צורת בית המקדש ע״גThe Third Beit HaMikdash 73
א׳"וּמִתַּחַת הַלְּשָׁכוֹת הָאֵלֶּה הַמֵּבִוא מֵהַקָּדִים בְּבֹאוֹ לָהֵנָּה מֵהֶחָצֵר הַחִצֹנָה בְּרֹחַב גֶּדֶר הֶחָצֵר דֶּרֶךְ הַקָּדִים אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה וְאֶל פְּנֵי הַבִּנְיָן, לְשָׁכוֹת. וְדֶרֶךְ לִפְנֵיהֶם כְּמַרְאֵה הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן, כְּאָרְכָּן כֵּן רָחְבָּן. וְכֹל מוֹצָאֵיהֶן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶן וּכְפִתְחֵיהֶן, וּכְפִתְחֵי הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם, פֶּתַח בְּרֹאשׁ דָּרֶךְ, דֶּרֶךְ בִּפְנֵי הַגְּדֶרֶת הֲגִינָה דֶּרֶךְ הַקָּדִים בְּבוֹאָן" (יחזקאל מב, ט-יב).
1
ב׳כָּתַב רַשִׁ"י ז"ל: אֵינִי יוֹדֵעַ אִם בָּא לְלַמֵּד שֶׁהָיוּ לָהֶם מְחִלּוֹת מִתַּחְתֵּיהֶם, אוֹ בָּא לְלַמֵּד שֶׁהָיוּ לְשָׁכוֹת בְּמִזְרַח הֶחָצֵר. וּלְפִי שֶׁהָהָר הוֹלֵךְ וּמְשַׁפֵּעַ לְצַד הַמִּזְרָח קוֹרֵא לוֹ "וּמִתַּחַת הַלְּשָׁכוֹת הָאֵלֶּה", שֶׁאֵלּוּ בְּגָבְהוֹ וְאֵלּוּ בְּשִׁפּוּלוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וּבְשִׁפּוּלוֹ שֶׁל חָצֵר - אֶל הַמָּבוֹא אֲשֶׁר מֵהַקָּדִים "בְּבֹאוֹ לָהֵנָּה מֵהֶחָצֵר הַחִיצֹנָה, בְּרֹחַב גֶּדֶר הֶחָצֵר וְגוֹ'". הַבָּא מִן הַקָּדִים שֶׁל חָצֵר הַחִיצוֹנָה, וְסוֹבֵב אֶל הַצָּפוֹן דֶּרֶךְ מִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מִזְרָחִית שֶׁל חוֹמוֹת הַפְּנִימִית מִבַּחוּץ. לָבֹא לְאוֹתָן הַלְּשָׁכוֹת שֶׁבַּצָּפוֹן, מוֹצֵא עַל פְּנֵי גֶּדֶר הֶחָצֵר - כֹּתֶל מִזְרָח שֶׁל חָצֵר הַפְּנִימִית, שֶׁהִיא מַעֲרָבִית לַחִיצוֹנִית, כְּנֶגֶד הַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָן שֶׁבַּפְּנִימִית - "לְשָׁכוֹת" סְמוּכוֹת לְאוֹתוֹ הַכֹּתֶל וְעוֹמְדוֹת בַּחִיצוֹנָה.
2
ג׳[וְדֶרֶךְ לִפְנֵיהֶם], לִפְנֵי הַלְּשָׁכוֹת הַלָּלוּ יֵשׁ דֶּרֶךְ רֹחַב אֲוִיר הֶחָצֵר חֲמִשִּׁים אַמָּה, כְּמַרְאֵה דֶּרֶךְ הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר בְּצַד הַצָּפוֹן הַכְּתוּבוֹת לְמַעְלָה (שם ז-ח).
