צורת בית המקדש, פתח דברThe Third Beit HaMikdash, Preface
א׳"כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים: גֵּה אגֵּה כְּמוֹ זֶה. גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ וְגוֹ', וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ אִישׁ כְּאָחִיו" (יחזקאל מז, יג-יד). כִּי לֹא כַחֲלֻקָּה הָרִאשׁוֹנָה אִישׁ לְפִי פְקֻדָּיו, אֶלָּא עַכְשָׁיו כָּל הַשְּׁבָטִים שָׁוִין, וּכְמִין שׁוּרַת הַכֶּרֶם. כָּל חֵלֶק וְחֵלֶק מִן הַגְּבוּל מִזְרָח וְעַד יָם אוֹקְיָנוֹס בבדרך כלל מפרשים שהים הגדול בתורה לגבי גבולות הארץ הוא הים הסמוך לארץ ישראל שהוא נקרא הים התיכון. ועיין גיטין (ח.) דעת רבי יהודה שא”י נמשך עד ים אוקינוס וברש”י ותוס’ שם, ועיין רש”י יחזקאל (מח א) הביא מה שייסד ר”א הקליר בפייט (כי אקח מועד סילוק ב’ דחג הסוכות) שהחלוקה כאן הוא עד ים אוקיינוס, ותמה עליו כנ”ל. ועיין ברש”י (שם ח) כתב בפשיטות דגבול מערב הוא עד ים אוקיינוס ובהקדמתו כתב רבינו שבנה פירושו על פרש”י. לַמַּעֲרָב כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בָּעִנְיָן (שם טו-כ), וְאֵין שְׁנֵי שְׁבָטִים בִּרְצוּעָה אַחַת.
1
ב׳וְכָתַב הָרִי"א [אברבנאל] שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שם יד) "וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ אִישׁ כְּאָחִיו אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְתִתָּהּ לַאֲבוֹתֵיכֶם", רָצָה בָּזֶה; שֶׁלֹּא יִתְלוֹנְנוּ מִזֶּה מִפְּנֵי הַחֲלֻקָּה הָרִאשׁוֹנָה. כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ לֹא נִשְׁבַּע לָתֵת אֶת הָאָרֶץ לְאוֹתָם שֶׁנְּחָלוּהָ בָּרִאשׁוֹנָה, אֲבָל נָשָׂא אֶת יָדוֹ לָתֵת לַאֲבוֹתֵיהֶם, רוֹצֶה לוֹמַר אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְיַחַס אֶחָד יֵשׁ לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט עִם הָאָבוֹת הָהֵם, ע"כ.
2
ג׳וְרוֹחַב כָּל רְצוּעָה, שָׁנִינוּ בְּסִפְרִי פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ (על הפסוק דברים לב, יב) מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "יְהוּדָה אֶחָד" (יחזקאל מח, ז), "דָּן אֶחָד" (שם א), "אָשֵׁר אֶחָד" (שם, ב) מְלַמֵּד שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטּוֹל אֹרֶךְ מִן מִזְרָח לְמַעֲרָב בְּרֹחַב כ"ה אֶלֶף קָנִים שֶׁהֵם ע"ה מִילִין. וּמֵהֵיכָן לָמְדוּ הַשִּׁעוּר הַזֶּה? מִן הַתְּרוּמָה שֶׁהִיא כְּאַחַד הַחֲלָקִים הַלָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בַּתְּרוּמָה (יחזקאל מח, ח) "כְּאַחַד הַחֲלָקִים". וְהַתְּרוּמָה הִיא בְּרֹחַב כ"ה אֶלֶף קָנִים כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן (שם) וְהַקָּנֶה הוּא שֵׁשׁ אַמּוֹת בְּאַמָּה שֶׁהִיא אַמָּה וָטֹפַח.
3
ד׳כְּלוֹמַר, שֶׁהִיא אַמָּה קְטַנָּה בַּת חֲמִשָּׁה טְפָחִים וְעוֹד טֶפַח. בֵּין הַכֹּל שִׁשָּׁה טְפָחִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מ, ה) "וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה שֵׁשׁ אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח". נִמְצֵאתָ לָמֵד כ"ה אֶלֶף קָנִים הוּא ק"נ אֲלָפִים אַמּוֹת, וְכָל ב' אֲלָפִים אַמָּה הוּא מִיל, הֲרֵי רוֹחַב כָּל רְצוּעָה ע"ה מִילִין וְעַיֵּן בְּסִימָן פ'.
