְשׁוֹן נוֹכֵחַ, לְהַקְדִּים הַטּוֹבָה, לַהֲחִישָׁה כְּשֶׁיִּזְכּוּ. מְצוֹרָף לָזֶה, שֶׁדִּבְרֵי הַשֵּׁם ב"ה וְהַבְטָחָתוֹ כְּאִלּוּ אָמַר וְנַעֲשָׂה מֵעַתָּה, כַּנִּזְכָּר בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת אראה פרש”י שמות טו, א ד”ה אז ישיר, וכנ”ל ירמיה ו, יט סד”ה ותורתי: “ודרך המקראות לדבר כן”. ולהעיר מרבינו בחיי דברים לד, א וז”ל: שכל הנביאים נוהגים המנהג הזה בדבריהם לדבר עבר במקום עתיד עכ”ל. וכן הוא ברד”ק בהרבה מקומות ובעוד כמה מפרשים. עַל עָבָר בִּמְקוֹם עָתִיד, הַבָּא בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים ע"ה.
7
ח׳וּבְמִדְרַשׁ יְלַמְּדֵנוּ בבמדרש תנחומא, פרשת צו יד בשינוי לשון. (הובא בילקוט שמעוני יחזקאל רמז שפב) 'בֶּן אָדָם הַגֵּד לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת'. בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָבָּ"ה וְהֶרְאָה לִיחֶזְקֵאל צוּרַת הַבַּיִת וּתְכוּנָתוֹ וּמוֹצָאָיו אָמַר הַקָבָּ"ה: הַגֵּד לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת.
8
ט׳אָמַר לוֹ: מָרֵי, וְכִי עַכְשָׁיו הֵם בּוֹנִים שֶׁאָמַרְתָּ 'וְיִשְׁמְרוּ אֶת כָּל צוּרָתוֹ וְעָשׂוּ אוֹתָם'?
9
י׳אָמַר לֵיה: לָאו. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים אוֹתוֹ עַכְשָׁיו, יְהוּ קוֹרִין בְּצוּרַת הַבַּיִת וַאֲנִי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ בְּבִנְיָנוֹ עֲסוּקִים.
10
י״אוּבִפְסִיקְתָּא (פס"ר פט"ז, הובא ביל"ש שם) שְׁמוּאֵל אוֹמֵר, 'וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ צוּרַת הַבַּיִת' וְכוּ'. וְכִי יֵשׁ צוּרַת הַבַּיִת? אֶלָּא אָמַר הַקָּבָּ"ה, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בּוֹ כְּאִלּוּ אַתֶּם בּוֹנִים בּוֹ, ע"כ.
11
י״בוְנִרְאֶה לְדַקְדֵּק מִלְּשׁוֹנוֹ שֶׁאָמַר 'בּוֹנִים בּוֹ' וְלֹא אָמַר 'בּוֹנִים אוֹתוֹ' גבפס”ר שם הנוסח: בונים אותו. אמנם ביל”ש שם הנוסח כמ”ש רבינו ועי’ לקו”ש חי”ח ע’ 412 הע’ 19 ובע’ 419 בהע’ 72., שֶׁאִלּוּ אָמַר 'בּוֹנִים אוֹתוֹ' יִהְיֶה מַשְׁמָעוֹ אֶת כֻּלּוֹ, אֲבָל אָמַר 'בּוֹנִים בּוֹ' שֶׁמַּשְׁמָעוֹ קְצָת מִמֶּנּוּ, וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁעִנְיְנֵי הַבִּנְיָן הַזֶּה סְתוּמִים בִּלְתִּי מְפוֹרָשִׁים. וְהֵבִיא הָרַדַ"ק ז"ל (שם מ, יג) בְּמִדּוֹת תָּאֵי דתוקן עפ”י דפוס ראשון. הַשַּׁעַר וּבְלִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ (יחזקאל מב, ה) מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל שֶׁאָמְרוּ בְּמִקְצָת דְּבָרִים מִזּוֹ הַנְּבוּאָה עָתִיד אֵלִיָּהוּ לְדָרְשָׁהּ, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְדָרְשָׁהּ, עכ"ל.