3
ד׳"כְּאָרְכָּן" שֶׁל לְשָׁכוֹת הַצָּפוֹן אָרְכָּן שֶׁל אֵלּוּ, וְכֵן רָחְבָּן, "וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶן וּכְפִתְחֵיהֶן" שֶׁל לִשְׁכוֹת הַצָּפוֹן, "וּכְפִתְחֵי הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם" הָיוּ פִּתְחֵי לִשְׁכוֹת הַקָּדִים. שֶׁאַף בַּדָּרוֹם הָיוּ לְשָׁכוֹת מֻבְדָּלוֹת אֵצֶל הַתָּאִים [וְגוֹ'] כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.
4
ה׳"פֶּתַח בְּרֹאשׁ דָּרֶךְ", פֶּתַח הָיָה לָהֶם לְלִשְׁכוֹת הַקָּדִים בְּרֹאשׁ דָּרֶךְ, וְהַדֶּרֶךְ הָיָה בִּפְנֵי הַגְּדֶרֶת הֲגִינָה, תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: דּוּכַן לִיוָאֵי וְכוּ', עכ"ל.
5
ו׳אַף עַל פִּיארבינו שולל כאן מה שמשמע לכאורה, שבשונה מלשכות המערביות - הלשכות המזרחיות ארכן מן הצפון לדרום ורחבן מן המזרח. וע”ז מוכיח רבינו שלא כן הוא. שֶׁמִּמַּה שֶּׁכָּתוּב מוֹצֵא עַל פְּנֵי גֶּדֶר הֶחָצֵר כֹּתֶל מִזְרָח שֶׁל חָצֵר הַפְּנִימִית וְכוּ' סְמוּכוֹת לְאוֹתוֹ הַכֹּתֶל כוּ' - מַשְׁמָע שֶׁאֵלּוּ הַלְּשָׁכוֹת בְּנוּיִין אָרְכָּן עַל פְּנֵי הַגָּדֵר מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם, וְרָחְבָּן מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב. אֵין הַדָּבָר כָּךְ, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ כֵּן, שֶׁהֲרֵי הָיוּ לְשָׁם תָּאִים הַבּוֹלְטִין עִם כָּתְלֵיהֶן י"א אַמָּה אֶל הֶחָצֵר. וְלֹא יִהְיֶה אִם כֵּן מֵאָה חָצֵר, שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶן חֲמִשִּׁים רֹחַב הַלְּשָׁכוֹת וַחֲמִשִּׁים חָצֵר לִפְנֵיהֶן כְּמוֹ שֶׁאֶל הַלְּשָׁכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה. וְכֵן לֹא יַעַמְדוּ בְּאֹרֶךְ וְרֹחַב שֶׁלָּהֶן כְּאוֹתָן שֶׁלְּמַעְלָה. וְעוֹד; אֵיזֶה דֶּרֶךְ יֵלְכוּ אֶל הַשַּׁעַר שֶׁל הֶחָצֵר, הַאִם יֵלְכוּ דֶּרֶךְ הַלְּשָׁכוֹת אֶל הַשַּׁעַר, אֶתְמָהָה. וְלֹא יִהְיֶה גַּם כֵּן הַנּוֹי שֶׁבִּבְלִיטַת אוּלַם שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִי, דְּפָרִישִׁית בְּסִימָן כ'.
6
ז׳וְאֵין לְפָרֵשׁבכאן שולל רבינו הצד לפרש שלשכות אלו אע”פ שארכן הוא מן המזרח למערב, מ”מ, כל שטחן הוא בשטח בין מזרחו של חומת חצר הפנימית שהוא במערב וחומת החיצונה במזרח. גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה אָרְכָּן מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, וְרָחְבָּן כְּנֶגֶד כֹּתֶל הֶחָצֵר מִצָּפוֹן לְדָרוֹם. שֶׁבְּלִיטַת הַתָּאִים וְכָתְלֵיהֶן מְמַעֲטִין [מִ]מֵאָה אָרְכָּן, וּמִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ גַּם כֵּן.