4
ה׳"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים אֲשֶׁר מִקְצֵה צָפוֹנָה [וגו'] דָּן [וגו'] אָשֵׁר [וגו'] נַפְתָּלִי [וגו'] מְנַשֶּׁה [וגו'] אֶפְרַיִם [וגו'] רְאוּבֵן [וגו'] יְהוּדָה [וגו']. וְעַל גְּבוּל יְהוּדָה מִפְּאַת קָדִים עַד פְּאַת יָמָּה תִּהְיֶה הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תָּרִימוּ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף רֹחַב וְאֹרֶךְ, כְּאַחַד הַחֲלָקִים מִפְּאַת קָדִימָה עַד פְּאַת יָמָּה, וְהָיָה הַמִּקְדָּשׁ בְּתוֹכוֹ". "הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תָּרִימוּ לַה' ", רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְמִקְדַּשׁ ה', הִיא בִּרְצוּעָה זוֹ שֶׁאֵצֶל יְהוּדָה שֶׁנִּקְרֵאת בִּכְלָלָהּ תְּרוּמָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסוֹף הַחִבּוּר (סימן פ). וּבְאֶמְצָעָהּ גצ”ע מה הכוונה בזה. האם הכוונה שהר הבית והמקדש הם בדיוק במרכז בין מזרח למערב? שהרי לפי זה יתכן שמקום המקדש דלעתיד לא יהיה במקום הנבחר בהר הבית? ועיין ברמב”ם הלכות בה”ב פ”א ה”ג שכתב וז”ל: ואין שם בית לדורי הדורות אלא בירושלים ובהר המוריה וכו’. ועיין פרש”י פמ”ח ח, ליישב האיך תהיה ירושלים במקומה עפ”י מה שנ”ל דהחלוקה הוא עד ים אוקיינוס, ומה שהעיר ע”ז ברש”ש, ב”ב קכ”ב ע”א ד”ה ואגב. שֶׁמִּמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, וּבְמֵצָר הַצָּפוֹן שֶׁל הַתְּרוּמָה הַגְּדוֹלָה, יָרִימוּ אֹרֶך חֲמִשָׁה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף קָנִים מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, וְרֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים קָנִים מִצָּפוֹן לְדָרוֹם (יחזקאל מח, א-ט), "וּבוֹ יִהְיֶה הַמִּקְדָּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" (יחזקאל מה, ג).
5
ו׳"חֲמֵשׁ מֵאוֹת בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת מְרֻבַּע סָבִיב" (יחזקאל מה, ב) בִּקְנֵה הַמִּדָּה סָבִיב, וְהוּא הֶקֵּף הַר הַבַּיִת הַמַּקִּיף כָּל הַמִּקְדָּשׁ כְּמוֹ שֶׁיְּבֹאָר בע"ה. וְהַנּוֹתָר עַל זֶה הַהֶקֵּף מִזֶּה וּמִזֶּה, יִתְבָּאֵר בְּסוֹף הַחִבּוּר (סימן ע"ז) בְּעֶזְרַת הַצּוּר וִישׁוּעָתוֹ.
6
ז׳"וְעַתָּה רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְׁמָע וְשִׂים לִבְּךָ לְכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתָךְ [וְגוֹ']. וְהִנֵּה חוֹמָה [וְגוֹ'] סָבִיב סָבִיב" (יחזקאל מ, ד-ה) אֵלּוּ הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים שֶׁזָּכַרְנוּ, וְהוּא חוֹמַת הַר הַבַּיִת.