12
י״גוְעִם הֱיוֹת שֶׁזֶּה הַמַּאֲמָר אֲמָרוּהוּ בְּפֶרֶק הַתְּכֵלֶת (מנחות מה.) עַל פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבְּדִבְרֵי יְחֶזְקֵאל (מה יח), עִם כָּל זֶה הִקִּיש הָרַדַ"ק מִמֶּנָּה לְפָרָשׁוֹת אֲחֵרוֹת הַסְּתוּמִים גַּם כֵּן, אַחֲרֵי שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים וְיִסְבְּלוּ פֵּרוּשִׁים שׁוֹנִים, עַל כָּרְחֵנוּ נֹאמַר עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן שֶׁאֵלִיָּהוּ עָתִיד לְפָרְשָׁם.
13
י״דגַּם הָרַמְבַּ"ם בָּרִאשׁוֹן מֵהִלְכוֹת בֵּית הַבְּחִירָה (ה"ד) כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בִּנְיַן הֶעָתִיד לְהִבָּנוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּתוּב בִּיחֶזְקֵאל אֵינוֹ מְפוֹרָשׁ וּמְבוֹאָר, ע"כ. וְעַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמַר שְׁמוּאֵל, 'כְּאִלּוּ אַתֶּם בּוֹנִים בּוֹ', כְּלוֹמַר קְצָת מִמֶּנּוּ. אַחֲרֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִין כֻּלּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה אָז הָעֵסֶק כְּאִלּוּ בָּנָה כֻּלּוֹ רַק בְּמִקְצָת שֶׁיָּבִינוּ, אוֹתוֹ הַמִּקְצָת יִהְיֶה כְּאִלּוּ בְּנָאוֹ.
14
ט״ווְעִם הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ לִדְחֹק זֶה הַדִּקְדּוּק, וְלוֹמַר שֶׁלְּכָךְ אָמַר 'בּוֹנִים בּוֹ' שֶׁהוּא לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן 'מִתְעַסְּקִים בּוֹ', עִם כָּל זֶה, הַדִּין דִּין אֱמֶת. וְאִלְמָלֵא לֹא נֶאֱמַר רָאוּי לְאָמְרוֹ, דְּהָכִי מִסְתַּבֵּר דְּדַוְקָא מַה שֶׁיָּבִין יִהְיֶה כְּאִלּוּ בְּנָאוֹ. דְּאֵיךְ יִבְנֶה מַה שֶּׁלֹּא יְבִינוֹ? וּלְכָךְ אַסְמְכִינְהוּ אַלִּישְׁנֵיהּ דְּמִדְרָשׁ.
15
ט״זוְאַחֲרֵי שֶׁכָּךְ הוּא, שְמַע מִינַּהּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק בַּהֲבָנָה וּבְדִקְדּוּק, דְּאִם לֹא כֵּן אֶלָּא שֶׁהָעֵסֶק בּוֹ בִּקְרִיאָה בְּעָלְמָא סַגִּי, אִם כֵּן הֲרֵי אַף כֻּלּוֹ יָכוֹל לִקְרוֹתוֹ וְלָמָּה לֹא יִהְיֶה כְּאִלּוּ בְּנָאוֹ כֻּלּוֹ? אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
16
י״זוְכֵן הוּא דִּקְדּוּק לְשׁוֹן מִתְעַסְּקִים וְלֹא אָמַר קוֹרְאִים, אַךְ לְשׁוֹן עֵסֶק דְּבַר טֹרַח, וְזֶהוּ גַּם כֵּן לְשׁוֹן בִּרְכַּת הַתּוֹרָה שֶׁמְּבָרְכִין לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה העיין ב”ח, אורח חיים מז ג ובט”ז שם סק”א. וְכֵן יוֹרֶה גַּם כֵּן לְשׁוֹן הַנָּבִיא (מג י) וּמָדְדוּ וְגוֹ'.