7
ח׳וְכֵן אֵין נִרְאֶה לְפָרֵשׁגרבינו שולל סברא לומר שהלשכות שנתונים למקצוע צפונית מזרחית ודרומית מזרחית, מתחילות רק אחר סיום חומות הפנימית הדרומית והצפונית. שֶׁהֵן [הָאַחַת] בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מִזְרָחִית הֶחָצֵר הַפְּנִימִי, [וְהַשֵּׁנִית בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית הֶחָצֵר הַפְּנִימִי], וְאָרְכָּן מִמַּעֲרָב לַמִּזְרָח כְּאוֹתָן שֶׁלְּמַעְלָה. דְּאִם כֵּן; אֵין כָּאן מָקוֹם לַהֲלֹךְ מִפִּנָּה לְפִנָּה בֶּחָצֵר הַחִיצוֹנָה כִּי אִם דֶּרֶךְ הַלְּשָׁכוֹת, שֶׁהֲרֵי הַלְּשָׁכוֹת מְמַלְּאִין כָּל אֹרֶךְ הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה שֶׁלִּפְנֵי הַפְּנִימִית לַקָּדִים. וְזֶה אֵין נִרְאֶה שֶׁיְּהֵא הַמְּהַלֵּךְ מִפִּנָּה לְפִנָּה בֶּחָצֵר דֶּרֶךְ הַלְּשָׁכוֹת מֵהַטַּעַם שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה בַּסִּימָן הַקּוֹדֵם לְעִנְיַן הַלְּשָׁכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁלֹּא יֵלְכוּ מִפִּתְחֵיהֶן מֵהֶחָצֵר אֶל אֲוִיר הָעֶשְׂרִים.
8
ט׳לְכָךְ נִרְאֶה שֶׁבַּמָּקוֹם שֶׁכָּלִים אוֹתָם הַתָּאִים שֶׁל הַשַּׁעַר הַצְּפוֹנִי [שֶׁל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית] שֶׁבְּכֶתֶף הַשַּׁעַר לַמִּזְרָח, בְּכַלּוֹתָן מַתְחִילִין אֵלּוּ הַלְּשָׁכוֹת, וְכֵן בַּשַּׁעַר הַדְּרוֹמִי [שֶׁל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית]. וְאָרְכָּן עוֹמֵד מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב כְּאוֹתָן שֶׁלְּמַעְלָה, וְהִנֵּה יֵשׁ דֶּרֶךְ וּמָבוֹא מִפִּנָּה לְפִנָּה בֶּחָצֵר הַחִיצוֹנָה. כִּי כְּנֶגֶד מַה שֶּׁהֵם מְשׁוּכִין לְאָחוֹר לְצַד מַעֲרָב, וְהֵם בְּנוּיִין כְּנֶגֶד הֶחָצֵר הַפְּנִימִית וְעֹבִי כָּתְלָהּ הַמִּזְרָחִית כְּנֶגְדָּן, יִהְיֶה מָקוֹם מְרֻוָּח לִפְנֵיהֶם לַמִּזְרָח מִסּוֹפָן עַד כֹּתֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. שֶׁהֲרֵי אָרְכּוֹ שֶׁל הֶחָצֵר לַקָּדִים כְּאֹרֶךְ הַלְּשָׁכוֹת, וְהֵם מְשׁוּכִין לַאֲחוֹרָן, וּמַשְׁכַּחַת נַמִּי לִפְנֵיהֶם רֹחַב חֲמִשִּׁים אַמָּה חָצֵר כְּאוֹתָן שֶׁלְּמַעְלָה. וְהֵם בְּנוּיִים בְּגֶדֶר הַמִּזְרָח בַּמִּקְצוֹעַ שֶׁלָּהּ, וּסְמוּכִין לְכָתְלָהּ, כְּלוֹמַר בְּסוֹפָהּ. וּלְכָךְ אַסְבְּרַהּ לָהּ בְּבוֹאוֹ מֵהַקָּדִים וְסוֹבֵב אֶל הַצָּפוֹן - שֶׁכֵּן הֵם בְּמִקְצוֹעַ מִזְרָחִית צְפוֹנִית, אֶלָּא שֶׁאֵין מַתְחִילִין בַּמִּקְצוֹעַ מַמָּשׁ אֶלָּא כִּדְפָרִישִׁית.