7
ח׳"וַיָּמָד אֶת רֹחַב הַבִּנְיָן" (שם ה) כְּלוֹמַר עוֹבִי הַחוֹמָה, "קָנֶה אֶחָד, וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד" (שם) שֶׁחוֹמָה זוֹ הָיְתָה נְמוּכָה, [כְּמוֹ] שֶׁשָּׁנִינוּ (מידות פ"ב מ"ד) כָּל הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם הָיוּ גְּבוֹהִים חוּץ מִכֹּתֶל מִזְרָחִי, שֶׁהַכֹּהֵן הַשֹּׂרֵף אֶת הַפָּרָה עוֹמֵד בְּהַר הַמִּשְׁחָה [וְ]רוֹאֶה פֶּתַח הַהֵיכָל כוּ'. כֵּן כָּתַב רַשִׁ"י ז"ל. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְהָבִין מִפְּשַׁט הַכָּתוּב שֶׁסְּבִיב כָּל הַר הַבַּיִת חוֹמָה זוֹ נְמוּכָה, לֹא בִּלְבַד לַמִּזְרָח. אָכֵן, מֵאַחַר שֶׁבְּנֵי בַּיִת שֵׁנִי בְּנָאוּהוּ בְּמִקְצָת דּוֹמֶה לְזֶה הַבִּנְיָן, כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בַּהַקְדָּמָה, לָכֵן הֵבִיא רַשִׁ"י זוֹ הַמִּשְׁנָה כְּצוּרָתָהּ, וְלֹא חִלֵּק בֵּין בִּנְיָן לְבִנְיָן, [מֵ]אַחַר שֶׁאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב מַסְכִּים לַבִּנְיָן הַהוּא, שֶׁהֲרֵי בַּמִּזְרָח הָיָה עוֹמֵד שֶׁנִּלְמַד מֵעִנְיָנוֹ.
8
ט׳וְכֵן כָּתַב הָרַדַ"ק ז"ל, (סד"ה וקומה) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְזֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר חוּץ מִכֹּתֶל מִזְרָחִי, אוֹמֵר בְּחוֹמַת הַר הַבַּיִת שֶׁהִיא חִיצוֹנָה, וְעוֹלֵי גוֹלָה עָשׂוּ הַבִּנְיָן בַּדְּמוּת שֶׁהֶרְאָהוּ בְּבִנְיַן יְחֶזְקֵאל הֶעָתִיד בִּקְצָת הַדְּבָרִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּשְׁמָעוּת הַכָּתוּב כִּי כָּל הַחוֹמָה הָיְתָה שְׁפָלָה סָבִיב, שֶׁלֹּא יִיחֵד כֹּתֶל מִזְרָחִי, אֶלָּא אָמַר בִּסְתָם וְקוֹמָה קָנֶה אֶחָד, עכ"ל.
9
י׳וּלְדַעַת הָרִ"י אַבַּרְבַּנְאֵל הָיְתָה הַחוֹמָה שֶׁבַּכָּתוּב סָבִיב סָבִיב נְמוּכָה, שֶׁכָּתַב וְז"ל: וְהָיָה זֶה לְיוֹפִי וְנוֹי, שֶׁמִּחוּץ יֵרָאֶה כָּל בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא יַעֲלִימֵהוּ הַחֹמָה הַהִיא, עכ"ל. וְיָכוֹל לִהְיוֹת כָּךְ, דְּזִיל בָּתַר טַעֲמָא, דִּבְמַתְנִיתִין הַטַּעַם שֶׁהָיוּ הַכְּתָלִים נְמוּכִין מִשּׁוּם הַכֹּהֵן הַשֹּׂרֵף אֶת הַפָּרָה וְכוּ'. וְהָא לֵיתָא בְּשֶׁל עָתִיד, דְּאִלּוּ הָתָם שָׁנִינוּ (מידות פ"ב מ"ג) י"ב מַעֲלוֹת (בְּעֶזְרַת) [לְעֶזְרַת] נָשִׁים, וְכָל הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה (שם) הֲרֵי ו' אַמּוֹת גּוֹבַהּ עֶזְרַת נָשִׁים מֵהַר הַבַּיִת. וְט"ו מַעֲלוֹת [לְעֶזְרַת] יִשְׂרָאֵל (שם מ"ה) הֲרֵי י"ג וּמֶחֱצָה, וְהַדּוּכָן [עִם הַמַּעֲלָה] ב' אַמּוֹת וּמֶחֱצָה (שם מ"ו) וְי"ב מַעֲלוֹת הָאוּלָם (שם פ"ג מ"ו). הֲרֵי בֵּין הַכֹּל כ"ב אַמָּה, וְגוֹבַהּ חֲלַל כָּל שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת רַק כ' אַמָה (שם פ"ב מ"ג) וַעֲלֵיהֶם כְּמִין חוֹמָה (שם). הֲרֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לִרְאוֹת מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת אֶת פֶּתַח הַהֵיכָל לְפִי שֶׁפֶּתַח הָהֵיכָל מִפְּנֵי גָּבְהוֹ יָבֹא כְּנֶגֶד הַבִּנְיָן שֶׁעַל הַשַּׁעַר שֶׁל הַר הַבַּיִת. וּלְפִיכָךְ עֲשָׂאוּ בְּנֵי בַּיִת שֵׁנִי אוֹתָהּ [חוֹמָה] שֶׁל מִזְרָח נְמוּכָה.