17
י״חוְאַחֲרֵי הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה, גַּם אָנֹכִי הַצָּעִיר לְיָמִים, הַלּוֹחֵךְ בַּעֲפַר רַגְלֵי הַחֲכָמִים, בְּקָרְאִי אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר קָרָא ה' בְּאָזְנֵי הַנָּבִיא לְהַגִּיד לְבֵית יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּכָּלְמוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם וְשֶׁיִּמְדְּדוּ אֶת תָּכְנִית וְגוֹ', נָתַתִּי אֶל לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר אוּלַי אֶמְצָא מָקוֹם שֶׁיָּדִי מַגַּעַת שָׁם לְהָבִין בְּמִקְצָת מִמֶּנּוּ, כִּי לֹא עָלֵינוּ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר וְלֹא לְהִבָּטֵל מִמֶּנּוּ ואבות סוף פ”ב. כְּאָמוּר. וּבְעָבְרִי עָלָיו פַּעֲמַיִם גַּם שָׁלֹשׁ, עַל פִּי פֵּרוּשׁ רֹאשׁ הַמְפָרְשִׁים רַשִׁ"י ז"ל, רָאִיתִי וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד לַעֲשׂוֹת הַצּוּרָה בִּתְמוּנָה כְּלָלִית, תִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינַי, וְכַמְּצֻוֶּה עָלֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה. וְכַאֲשֶׁר רָאוּהָ אֶצְלִי בְּנֵי גִילִי, הִפְצִירוּנִי לְחָקְקוֹ בְּעֵט בַּרְזֶל וְעֹפָרֶת זעפ”י איוב יט, כד. לְמַעַן יַעֲמֹד יָמִים רַבִּים חעפ”י ירמיהו לב, יד. עַד עֵת קֵץ, וְיִהְיֶה בּוֹ זְכוּת הָרַבִּים, כִּי עֲשָׂרָה נִכְנָסִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְאֵינָם שָׂמִים אֶל לִבָּם בְּבִנְיָנָא דִּיחֶזְקֵאל לְקוֹשִׁי הַהֲבָנָה בּוֹ.
18
י״טוְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי לֹא אֶמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו טעפ”י משלי ג, כז., וְאֵין זֶה כְּנִכְנָס לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ וּכְעוֹמֵד בִּמְקוֹם גְּדוֹלִים יעפ”י חז”ל ד”ר ב, ז. כִּי לֹא יָצָאתִי לָדוּן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ הַזֶּה, רַק לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי הַמְפָרֵשׁ אַחֲרֵי שֶׁלֹּא בָּא לִסְתֹּם אֶלָּא לְפָרֵשׁ, לִסְדֹּר פֵּרוּשׁוֹ בְּאֹפֶן יִהְיֶה נָקֵל לַהֲבִינוֹ כַּאֲשֶׁר עֵינֵיכֶם תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים. וּלְכָךְ אֵין כָּל זֶה שֶׁיֹּאמַר עָלָיו שֶׁהוּא מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ יאעפ”י חז”ל חולין ז., וַאֲשֶׁר קָטָנָם עָבָה מִמָּתְנִי יבעפ”י מל”א יב, י. הַכֹּל פֶּתַח פָּתוּחַ לִפְנֵיהֶם. יָדַעְתִּי כִּי לָהֶם אֵין צֹרֶךְ בְּכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, רַק אֶל נַעֲרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי. עַל כֵּן חֲדַל לְךָ הַקּוֹרֵא לְהַעֲלוֹת עַל לִבְּךָ וְלוֹמַר כִּי לִכְבוֹדִי אוֹ לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא עָשִׂיתִי זֹאת, רַק לְהַפְצָרַת הַחֲבֵרִים הַמַּקְשִׁיבִים לְקוֹל הַקּוֹרֵא לְקַבֵּל הָאֱמֶת מִמִּי שֶׁאֲמָרוֹ יגלשון הרמב”ם בהקדמתו לשמונה פרקים, ובמגן אבות להרשב”ץ פ”ד מ”כ כתב וכבר אמרו קבל כו’.. וְיָצָאתִי בָּזֶה יְדֵי חוֹבָתִי לְהָסִיר מֵעָלַי הַתְּלוּנָה,
19
כ׳וְאָשִׁיב לְהַרְאוֹת לְעֵין הַקּוֹרֵא מַה מְּלַאכְתִּי, וּלְהוֹדִיעַ אֶת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה.