9
י׳וְאַף אוֹתָהּ אַמָּה הַיְּתֵרָה שֶׁהִכְנַסְנוּ בַּלְּשָׁכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וְכָתַבְנוּ (סימן ע"א) שֶׁהֵם בְּעַצְמָן חֲמִשִּׁים וְאַחַת אַמּוֹת, נוּכַל גַּם כֵּן לְהַכְנִיס כְּמוֹ כֵן בְּאֵלּוּ הַלְּשָׁכוֹת אַמָּה אַחַת מֵעֹבִי הַכֹּתֶל שֶׁל חָצֵר הַפְּנִימִי. וּבִכְלוֹת הַכֹּתֶל וְהַלְּשָׁכוֹת [שֶׁבַּצָּפוֹן לַמַּעֲרָב], הֵם כְּנֶגֶד הֶחָצֵר [הַפְּנִימִית], שָׁם בּוֹלְטִין אַמָּה אֶל הֶחָצֵר לַדָּרוֹם. וְהַלְּשָׁכוֹת שֶׁבַּדָּרוֹם בּוֹלְטִין אֶל הֶחָצֵר [הַפְּנִימִית] בִּכְלוֹתָן [לַמַּעֲרָב] (מִ)כְּנֶגֶד הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אַמָּה אַחַת אֶל הֶחָצֵר לַצָּפוֹן. וְנִמְצָא שֶׁהֵם בְּעַצְמָן, הֵן נ"א אַמּוֹת, וְהֶחָצֵר לִפְנֵיהֶם חֲמִשִּׁים. לִפְנֵי הַלְּשָׁכוֹת שֶׁבַּצָּפוֹן יִהְיֶה הֶחָצֵר לִפְנֵיהֶם [חֲמִשִּׁים] לַצָּפוֹן, וְלִפְנֵי הַלְּשָׁכוֹת שֶׁבַּדָּרוֹם יִהְיֶה הֶחָצֵר לִפְנֵיהֶם חֲמִשִּׁים לַדָּרוֹם, כַּדֻּגְמָא שֶׁלְּמַעְלָה (שם).
10
י״אוְהַשְׁתָּא אָתִי שַׁפִּיר מַה שֶּׁכָּתַב רַשִׁ"י ז"ל כְּנֶגֶד הַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָן שֶׁבַּפְּנִימִית. לְפִי שֶׁנִּתְבָּאֵר, שֶׁהָיוּ בְּנוּיִין כְּנֶגֶד הַחוֹמָה שֶׁל הַפְּנִימִית וְלֹא שֶׁהִתְחִילוּ בְּמִקְצוֹעַ מַמָּשׁ. וְשָׁם בְּנוּיִין אוּלָמוֹת בִּפְנִים כִּדְפֵרַשְׁתִּי סִימָן כ"א, וְהִנֵּה הַלְּשָׁכוֹת בְּעַצְמָן בְּנוּיִין כְּנֶגְדָּן. אֲבָל כְּשֶׁיִּהְיוּ הַלְּשָׁכוֹת מַתְחִילִין בַּמִּקְצוֹעַ אוֹ מִלִּפְנֵי כֹּתֶל הֶחָצֵר הַמִּזְרָחִית כִּדְסָלְקָא אַדַעְתִּין, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם לְשָׁם אוּלָמוֹת כִּדְפֵרַשְׁתִּי הָתָם, עִם כָּל זֶה אֵין מֵהַלְּשָׁכוֹת כְּנֶגְדָּן, כִּי אִם כֹּתֶל שֶׁלָּהֶם בְּסוֹפָן. אֲבָל עַכְשָׁו הֵם בְּנוּיִין בְּמִקְצָתָן כְּנֶגְדָּן, כְּמוֹ שֶׁאוֹתָן שֶׁלְּמַעְלָה בְּנוּיִין כְּנֶגֶד הַבַּיִת בְּאֹפֶן זֶה.
