מלחמות השם, מאמר חמישי, חלק שלישי ח׳The Wars of the Lord, Fifth Treatise, Part Three 8
א׳יתבאר בו שאין מניעי הגרמים השמימיים עלות ועלולים קצתם לקצת על האופן שהניחו אותו הקודמים.
1
ב׳וראוי שנחקור אם השכלים הנפרדים הם כלם עלות ועלולים על האופן שאמרו הפלוסופים, או אין בהם אחד שיהיה עלה לחבירו, או הם כלם עלולים במדרגה אחת מעלה אחת, כאלו תאמר העלה הראשונה, או היו קצתם עלולים מהעלה הראשונה במדרגה אחת, רצוני שאינם עלולים קצתם מקצת, והשאר הם עלולים מאלו השניים.
2
ג׳ונאמר שהוא מבואר כי מה שישיגוהו אלו השכלים הנפרדים אשר התבאר מציאותם במה שקדם הוא נמוס אלו הנמצאות וסדרם וישרם, לפי שזה הנמוס הוא שופע מהם במה שבכאן בתכלית מה שאפשר מן השלמות באמצעות הככבים, כמו שקדם, ולזה יחויב שיציירו אותו, וזה יהיה אם בשיצייר כל אחד מהם חלק מזה הנמוס, או בשיהיה האחד מהם משיג נמוס אלו הנמצאות בכללותו והשאר ישיג כל אחד מהם חלק מזה הנמוס. וכאשר התישב זה, הוא מבואר שאם הונח האחד מהם משיג נמוס אלו הנמצאות כללותו, והשאר ישיג כל אחד מהם חלק מזה הנמוס, הנה מה שישיג השכל העליון ילך מדרגת הצורה אל החלק אשר ישיג השכל השפל ממנו, ואמנם אמרנו שהעליון ישיג זה החלק אשר ישיג אותו השפל, לפי שאי אפשר שיושג מן המושכלות מה שילך מהם דרך הצורה והשלמות אם לא הושג מה שילך מהם דרך ההיולי. וזה מבואר למי שעיין בטבעיות ובמה שקדם מזה הספר. ואם הנחנו הענין בזה הענין הראשון, והוא שיהיה השפל מהם יודע בשלמות נמוס אלו הנמצאות השפלות וסדרם וישרם. כמה אני תמה אם היה מדרך אלו המניעים שישתוקקו מעצם ציורם להניע גלגליהם בדרך שישלם בו זה הנמוס בזה הנמצא המוחש. מה זה שייוחד אחד אחד מהם לעשות חלק מה מזה הנמוס, והנה ציורם מזה הנמוס הוא דבר אחד בעצמו, וזה שאנחנו נראה שאלו הנמצאות השפלות ישלמו במה שיושפע להם מהככבים כלם, ושמה שיושפע מזה הככב הוא זולת מה שיושפע מהככב האחר. ואם אמר לנו אומר שהם לא ישתוקקו אלא במה שיש להם כלי לעשותו מזה הנמוס, ובעבור שלא היה להם כלי להשפיע בכאן כי אם חלק מה מזה הנמוס, הנה לא יושפע מהם זולת זה החלק אשר ייוחדו בו. אמרנו לו שאין זה מדרך הדברים הטבעיים, רצוני שיהיו שם כחות פועלות ולא יניח הטבע להם כלים יפעלו בהם. ובכלל הנה מפני שאנחנו נחייב להם הציור בעבור מה נמצא להם מההשפעה, הנה איננו ראוי שיונח להם ציור זולת במה שיחויב מפני מה שנמצא להם מהפעולות, כי אנחנו נקח תמיד מופת מהפעולות המסודרות מהצורה על ענין הצורה, כמו שנזכר בספר הנפש, ולזה איננו ראוי שיונח להם ציור אלא במה שנמצאהו מסודר מהם מהפעולות. ועוד שאם הונח הענין כן, רצוני שיהיה כל אחד מאלו השכלים משיג נמוס הנמצאות השפלות וסדרם וישרם בשלמות, הנה ישיג כל אחד מהם מה שהיה בו זה הנמוס אחד, והוא מה שילך ממנו מדרגת הצורה והשלמות. ואם היה הענין כן, מי יתן ואדע מה הוא זה הדבר שישיגהו העליון שלא ישיגהו השפל, וילך במדרגת הצורה אל מה שישיגהו השפל. וזה שאם הנחנו זה הענין השגתו באופן התחייב מפעולתיו מה שיתחייב מהם מנמוס הנמצאות השפלות, הנה אם הודינו זה שיהיה הולך מדרגת הצורה מהנמוס