20
כ״אוּכְבָר הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה כִּי נָשׁוּב נִבְנֶה עַל פִּי פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י ז"ל רֹאשׁ הַמְפָרְשִׁים, גַּם כִּי הוּא מַסְכִּים אֶל הַמִּשְׁנָה שֶׁל בִּנְיַן בַּיִת שֵׁנִי. שֶׁכֵּן מָצִינוּ חֲזַ"ל בְּשָׁלֹשׁ מְקוֹמוֹת שׁוֹמְרִים ידלשון מליצי, והכונה שבשלשה מקומות אלו בנו בבית שני עפ”י צורת בית העתיד. ועיין מ”ש רבינו בפתיחה על משניות מדות ושם בתחילת פ”ג. בִּנְיָנָא דִּיחֶזְקֵאל, בְּפִשְׁפְּשֵׁי שַׁעַר הַהֵיכָל (פ"ד מ"ב, תמיד פ"ג מ"ז) וּבְמִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ (מדות פ"ג מ"א) וּבַחֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת (שם פ"ב מ"ה). וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה נִמְצָא בְּדִבְרֵי הָרַדַ"ק (יחזקאל מה ה סד"ה וקומה) בְּעִנְיַן חוֹמָה מִזְרָחִית שֶׁל הַר הַבַּיִת, וּכְמוֹ שֶׁיָּבֹא בִּדְבָרֵינוּ בַּהֲגִיעֵנוּ לְשָׁם (פתיחה) בְּאִם יִרְצֶה ה' ב"ה.
21
כ״בגַּם הָרַמְבַּ"ם ז"ל כָּתַב בְּפ"א מִבֵּית הַבְּחִירָה (ה"ד): אַנְשֵׁי בַּיִת שֵׁנִי [וְגוֹ'] בִּימֵי עֶזְרָא בְּנָאוּהוּ כְּבִנְיַן שְׁלֹמֹה וּמֵעֵין הַמְּפֹרָשׁ בִּיחֶזְקֵאל כוּ', עכ"ל. וְלֹא בְּנָאוּהוּ כֻּלּוֹ כְּכָל תַּבְנִית בִּנְיַן יְחֶזְקֵאל, לְפִי שֶׁיָּדְעוּ עַל פִּי הַנְּבִיאִים שְבֵּינֵיהֶם שֶׁאֵין עַתָּה עֵת הַבִּנְיָן הַהוּא. וְזֶהוּ שֶׁנִּמְצָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י ז"ל בְּקַפִּיטָל מ"ג (יא ד"ה וישמרו) רְאוּיָה הָיְתָה בִּיאָה שְׁנִיָּה שֶׁל עֶזְרָא כְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ לָבוֹא בִּזְרוֹעַ וּבְנֵס כִּדְדָרְשִׁינַן (ברכות ד.) "עַד יַעֲבֹר" (שמות טו, טז). וּבִנְיָן זֶה מֵאָז הָיָה רָאוּי לָהֶם כְּשֶׁעָלוּ מִן הַגּוֹלָה לִגְאֻלַּת עוֹלָם, אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא שֶׁלֹּא הָיְתָה תְּשׁוּבָתָם הוֹגֶנֶת כוּ'.
