צורת בית המקדש מ״דThe Third Beit HaMikdash 44
א׳יֵשׁ לְדַקְדֵּק אַחֲרֵי שֶׁאֵין הַכֶּבֶשׁ עָשׂוּי מַעֲלוֹת מַעֲלוֹת מִשּׁוּם ו"ְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת" כִּדְפֵרַשְׁתִּי לְעֵיל (סימן מ"ג), אִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לוֹמַר (יחזקאל מג, יז) "וּמַעֲלָתוֹ פְּנוֹת קָדִים", וּמַהוּ "וּמַעֲלֹתֵהוּ"?
1
ב׳וְנִרְאֶהארבינו הזכיר בתוי”ט פ”ה משנה ג פירושו כאן. דְּהַיְנוּ הָא דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים (זבחים סב:), אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁנֵי כְּבָשִׁים קְטַנִּים יוֹצְאִין מִן הַכֶּבֶשׁ שֶׁבָּהֶן פּוֹנִין לַיְסוֹד וְלַסּוֹבֵב, וּמֻבְדָּלִין מִן הַמִּזְבֵּחַ מְלֹא נִימָא, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "סָבִיב". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אוֹתוֹ שֶׁפּוֹנִין בּוֹ לַסּוֹבֵב יָצָא בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ לְיָמִין. וְיוֹצֵא וּמַתְחִיל בְּשִׁפּוּלוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, וְנִמְשָׁךְ וְעוֹלֶה בַּאֲלַכְסוֹן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַסּוֹבֵב. וְהַפּוֹנֶה לַיְסוֹד, יוֹצֵא לְמַעֲרָבוֹבבצורת הכבש הקטן במערב המזבח דנו המפרשים באריכות. ועיין הבית השני בתפארתו (אייבשיץ) פט”ז, שסיכם באריכות את כל השיטות בזה. ובשיטת רבינו בזה עיין בהערה הבאה. לְהוֹלִיךְ בּוֹ הַשְּׁיָרִים שֶׁל חַטָּאת [כְּ]שֶׁיּוֹרֵד מִן הַמִּזְבֵּחַ פּוֹנֶה לִשְׂמֹאלוֹגמכללות דברי רש”י אלו משמע, שהכבש הקטן במערב המזבח שונה מזה שבמזרחו. שהמזרחי תפקידו לאפשר עליה מהעזרה אל הסובב, שכל עליה לסובב הוא דרך ימין, משא”כ הכבש הקטן במערבו, תפקידו לאפשר ירידה מן הסובב אל היסוד. שהרי אחרי שסבב את המזבח כולו מגיע למערבו של כבש, ויורד לכיוון דרום מן הסובב על כבש קטן זה. ועיין במ”ש רבינו בתוי”ט (זבחים פ”ו מ”ג) בביאור דברי רש”י, ומה שהבינו בדבריו המפרשים (נז”ל בהערה הקודמת), שכבש זה היו לו שני מפלסים. דהיינו שבצד מערב הכבש, ירד כבש קטן מן הסובב לכיוון דרום, כמו הכבש הגדול, אלא שבאמצע מהלכו סבב השיפוע לצד צפון לכיוון המזבח. ועפ”ז אתי שפיר שיסוד דרומי היה “לשמאל” היורד מהכבש הקטן, ודו”ק. ועיין עוד בהערה 5. לִיסוֹד דְּרוֹמִי. וּמַתְחִיל לָצֵאת בְּשִׁפּוּלוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ רָחוֹק מִן הַמִּזְבֵּחַ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נֹחַ לְשַׁפֵּעַ וְלֵירֵד לַיְסוֹד.
2
ג׳מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "סָבִיב"דברש”י שם הוא ד”ה חדש, והוא פירוש ומקור על זה שהכבשים נפרדים מהמזבח מלא נימא. שֶׁיְּהֵא הֶקֵּף לַמִּזְבֵּחַ כָּל דְּהוּ, וְאִי הֲווּ מְחֻבָּרִין שׁוּב אֵין הֶקֵּף, אֲפִלּוּ בְּחוּט אֵין אָדָם יָכוֹל לְסַבְּבוֹ, ע"כ.
3
ד׳וְאִיתָא הָתָם (סג.) דְּכָל כִּבְשֵׁי כְּבָשִׁים שָׁלֹשׁ אַמּוֹת לְאַמָּה [וְגוֹ']. וְאִם כֵּן בְּבִנְיַן הֶעָתִיד, שֶׁהַיְסוֹד גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי אַמּוֹת, יִהְיֶה מֶשֶׁךְ שִׁפּוּעוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמִזְבַּח בַּיִת שֵׁנִי, שֶׁהַיְסוֹד רַק אַמָּה אַחַת גָּבוֹהַּ. אֲבָל כֶּבֶשׁ הַסּוֹבֵב בִּשְׁנֵיהֶם שָׁוִין שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ שֵׁשׁ אַמּוֹתהעיין לעיל בהערה, מה שנתבאר בשיטת רבינו בצורת זה כבש המערבי, שהוא בעל שני מפלסים וכו’. והנה מדברי רבינו כאן מוכח שהכבש מן האמה יסוד בצד דרום מערב המזבח, היה מן הארץ עד ליסוד, ולא רק מהסובב אל היסוד, אשר על כן צריך לומר בהכרח דרבינו לומד שהכבש המערבי היה כבש בעל שלשה מפלסים. דהיינו תשע אמות שיפוע לכיוון דרום, ועוד תשע אמות לכיוון צפון מערב, דהיינו עד היסוד, ומן היסוד עוד שש אמות עד לארץ. כִּדְפֵרַשְׁתִּי בִּמְקוֹמוֹ (בסימן ל"ח), וְאִם כֵּן מֶשֶׁךְ שִׁפּוּעוֹ י"ח אַמּוֹת.
4