המסודר מהם, והוא מה שאפשר שיונח בזה, הנה יהיה זה הולך מדרגת הצורה מחלק מה מזה הנמוס, והוא החל אדשר יושפע מזה השכל באמצעות הככב, אבל לא יהיה הולך מדרגת הצורה אל מושכל נמוס הנמצאות השפלות בכללם וסדרם וישרם. ואם לא הונח מה שישיג העליון שילך מדרגת הצורה מציור השפל זאת ההשגה אשר זכרנו, אבל ענין אח שילך דרך הצורה מציור השפל, הנה לא אשער מה הוא זה הענין. ואי אפשר לאדם שיניח זה באופן נאות, ואפילו אם רצה שיסדר זה לפי מה שיבדא מלבו מזולת הבטה אל המוחש הזה. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שאין ראוי לאחד מבעלי העיון שיניח שיהיו אלו השכלים כלם משיגים נמוס אלו הנמצאות וסדרם וישרם בשלמות. ואם הנחנו שיהיו כלם עלות ועלולים כשיהיה השפל יודע מנמוס אלו הנמצאות וסדרם וישרם מה שיושפע ממנו, וישיג העליון החלק מהנמוס שיושפע ממנו, וישיג עם זה ציור השפל, ויהיה סדור מה שיושפע מהעליון הולך במדרגת הצורה למה שיושפע מהשפל, כמה אני תמה אם היה מדרך הצייר שיצייר השפל שיושפעו ממנו הפעולות המסודרות מהשפל, מה זה שלא יסודרו אותם הפעולות בעצמם מהעליון, אחר שכבר הונח לו הציור הנמצא לשפל ממנו. ובכלל הנה כאשר הונח הענין בזה האופן, יתחייב הספק הראשון אשר זכרנוהו בהנחה הקודמת. ועוד שאם היה הענין כן, רצוני שיהיו ציוריהם הולכים מדרגת השלמות קצתם לקצת, הנה יחויב שיהיה הענין כן במה שיושפע מהם מהפעולות, כי יחס הציור האחד אל הציור השני הוא כיחס השופע מהציור האחד אל השופע מהציור השני. ואם היה מה שיושפע מהם מהפעולות בזה האופן, רצוני שיהיה השופע מהעליון הולך במדרגת הצורה אל השופע מהשפל, הנה יהיה זה בהכרח באחד משני פנים, וכל אחד מהם הוא שקר. וזהכי האופן האחד הוא שיהי הככב אשר ילך מדרגת הצורה מהיסוד אשר יניעהו הככב אשר ישפיע בו השכל הפועל מה שישפיע. והאופן השני שיהיה הככב אשר הוא כלי לשכל העליון פועל המורכב אשר ילך במדרגת הצורה למורכב או לפשוט אשר יפעלהו השפל. ואולם אם הונח הענין באופן הראשון, הנה היה ראוי שיהיה מספר אלו המניעים ארבעה לבד, כי מספר היסודות הוא זה המספר, וכבר נמצאם יותר מזה המספר, כמו שהתבאר מענין הככבים והגלגלים. ועוד שאנחנו נמצא לככב אחד רושם בשמירת היסודות הארבעה ובהווים מצד תקופותיו הארבע אשר יחדש בתנועתו. והמשל שבימות החמה יגברו האש והאויר מצד קורבת השמש לנו, ובימות הגשמים יגברו המים והארץ מצד מרחקו ממנו. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שאי אפשר שייוחס היסוד האחד לככב האחד על זה האופן, כי לכל אחד מהככבים ימצא רושם ביסודות כלם, ואם היו בזה הרושם מתחלפים, כמו שיראה מענינם. ואם הנחנו שיהיו קצתם מניעים היסודות על מדרגותיהם, והשאר מניעים המורכבים מהם על מדרגותיהם, ויהיה בזה האופן השופע מהעליון הולך במדרגת הצורה מהשופע השפל, הנה יחויב, כאשר הונחו מניעים היסודות, הספר שזכרנו, והוא שכבר ימצא רושם כל אחד מהם ביסודות, וזה היה בלתי ראוי שיהיה כן לפי זאת הנחה. ויתחייב גם כן לפי זאת הנחה שיהיה מספר אלו המניעים במספר היסודות והמורכב מהם. וזה מבואר הבטול, וזה שמספר היסודות והמורכב מהם הוא