22
כ״גהִנֵּה שֶׁמִּן הַדִּין הָיָה לִבְנוֹת כָּךְ, וְשֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּתָם גְּאֻלַּת עוֹלָם, אִלּוּ זָכוּ. אֲבָל כְּשֶׁלֹּא זָכוּ, לֹא הָיוּ רַשָּׁאִין לִבְנוֹת זֶה הַבִּנְיָן כְּלָל, לְפִי שֶׁזֶּה הַבִּנְיָן מְיֻעָד וּמוּכָן דַּוְקָא לִגְאֻלַּת עוֹלָם, שֶׁכְּשֶׁיִּבָּנֶה בַּתָּכְנִית הַזֹּאת תִּהְיֶה הַכָּבוֹד חוֹנֶה שָׁם עַד עוֹלָם.
23
כ״דוְזֶהוּ שֶׁאָמַר בְּעִנְיַן הַבִּנְיָן (יחזקאל מג, ט) וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם לְעוֹלָם. וּלְכָךְ כְּשֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיִים שֶׁתִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה בֵּינֵיהֶם בְּבַיִת שֵׁנִי לֹא הָיוּ רַשָּׁאִים לִבְנוֹתוֹ בְּדוֹמֶה לוֹ לְגַמְרֵי, אֲבָל בְּנָאוּהוּ דּוֹמֶה בְּמִקְצָת מִמֶּנּוּ, אַחֲרֵי שֶׁנְּבוּאָתוֹ הָיְתָה רְאוּיָה לִהְיוֹת בָּעֵת הַהִיא, וְשֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הֲכָנָה בְּמִקְצָת בְּאִם הָיוּ זוֹכִים לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה הוֹגֶנֶת.
24
כ״הוּלְכָךְ פֵּרְטוּ חז"ל בְּג' מְקוֹמוֹת אֵלּוּ שֶׁהָיָה בִּנְיָנָם מִבִּנְיָנָא דִּיחֶזְקֵאל, שֶׁהֵם בְּג' חֶלְקֵי הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּחְלַק לְג' חֲלָקִים, הָעֲזָרָה הַחִיצוֹנָה וְהָעֲזָרָה הַפְּנִימִית וְהַבַּיִת בְּעַצְמוֹ, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד ג' חֶלְקֵי הָעוֹלָם, מַה שֶּׁתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ וְהַגַּלְגַּלִּים וּמֶרְכֶּבֶת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ. וְהַמִּקְדָּשׁ מְקַשֵּׁר חֶלְקֵי הָעוֹלָם, אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ, וְרוּחַ זָר וְטָמֵא בַּל יַעֲבֹר בָּם, טועפ”י איוב מא, ח. וְאֵין כָּאן מָקוֹם זֶה לְהַאֲרִיךְ בּוֹ. אַךְ מָצָאנוּ רָאִינוּ שֶׁבְּנָאוּהוּ בּוֹנֵי בַּיִת שֵׁנִי בְּכָל אֶחָד מֵחֶלְקֵי הַמִּקְדָּשׁ דּוֹמֶה לְבִנְיַן בֵּית עוֹלָמִים.
25
כ״ובְּחֵלֶק הָעֲזָרָה הַחִיצוֹנָה בְּנָאוֹ הַחֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת, וּבַעֲזָרָה הַפְּנִימִי הַמִּזְבֵּחַ, וּבַבַּיִת עַצְמוֹ פִּשְׁפְּשֵׁי הַשְּׁעָרִים, כָּל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם קְצָת קִשּׁוּר וַהֲכָנָה אֶל הֶעָתִיד הַמְעֻתָּד לְהִבָּנוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ עוֹד מְקוֹמוֹת זוּלַת אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁנִּבְנוּ גַּם כֵּן דּוֹמֶה לְשֶׁל עָתִיד, כְּמוֹ שֶׁנִּזְכּוֹר בְּתוֹךְ הַבָּאִים. מִכָּל מָקוֹם פֵּרְטוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה לִרְמוֹז לָנוּ שֶׁבְּכָל חֶלְקֵי הַמִּקְדָּשׁ בְּנָאוֹ דּוֹמֶה לְשֶׁל עָתִיד.