11
י״באִי נַמִּי יֵשׁ לְפָרֵשׁ הַבִּנְיָן שֶׁבַּפְּנִימִית הֵם הַתָּאִים, שֶׁהֲרֵי בְּסוֹפָן מַתְחִילִין הַלְּשָׁכוֹת. וַאֲנַחְנוּ נְפָרֵשׁ לְקַמָּן בְּסִימָן ע"ד שֶׁחֲצִי אַמָּה מִכֹּתֶל תָּא הַחִיצוֹן כְּנוּסָה לְתוֹךְ אֵלּוּ הַלְּשָׁכוֹת. עַיֵּן עָלָיו, וַהֲוָה שַׁפִּיר כְּנֶגְדָּן, כֵּיוָן שֶׁכְּנוּסִין הֵן בָּהֶן בִּקְצָת מֵהֵן, כָּל זֶה לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י.
12
י״גאָמְנָם לְדַעְתִּי הַקְּלוּשָׁה נִרְאֶהדכוונת רבינו נראה שלפי פרש”י הכוונה במ”ש אל פני הגזרה וגו’ הבנין וגו’, פירושו שלשכות אלו אינם למזרח ממש אלא שחופפים אל הגזרה והבנין. ולפי”ז צ”ל שהגזרה הוא החצר והבנין קאי על אולמות שנמצאים בחלל חומת החצר הפנימית (או על התאים) ותחילת הלשכות מחוץ לחומה חופפין להם. אולם רבינו ממאן לפרש כן שהרי מצינו בכתוב (נתפרש לעיל סימן ס”ד-ס”ט) שהגזרה הכוונה לבנין הבית עצמו והבנין הכוונה על התאים מסביבות הגזרה. לכן מפרש רבינו שפירוש הכתוב כאן אל הגזרה וגו’ - לא שחופפין להם, אלא שמשוכין הלשכות כלפי מערב לכיוון הגזרה והבנין שהוא אותו בנין וגזרה הנ”ל, מבנה ההיכל והתאים. [שֶׁ]מַה שֶּׁאָמַר "אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה וְאֶל פְּנֵי הַבִּנְיָן", שֶׁרָצָה בָּזֶה לְבָאֵר לָנוּ מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ שֶׁהַלְּשָׁכוֹת הַלָּלוּ הֵן מְשׁוּכִין לַאֲחוֹרָן לַמַּעֲרָב, וְאֵינָם שָׁוִים בְּאָרְכָּן הַמֵּאָה, לְאֹרֶךְ מֵאָה הֶחָצֵר שֶׁלִּפְנֵי קָדִים הַפְּנִימִי. וְהַיְנוּ אָמְרוֹ אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָן, שֶׁעִם הֱיוֹת שֶׁהֵם בַּמָּבוֹא מֵהַקָּדִים, עִם כָּל זֶה לָאו בַּקָּדִים מַמָּשׁ הֵן, וְשֶׁהֵן בְּאָרְכָּן הַמֵּאָה מְמַלְּאִין אֹרֶךְ מֵאָה שֶׁל הֶחָצֵר שֶׁלְּשָׁם, אֶלָּא שֶׁהֵם מְשׁוּכִין קְצָת אֶל הַגִּזְרָה, הוּא הַבַּיִת. וְהַבִּנְיָן הֵם הַתָּאִים שֶׁסְּבִיב הַבַּיִת, כִּדְפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בַּפָּסוּק (יחזקאל מא, יב) "וְהַבִּנְיָן אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה וְגוֹ'", וַהֲבֵאתִיו בְּסִימָן ס"ד וכו'. כְּלוֹמַר, שֶׁהֵן מְשׁוּכִין לַמַּעֲרָב אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה וְכוּ' כִּדְפָרִישִׁית.