יותר ממספר אלו המניעים כפלים רבים. ועוד שאם היה הענין כן, היה שמירת המורכב האחד מיוחסת לאחד מאלו המניעים לבד, ואנחנו נראה הענין בחלוף זה. והמשל שאנחנו נמצאם כלם משתתפים בשמירת האדם, וזה ממה שלא יסופק למי שהשתמש במשפטי הככבים השתמשות מעט. וזה דבר בלתי אפשר לפי זאת ההנחה. ובכלל אם רצינו לזכור כל הספקות המתחייבות מאלו ההנחות, הצטרכנו למאמר ארוך, ולזה נקצר ונעמוד בכאן על מה שיש בו די בבטולם. וכאשר התישב שאין השופע מהם מהפעולות הולך במדרגת השלמות מקצת אלו המניעים לקצת, והיה מבואר שאלו היו ציוריהם הולכים מקצת לקצת במדרגת השלמות, היה ראוי שיהיה הענין בפעולותיהם כן. הוא מבואר שאין ציוריהם הולכים מקצת לקצת במדרגת השלמות. ובכאן התבאר שאין אלו השכלים כלם עלות קצתם לקצת כמו שהניחו הקודמים.
3
ד׳ואם הנחנו שאין אחד מאלו השכלים עלה לחבירו, יקשה לנו לתת הסבה בתנועת הגלגלים שאין בהם ככב, כי יראה שתנועתם היא בעבור הככב, ולא יושפעו מהם בעצמם דבר מהפעולות. ולזה ראוי שנאמר כי מפני שגלגלי הככב האחד הם משרתים לגלגל הככב, הנה מניעיהם הם מניעים ממניע גלגל הככב, והוא אשר סדר להם אלו הציורים אשר יסודרו מהם תנועת גלגל גלגל מהם.
4
ה׳ואולם אם יש בהם שכל אחד הוא עלה לשאר השכלים הנפרדים, או אין בהם אחד שיהיה עלה לחבירו, אבל כל אחד מהם משיג חלק מה מהנמוס אלו הנמצאות וסדרם וישרם, ואין בהם אחד שישיג זה הנמוס בשלמות הנה זה ממה שראוי שנחקור בו. ונאמר כי מפני שלא ישלם זה הנמוס לאלו הנמצאות כי אם בכללות אלו הגלגלים, הנה אם לא יהיה בכאן שכל אחד משיג נמוס הנמצאות בכללם, הנה יהיה הגעת השלמות באלו הנמצאות מהם במין מן המקרה, כמו הענין בבעלי המלאכות המתחלפות, שלא יתכן שישלם מכללם מלאכה אחת במספר אם לא מפני שהם כלם משרתים במלאכה אחת, היא אשר סדרה פעולותיהם באופן שתשלם מכללותם מלאכה אחת במספר, וזה מבואר בנפשו. ובהיות הענין כן, הנה יחויב שיהיה זה הענין מסודר להם מסבה יותר גבוה מהם תשגיח בהם ובמה שישלימוהו יחד, ולזה פשעו אלו המניעים ממנה באופן שישלם בו נמוס אלו הנמצאות וסדרם ויושרם ביותר שלם שאפשר. אלא שלא התבאר עדיין אם זאת העלה הראשונה היא ממניעי הגרמים השמימיים או היא דבר אחר זולתם, וזה ממה שנחקור עליו במה שאחר זה. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שמניעי הגלגלים שיש בהם ככב הם עלות למניעי הגלגלים אשר ישרתו שם. ואולם מניעי גלגלי הככבים הם כלם עלולים באופן אחד מאחד מהם, אם היה האחד מהם הוא העלה הראשונה ואם לא היה אחד מהם הוא העלה הראשונה, כמו שיתבאר במה שאחר זה, הנה הם כלם עלולים מהעלה הראשונה באופן אחד, רצוני שאין האחד מהם עלה לשני, כמו שהתבאר במה שקדם. ולזה יהיה כל אחד ממניעי גלגלי הככבים משיג החלק מהנמוס מאלו הנמצאות השפלות אשר תיוחד בו פעולתו, ותהיה העלה הראשונה משגת נמוס הנמצאות האלו וסדרם וישרם בצד אשר הם בו אחד, ותשיג עם זה אופן התחייבו מאלו המניעים העלולים ממנה, כי זה ממה שראוי שיהיה מושכל לה, לפי שהם הושמו בתכלית מה שאפשר מהשלמות, אלו שיושפע מהם מה שיושפע, וזה בלתי אפשר שיהיה בקרי ובהזדמן כמו שקדם.