10
י״אאֲבָל בְּהַךְ דִּלֶעָתִיד כְּתִיב (יחזקאל מ, לד) בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת, חָסֵר אִם כֵּן ז' מַעֲלוֹת שֶׁהוּא ג' אַמּוֹת וּמֶחֱצָה. וְאִם כֵּן הָא דַּהֲוָה הָכָא נְמוּכָה לֹא מִשּׁוּם כֹּהֵן הַשֹּׂרֵף הוּא, אֶלָּא דְּטַעֲמָא אַחֲרִינָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרִי"א ז"ל, וְלָא פְּלוּג בֵּין מִזְרָח לְרוּחוֹת אֲחֵרוֹת.
11
י״באֶלָּא דְּאִכָּא לְמֵימַר דְּהַמִּזְבֵּחַ דמקום המזבח אינו משתנה לעולם כמ”ש רבינו לקמן, אולם מדות הבית לעתיד ישתנו, ונמצא שמקום הפתח ישתנה. הָיָה כֻּלּוֹ לִפְנֵי הַהֵיכָל כְּמוֹ שֶׁנוֹכִיחַ השאפילו למ”ד בבית שני מזבח כולו בדרום מ”מ לעתיד תהיה חצר הפנימית קטנה ברחבה מבית שני ונמצא המזבח משוך נגד פתחו של היכל ומכסה הפתח. בְּסִימָן מ"ג, וְעוֹלֶה ג' אַמּוֹת עַל מַעֲלוֹת הָאוּלָם, שֶׁהַמִּזְבֵּחַ גָּבְהוֹ ט' אַמּוֹת מִלְּבַד הַקְּרָנוֹת (זבחים נד). יַעֲלֶה גַּם כֵּן בֵּין הַכֹּל כ"א אַמּוֹת וּמֶחֱצָה. וְעוֹד שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ בַּכָּתוּב ווא”כ יתכן שיהיו באולם, או בעז”נ, יותר מי”ב מעלות שהיו בבית שני, וישלימו מה שבעזרת ישראל ישנן פחות מבית שני. ועיין ברש”י פרק מ פסוק ו ופסוק מט שכתב (רבינו הביאו לקמן סימן ב) שהיו י”ב מעלות. וצ”ע. כַּמָּה מַעֲלוֹת לְעֶזְרַת נָשִׁים זהיינו משער המזרחי. שהרי בשער הצפוני כתב רבינו, לקמן בסוף סימן ט, שעליו דיבר הכתוב ובמעלות שבע יעלו בו (מ, כב). וּבָאוּלָם. וְאֶפְשָׁר שֶׁמָּה שֶׁחָסֵר בְּעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל נִתְמָלֵא בְּעֶזְרַת נָשִׁים וּבְאוּלָם. וְאִם כֵּן יֵשׁ לָנוּ עוֹד טַעַם הַמִּשְׁנָה גַם כֵּן בַּכָּתוּב, וְיִשָּׁאֵר לָנוּ דַעַת רַשִ"י וְרַדַ"ק לְהַסְכִּים הַכָּתוּב עִם הַמִּשְׁנָה שֶׁלֹּא הָיְתָה נְמוּכָה אֶלָא בְּמִזְרָחָה.