13
י״דוְאָתָא הַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָן שַׁפִּיר טְפֵי מִלְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, דְּלָא אַשְׁכְּחַן הַאי לִישְׁנָא כִּי אִם עַל הַבַּיִת וְהַתָּאִים. וְעוֹד מַה גִּזְרָה וּבִנְיָן שַׁיָּךְ בֶּחָצֵר - אוֹ גִּזְרָה אוֹ בִּנְיָן. אֲבָל שְׁנֵי בִּנְיָנִים חֲלוּקִים לָא אַשְׁכְּחַן בְּגַוֵּיהּ.
14
ט״ווְאָתִי נַמִּי שַׁפִּיר מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (יחזקאל מב, יב) "פֶּתַח בְּרֹאשׁ דָּרֶךְ, דֶּרֶךְ בִּפְנֵי הַגְּדֶרֶת הֲגִינָה". שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁהָיָה לָהֶם פֶּתַח בְּרֹאשׁ דֶּרֶךְ שֶׁלִּפְנֵי הַדּוּכָן, שֶׁכֵּן בְּרֹאשָׁןהמדברי רבינו משמע שהדרך להיכנס מלשכות אלו לעזרה היה בראש לשכות אלו. דהיינו שהיה פתח מחומת הלשכות ובחומת החצר הפנימית, המוליך אל תוך שטח העזרה, מרחק ארבע אמות ומחצה למערב ממזרח העזרה. משם הדרך מובילה לעזרת כהנים, שתחילת גבולו הוא בדוכן שנקרא בכתוב “גדרת הגינה”. וכנראה פתחים אלו משמשים לכניסת ישראל לעזרה. בַּמָּקוֹם שֶׁמַּתְחִילִין בִּכְלוֹת הַתָּאִים, הֵם כְּנֶגֶד חֲלַל חָצֵר הַפְּנִימִית כְּמוֹ ד' אַמּוֹת וּמֶחֱצָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ע"ד. וּכְשֶׁיֵּשׁ מִשָּׁם פֶּתַח מֵהֶם אֶל חֲלַל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הוּא בָּרֹאשׁ דֶּרֶךְ הַדּוּכָן. לְפִי שֶׁכָּל מַהֲלַךְ רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּהַתְחָלַת הֶחָצֵר הַפְּנִימִי הוּא דֶּרֶךְ אֶל הַדּוּכָן שֶׁאַחֲרָיו, וּמַהֲלָכָן הוּא בְּי"ז אַמָּה עַד הַדּוּכָן כִּדְפֵרַשְׁתִּי סִימָן כ"ו. וְנִמְצָא שֶׁהַפֶּתַח שֶׁבְּד' אַמּוֹת וּמֶחֱצָה הָרִאשׁוֹנוֹת מֵהֶן, הוּא בְּרֹאשׁ הַדֶּרֶךְ שֶׁאֶל הַדּוּכָן.
15
ט״זאֲבָל מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (יחזקאל מב, יב) "וּכְפִתְחֵי הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם" הָיוּ פִּתְחֵי לִשְׁכוֹת הַקָּדִים, שֶׁאַף בַּדָּרוֹם הָיוּ לְשָׁכוֹת וְכוּ'.