26
כ״זוּלְכָךְ שַׂמְנוּ לְנֹכַח פָּנֵינוּ וּלְנֶגֶד עֵינֵינוּ, אֶת פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י הַמַּסְכִּים הַמִּקְרָא עִם הַמִּשְׁנָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. וּמֵאֲשֶׁר רָאִיתִי כִּי קוֹשִׁי הֲבָנַת הַבִּנְיָן הוּא מִמַּה שֶּׁאֵינוֹ לְסֵדֶר הַבִּנְיָן, אַךְ הַנָּבִיא מְדַלֵּג מֵעִנְיָן לְעִנְיָן, לְכָךְ כָּתַבְתִּי וְהָלַכְתִּי מִשַּׁעַר אֶל שַׁעַר, וּמִפִּנָּה לְפִנָּה, וּמֵעִנְיָן לְעִנְיָן, כְּפִי סֵדֶר הַבִּנְיָן וּמִמֶּנּוּ וּמִתּוֹכוֹ יוּבְנוּ הַמִּקְרָאוֹת בְּנָקֵל. עַל דֶּרֶךְ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י ז"ל בְּפָרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוֶּה בְּפָסוּק וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפֹד (שמות כח ו), אִם בָּאתִי לְפָרֵשׁ מַעֲשֵׂה הָאֵפֹד וְהַחֹשֶׁן עַל סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת הֲרֵי פֵּרוּשָׁן פְּרָקִים וְיִשְׁגֶּה הַקּוֹרֵא בְּצֵירוּפָן, לְכָךְ אֲנִי כּוֹתֵב מַעֲשֵׂיהֶם כְּמוֹת שֶׁהוּא, לְמַעַן יָרוּץ הַקּוֹרֵא בּוֹ, ואח"כ אֲפָרֵשׁ עַל סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת, עכ"ל.
27
כ״חוּמִפְּנֵי שֶׁסִּדֵּר הַמִּקְרָא מְפֹרָשׁ בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, אֵין לָנוּ צֹרֶךְ לְהַכְפִּיל הַפֵּרוּשׁ, כִּי יוּבַן הַכֹּל מִתּוֹךְ דְּבָרֵינוּ. וּמִכָּל מָקוֹם הִצַּבְתִּי צִיּוּנִים בְּגִלְיוֹן הַדַּף לְהַרְאוֹת מְקוֹם הַמִּקְרָא שֶׁאָנוּ בְּבֵיאוּרוֹ אַיֵּה מְקוֹמוֹ בְּאֵיזֶה קַפִּיטָל וּבְכַמָּה מֵהַקַּפִּיטְל.
28
כ״טוּלְעוּמַת זֹאת עָשִינוּ מַרְאֶה מְקוֹם הַפְּסוּקִים כְּפִי סִדּוּרָם בַּכָּתוּב, אֶחָד לְאֶחָד, אַיֵּה הַמָּקוֹם שֶׁיִּתְפָּרֵשׁ בּוֹ בְּאֵיזֶה סִימָן מִסִּימָנֵי קֻנְטְרֵסִים אֵלּוּ, כִּי עָשִׂיתִי סִמָּנִיּוֹת בְּכָאן. וּלְעֻמָּתוֹ בַּתְּמוּנָה הַכְּלָלִית שֶׁדְּפַסְנוּהוּ טזמפאת חוסר האפשרויות בזמן ההוא, התמונה שצייר רבינו לא נדפסה בתוך הספר אלא כנספח לו. היא מופיעה בסוף מהדורא זה כמוסף מקופל. צוּרַת כָּל הַבִּנְיָן בְּיַחַד, עָשִׂינוּ כְּמוֹ כֵן סִמָּנִים בְּסֵדֶר א"ב וְכוּ'. וּבַמָּקוֹם שֶׁתִּמְצָא בְּכָאן בְּמָשָׁל סִימָן א' הוּא בֵּיאוּר הַצּוּרָה הַנִּסְמֶנֶת בַּתְּמוּנָה הַהִיא גַּם כֵּן בְּסִימָן א', וּמִמֶּנּוּ תַּקִּישׁ לְכָל הַסִּמָּנִים עַד גְּמִירָא.