12
י״גהִתְבָּאֵר כִּי גָּדוֹל יִהְיֶה הֶקֵּף הַר הַבַּיִת שֶׁל עָתִיד תוב"ב מִמַּה שֶּׁהָיָה בְּבַיִת שֵׁנִי. דְּאִלּוּ הָתָם תְּנַן (מידות פ"ב מ"א) הַר הַבַּיִת ה' מֵאוֹת אַמָּה עַל ה' מֵאוֹת אַמָּה, וְאִלּוּ הָכָא הַמִּדָּה בְּקָנֶה כָּפוּל שִׁשָּׁה חבפרק מב, טו-כ, מבואר מדות הר הבית לעתיד חמש מאות “קנים” לכל צד, וכל קנה המדה בבנינא דיחזקאל הוא שש אמות, והר הבית בבית שני היה חמש מאות אמה כנ”ל. מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁתַּחְתֹּךְ הֶקֵּף זֶה לִרְצוּעוֹת שֶׁל ת"ק אַמּוֹת עַל ת"ק אַמּוֹת, יַעֲלֶה בְיָדְךָ ו' פְּעָמִים [עַל ו' פְּעָמִים], שֶׁהוּא ל' מֵאוֹת עַל ל' מֵאוֹת אַמּוֹת. וְזֶהוּ שֶׁיָּסַד הַקַּלִּירִי (בקדושתא דיום טוב שני של סוכות) דּוֹד יִנְטֶה קַו, שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אַמּוֹת, קְצוּבָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁהֱבִיאוֹ רַשִׁ"י ז"ל סוֹף קַפִּיטָל מ"ב (כ).
13
י״דוְהִנֵּה הוֹדִיעַ הַשֵּׁם ב"ה וְגִלָּה סוֹדוֹ אֶל נְבִיאוֹ, מַה טַּעַם יִתְרַחֵב גְּבוּל מִקְדָּשׁוֹ לֶעָתִיד, בְּאָמְרוֹ (יחזקאל מג, ז-ט) "וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי הֵמָּה וּמַלְכֵיהֶם בִּזְנוּתָם וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם בָּמוֹתָם. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי וְגוֹ' עַתָּה יְרַחֲקוּ וְגוֹ' וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם לְעוֹלָם". וּלְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה רְאוּיָה שְׁכִינַת עוֹלָם בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, לְפִיכָךְ לֹא הִרְחִיבוּ גְּבוּל הַקֹּדֶשׁ, וְהִנִּיחוּהוּ לֶעָתִיד כְּמוֹ שֶׁנִּזְכַּר בַּהַקְדָּמָה, תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם.
14
ט״ו"לְאַרְבַּע רוּחוֹת מְדָדוֹ חוֹמָה לוֹ סָבִיב סָבִיב, אֹרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְרֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל (יחזקאל מב, כ), וַיָּבוֹא אֶל שַׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה" (יחזקאל מ, ו). נִכְנָס לְתוֹךְ הַהֶקֵּף, וּבָא לוֹ לְשַׁעַר עֶזְרַת הַנָּשִׁים הַמִּזְרָחִי, הִיא נִקְרֵאת חָצֵר הַחִיצוֹנָה בְּכָל הָעִנְיָן הַזֶּה לְפִי שֶׁהִיא לִפְנֵי עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּמַקֶּפֶת וְסוֹבֶבֶת כָּל הַבִּנְיָן כֻּלּוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
15
ט״זוְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע כִּי זֶה הַהֶקֵּף לְפִי מַה שֶּׁשָּׁנִינוּ בְּפ"ב דְּמִדּוֹת (מ"א) אֵינֶנּוּ בְּאֶמְצַע הַר הַבַּיִת מְכֻוָּן. דְּהָכִי תְּנַן הַר הַבַּיִת (וְגוֹ') רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם טובטעם הדבר כתב רבינו בתוי”ט שם שהוא כיון שהעיר בדרום על כן היתה שם כניסת כל אדם. וקצת צ”ע ממה שכתב רבינו לקמן סימן ב מפרש”י שעיקר כניסה ויציאה הוא בשער המזרחי ועיי”ש בהערה., שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח, שְׁלִישִׁית לוֹ מִן הַצָּפוֹן, מִעוּטוֹ מִן הַמַּעֲרָב, מָקוֹם שֶׁהָיָה רֹב מִדָּתוֹ שָׁם הָיָה רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ, ע"כ.
16