5
ו׳ואולם איזה מהגלגלים המשרתים לגלגל הככב הוא יותר נכבד, הנה ידמה שהמאוחר התנועה הוא יותר נכבד, כי הוא ישגיח בדבר יותר ארוך הקיום מהדבר שישגיח בו הממהר התנועה, והוא גם כן יגיע השופע ממנו בפעולה יותר מעטה מהפעולה אשר יגיע בה השופע ממנו הממהר התנועה.
6
ז׳ואולם איזה מגלגלי הככבים הוא יותר נכבד, הנה ידמה שזה יודע מצדדים. הצד האחד התחלפם ברבוי הככבים ומיעוטם, ובגודל הככב ומיעוטו ביחס אל גלגלו. והצד השני התחלפם במהירות התנועה ואיחורה, וברבוי הכלים המשרתים להם ומיעוטם. וזה שהגלגל שיהיו בו ככבים יותר הוא יותר נכבד, כי היה השופע ממנו בתנועה אחת בעינה מספר רב מהפעולות מצד רבוי הככבים אשר בו. ולזה הוא מבואר שגלגל הככבים הקיימים הוא יותר נכבד מכל הגלגלים האחרים מצד רבוי הככבים אשר בו ולזאת הסבה בעינה יהיו גלגלי השמש והירח יותר נכבדים משאר גלגלי הככבים אשר אין בהם כי אם ככב אחד, לפי שאלו הככבים הם יותר גדולים ביחס אל גלגליהם משאר הככבים. ויהיה גלגל נוגה יותר נכבד מגלגלי ככבי שבתאי צדק ומאדים וכוכב, ויהיה גלגל צדק יותר נכבד מגלגלי שבתאי מאדים וכוכב. ובזה ההקש יתבאר בשאר איזהו יותר נכבד מזה הצד. וכבר יתבאר מזה שגלגל השמש יותר נכבד מגלגל הירח, לפי שאור השמש הו תמיד גדול, ואור הירח לא ימצא שלם אלא בעת הנגוד, ועוד שהירח מקבל אורו מהשמש. ואולם מצד אחור התנועה יתבאר שגלגל הככבים הקיימים הוא יותר נכבד, לפי שתנועת האורך אשר לו היא יותר מאוחרת מתנועת האורך הנמצאות לשאר הככבים. ומזה הצד יהיה גלגל שבתאי יותר נכבד מגלגלי שמש ונוגה וככב, וגלגלי שמש ונוגה וכוכב יותר נכבדים מגלגל הירח. ואולם מצד מיעוט הכלים יתבאר שגלגל הככבים הקיימים הוא יותר נכבד, ואחריו גלגלי שבתאי וצדק ומאדים ונוגה, ואחריהם גלגל ככב, ואחריהם גלגל הירח וזה כולו, אם לא יתוספו מפני תנועת הרחב גלגלים באלו הככבים. אבל אם יתוספו בהם גלגלים באופן שזכרנו, הנה תהיה מדרגת הירח בזה שוה למדרגת שבתאי וצדק, ואחריהם מאדים ונוגה, ואחריהם ככב. וכאן התבאר גם כן שגלגל הככבים הקיימים הוא יותר נכבד משאר גלגלי הככבים בכל אלו הפנים. וכבר יתבאר גם כן שהוא יותר נכבד מהם באופן אחר, וזה שהוא הנותן להם מה שלהם מהפעולות באופן מה, כמו שקדם, מצד היותם בחלקים מתחלפים ממנו, ולזה הוא מבואר שגלגל הככבים הקיימים הוא היותר נכבד שבאלו הגלגלים כולם, ולזה היה מקיף בכולם.
7