29
ל׳גַּם נִכְתֹּב מַה שֶּׁצָּרִיךְ תִּקּוּן בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י ז"ל מֵהַטָּעֻיּוֹת הַנִּמְצָאִים בּוֹ. זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת, נְדַלֵּג מֵעִנְיַן בִּנְיָן זֶה הֶעָתִיד, לְעִנְיַן בִּנְיַן שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְנִכְתֹּב גַּם כֵּן תִּקּוּנֵי הַטָּעֻיּוֹת שֶׁלְּשָׁם, וּלְפִי שֶׁרָאִינוּ בַּבִּנְיַן הַהֹוֶה הֱיוֹת "בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן" (מל"א ז ב) "וְהַמְּכוֹנוֹת", (מל"א ז כז) קֹשִׁי הַהֲבָנָה בָּהֶם, נִכְתֹּב גַּם פֵּרוּשֵׁיהֶם בִּקְצָרָה.
30
ל״אוְהַנֹטֶה כַּשַּׂלְמָה אוֹרָהיזעפ”י תהלים קד, ב.
31
ל״בוְנָתַן לָנוּ זֹאת הַתּוֹרָה
32
ל״גאַרוּכָה בַּכֹּל וּשְׁמוּרָהיחעפ”י שמ”ב כג, ה.
33
ל״דוְחַטָּאִים בַּדֶּרֶךְ מוֹרָהיטעפ”י תהלים כה, ח.
34
ל״היוֹרֵנִי וְיִתְמֹךְ לִבִּי בְּקַלָּה וַחֲמוּרָה
35
ל״ובְּבִנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ הַכָּבוֹד בּוֹ שׁוֹרָה.
וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ הַכָּבוֹד בּוֹ שׁוֹרָה.
36
ל״זדִּבְרֵי נִתְעָב וְנֶאֱלָח הַחֹמֶר וְהַצּוּרָה
37
ל״חכּוֹתֵב לִכְבוֹד בְּנֵי הַחֲבוּרָה
38
ל״טאֲשֶׁר אַהֲבָתָם בְּלִבּוֹ כִּיקוֹד אֵשׁ בּוֹעֵרָה
39
מ׳יוֹם טוֹב הַנִּקְרָא לִיפְּמַן בֶּן הָרַ"ר נָתָן זלה"ה לֵוִי הֶעלִיר מִק"ק וַלֶרְשְׁטֵיין עִיר מוֹלַדְתִּי
40
מ״אוּבְעִיר שֶׁל סוֹפְרִים וַחֲכָמִים נִתְיַשַּׁבְתִּי
קְהִלָּה קְדוֹשָׁה וּמְפוֹאָרָה
רַבָּתִי עַם כְּרַךְ גָּדוֹל וּבִירָה
שָׁם חָקַקְתִּי זֹאת בַּמְּחוֹגָה
נִקְרֵאת הִיא בְּשֵׁם פְּרָאגָא.
קְהִלָּה קְדוֹשָׁה וּמְפוֹאָרָה
רַבָּתִי עַם כְּרַךְ גָּדוֹל וּבִירָה
שָׁם חָקַקְתִּי זֹאת בַּמְּחוֹגָה
נִקְרֵאת הִיא בְּשֵׁם פְּרָאגָא.
41