מלחמות השם, מאמר חמישי, חלק שלישי ז׳The Wars of the Lord, Fifth Treatise, Part Three 7
א׳יתבאר בו אם ישיגו השכלים הנבדלים עלותיהם ועלוליהם ואיך.
1
ב׳וראוי שנחקור אם אפשר באלו השכלים הנבדלים שישיג העלול עלתו והעלה עלולה, אם היה שיהיו קצתם עלות ועלולים לקצת כמו שיאמרו קצת הקודמים, או הוא בלתי אפשר שישיג העלול מהם עלתו.
2
ג׳ונאמר שכבר התבאר ממה שזכרנו במה שקדם שההשגה והמשיג והמושג הוא בשכל דבר אחד במספר. ואם הנחנו שיהיה העלול משיג עלתו, הנה יתחייב שיהיה מה שישיג מעלתו הוא עלתו. ולפי שכבר ידמה שיחויב שתהיה העלה אשר בזה האון משגת עלולה גם כן, כמו הענין במלאכה הראשיית עם המלאכה המשרתת לה, הנה יתבאר מזה שלא יהיה הבדל בין העלה ועלולה, לפי שההשגות אשר הם אצל העלה הם נמצאות לעלולה גם כן. ולפי שהעצמים יתעצמו בהשגותיהם, הנה תהיה העלה והעלול במדרגה אחת. ולפי שהשכלים אשר הם במדרגה אחת הם אחד במספר, הנה תהיה העלה ועלולה דבר אחד במספר. וזה דבר מבואר הבטול. ועוד שמי שהניח השכלים על שהם עלות ועלולים, הניח זה כדי שיתכן בהם רבוי במספר, והוא מבואר שלא ימצא בהם רבוי במספר כשהונח הענין על זה התאר. ואם הנחנו שאין העלה משגת עלולה ולא העלול מהם משיג עלתו, יהיה זה דבר יוצא מן ההקש. וזה שאם לא היה העלול משיג עלתו באופן מה, הנה לא יהיה משיג עצמו באופן שלם, לפי שהוא עלול, והוא לא ישיג זה, ולפי שהיה מדרך השכל שישיג עצמו באופן שלם, הוא מבואר שיחויב שישיג היותו עלול, ולזה יחויב שתהיה לו השגה בעלתו באופן מה. וגם כן אם לא היתה העלה משגת עלולה, הנה איזה צד היתה לו עלה, מי יתן ואדע. ובכלל הנה הוא מבואר בשכל כשהיה עלה שאין שם דרך יהיה בו עלה אם לא כשישיג מה שיושפע ממנו וישים השופע ממנו בתכלית האפשרי אל מה שכיון בו, ולזה יראה שהוא מחויב שתשיג העלה עלולה. ובהיות הענין כן, הנה איך הענין בזה, מי יתן ואדע. ונאמר שכבר יראה שיותר זה הספק בשנאמר שהעלול משיג עלתו באופן חסר, וזה שהוא ישיגהו מצד מה שישיג מעצמותו שהוא עלול. ולפי שהעלול והעלה הם מצטרפים, הנה תהיה לו השגה מה בעלתו, אלא שהיא השגה חסרה, וזה כי הוא לא ישיג אלא שהוא עלול. ואולם העלה משגת עלולה באופן יותר שלם מהמציאות ממה שהיא בו עלה. ולזה לא יהיה מה שתשיג העלה מעלולה הוא בעינו מה שישיג העלול מעצמותו, וזה יתבאר ממה שאומר, והוא שכבר יתבאר מדברינו אחר זה שמה שישיגוהו אלו השכלים הוא נמוס הנמצאות וסדרם ויושרם, ובהיות הענין כן, והיה מבואר כי בזה הנמוס חלקים ילכו מהכל במדרגת ההיולי, הנה יהיה מושכל העלול הולך במדרגת ההיולי ממושכל עלתו. אולם העלה תשיג זה החלק מצד הכללות אשר הוא לו צורה, והעלול ישיג זה החלק בעצמו, אלא שכבר ישיג שמציאות זה החלק הוא עלול מדבר אחד. והמשל שהמלאכה הראשיית לבנין הבתים תדע מה שיעשוהו המלאכות המשרתות לו, שמה שיעשוהו הוא חלק מהבית, כמו צורת האבנים אשר יפסלו אותם פוסלי האבנים, וכמו צורות הלבנים והקורות אשר יעשו אותם בעלי המלאכות ההם, ואולם בעלי המלאכות המשרתות לה לא יחויב שידעו אלו המחלקים מצד מה שהם חלק מהבית, אבל ישיגו אותם מצד עצמותם, ואפשר שישיגו עם זה החסרון שיש במה שיעשוהו, והוא שהוא בעבור דבר אחר. וזהו ההבדל אשר בין מה שתשיג העלה מעלולה ובין מה שישיג העלול מעצמו. והנה יקרה מזה שישיג העלה עלולה בהשיגה עצמותה, כי מה שילך דרך ההיולי תוכלל השגתו בהשגת מה שילך דרך הצורה ממנו על זה האופן. וזה דבר בארנוהו במאמר הראשון והשני מזה הספר. ובכאן התבאר באיזה אופן ישיגו השכלים הנפרדים עלותיהם ועלוליהם, ושהעלול לא ישיג עלתו אלא מצד השיגו בעצמו שהוא עלול ושמציאותו מזולתו, ושהעלה כהשיגה עצמה תשיג עלולה באופן יותר שלם מהמציאות אשר הוא בו.
3