16
י״זקַשְׁיָא לְפֵרוּשׁוֹ זֶה, לָמָּה תְּלָאָן הַכָּתוּב [לְ]פִּתְחֵי לְשָׁכוֹת אֵלּוּ בְּפִתְחֵי לִשְׁכוֹת הַדָּרוֹם. וְהִנֵּה אוֹתָן הַלְּשָׁכוֹת סְתוּמִין בַּכָּתוּב בִּלְתִּי מְפֹרָשִׁין בְּהֶדְיָא, כְּמוֹ אוֹתָן שֶׁבַּצָּפוֹן, כְּמוֹ שֶׁהֻצְרַכְנוּ לְהוֹכִיחַ בְּסוֹף סִימָן ע"א שֶׁיֵּשׁ לְשָׁכוֹת אֶל הַדָּרוֹם. וְעוֹד שֶׁאַף אֵלּוּ הַתַּחְתּוֹנִים דִּבְהוּ מִשְׁתָּעִי קְרָא, מַיְרִי נַמִּי בַּצְּפוֹנִית כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מב, ט) "וּמִתַּחַת לְשָׁכוֹת הָאֵלֶּה", וּלְפָנָיו לֹא נִזְכְּרוּ וְלֹא נִרְמְזוּ הַדְּרוֹמִית עַד אַחַר כָּךְ, שֶׁאָמַר (יחזקאל מב, יג) "לִשְׁכוֹת הַצָּפוֹן לִשְׁכוֹת הַדָּרוֹם". וְעוֹד שֶׁהַדֶּרֶךְ חֲמִשִּׁים חָצֵר שֶׁלִּפְנֵיהֶם תְּלָאוֹ הַכָּתוּב בְּלִשְכוֹת צְפוֹנִיּוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מב, יא) "וְדֶרֶךְ לִפְנֵיהֶם כְּמַרְאֵה הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן". וְלָמָּה לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן בְּפִתְחֵיהֶן, לִתְלוֹתָן בַּצְּפוֹנִית גַּם כֵּן.
17
י״חלָכֵן נִרְאֶה כְּפֵרוּשׁ הַמְּתַרְגֵּם שֶׁתִּרְגֵּם (יחזקאל מב, יב) וּכְתַרְעֵי לִשְׁכָּתָא דִּפְתִיחַ לְאֹרַח דָּרוֹמָא. רָצָה בָּזֶה שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם אֵינוֹ מוּסָב עַל תֵּבַת הַלְּשָׁכוֹת, אֶלָּא עַל תֵּבַת וּכְפִתְחֵי. לוֹמַר שֶׁכְּפִתְחֵי הַלְּשָׁכוֹת הַפְּתוּחִים לַדָּרוֹם, וּלְעוֹלָם בַּלְּשָׁכוֹת הַצְּפוֹנִיּוֹת מַיְרִי, וְלָהֶם פְּתָחִים אֶל אֲוִיר הָעֶשְׂרִים שֶׁבֵּינֵיהֶם לְבֵין הַתָּאִים כִּדְפֵרַשְׁתִּי בְּסִימָן ע"א, וְהוּא דָּרוֹם שֶׁלָּהֶן. וְאָמַר שֶׁאַף אֵלּוּ הֵן פְּתוּחִים לְאוֹתוֹ הָרוּחַ, וְשָׁם יֵשׁ לָהֶן "פֶּתַח בְּרֹאשׁ דָרֶךְ וְגוֹ'". וּלְפִיכָךְ לָא סַגִּי לֵיהּ בְּמַה שֶּׁאָמַר קֹדֶם זֶה הַכָּתוּב וּכְפִתְחֵיהֶן, לְפִי שֶׁבָּא עַכְשָׁיו לְבָאֵר פֶּתַח יְתֵירָה שֶׁהָיָה לָהֶם "בְּרֹאשׁ דָּרֶךְ".
18
י״טוּמַתְחִיל וְאוֹמֵר, וּכְפִתְחֵי הַלְּשָׁכוֹת הַפְּתוּחִין דֶּרֶךְ הַדָּרוֹם שֶׁהוּא אֶל הָאֲוִיר הָעֶשְׂרִים, כִּדְפֵרַשְׁתִּי, כְּמוֹ כֵן אֵלּוּ פְּתוּחִים לְשָׁם, וְעוֹד פֶּתַח לָהֶם בְּרֹאשׁ דָּרֶךְ. אוֹ שֶׁפֶּתַח זוֹ בִּלְבַד לָהֶם, בִּמְקוֹם פִּתְחֵי הַלְּשָׁכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה אֶל הַדָּרוֹם. אֲבָל יוֹתֵר נִרְאֶה לְפָרֵשׁ וְעוֹדושמילת בראש דרך, הוא ענין חדש דהיינו, שיש עוד פתח שם. פֶּתַח, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּתוּחִים גַּם כֵּן אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה בַּדְּרוֹמִי שֶׁלָּהֶן.
19
כ׳וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב דִּבְרֵי רַשִׁ"י ז"ל שֶׁלְּפִי שֶׁבָּא לְפָרֵשׁ פֶּתַח שֶׁבַּדָּרוֹם שֶׁלָּהֶן, וְלַדָּרוֹם שֶׁלָּהֶן אֵין כָּאן אֲוִיר עֶשְׂרִים כְּמוֹ לְאוֹתָן שֶׁלְּמַעְלָה כִּי אִם חָצֵר מְרֻוָּח. לְפִיכָךְ תְּלָאוֹ בַּלְּשָׁכוֹת שֶׁבַּדָּרוֹם, שֶׁהֵם פְּתוּחִין בַּדָּרוֹם שֶׁלָּהֶן גַּם כֵּן אֶל הֶחָצֵר מְרֻוָּח, שֶׁאֲוִיר הָעֶשְׂרִים בִּצְפוֹנָם הוּאזלהשלמת הענין יש להעתיק דברי רבינו בצורת הבית המחודש (מב, יב) וז”ל: וכפתחי הלשכות אשר דרך הדרום, היו פתחי לשכות הקדים. שאף בדרום היו לשכות כו’. ויש לתמוה, למה תלאן הכתוב באותן לשכות אשר עדיין לא הועלו על הכתוב, והוי כדתלי תניא בדלא תניא. ועוד, שלכל שאר עניניהם תלאן בלשכות הצפוניות, וכפי הנכון. לכן נראה כפירוש תרגום יונתן שתרגם ובתרעי לשכתא דפתיח באורח דרומא. שירצה לומר, שמה שאמר הכתוב, אשר דרך הדרום, אינו מוסב על תיבת הלשכות אלא על תיבת וכפתחי, לומר שבפתחי הלשכות הפתוחות לדרום. ולעולם בלשכות הצפוניות קא מיירי וכאמר, שכמו שלאותן היו להם פתחים אל אויר העשרים שביניהם לבין התאים, והוא דרום שלהן, כמו כן אף אלו הן פתוחין לאותו הרוח, ושם יש להן פתח בראש דרך, וכמו שיתבאר. ולפיכך לא סגי ליה במה שאמר קודם זה (יא) וכפתחיהן וגו’, שהם אמנם הפתחים שכלפי צפון לצד החצר החיצונה, ועכשיו בא לומר שהיה להם פתח יתירה פתוח לראש דרך שיתבאר בסמוך, וכה אמר שבפתחי הלשכות העליונות פתוחות לדרום, היינו לאויר העשרים, כן אלו פתוחים לדרום, ואמנם לראש דרך שיתבאר בסמוך. או יש לפרש, שהיו פתוחים ג”כ כלפי דרום, ולתוך החצר, כפתחי אותן לשכות. וכאמור. ומה שאמר פתח בראש דרך, ירצה שעוד להם פתח בראש דרך שיתבאר בסמוך. ועכשיו פתוחים לדרום לתוך החצר, מול הפתחים שלתוך החצר לצפון כמו העליונות, אלא שלאלו היה עוד פתח בראש דרך, כדי ליכנס מהם לתוך חצר הפנימי גם כן. וקצת יש ליישב פירוש רש”י, דלכך תלאן בלשכות הדרום, לפי שבפתח לשכות הדרום לצד דרום היו אל החצר, לא אויר העשרים. לפי שאל אויר העשרים הוא להם לצפון, וכן גם אלו הפתחים שלאלו הלשכות היו לצד דרום של אויר החצר, לכן תלאן בשל דרום. ומ”מ מה שפרשתי לפי תרגום יונתן, נראה יותר. עכ”ל.. וּמִכָּל מָקוֹם דִּבְרֵי תַּרְגּוּם יוֹנָתָן נִרְאִין יוֹתֵר.
20