מלחמות השם, מאמר חמישי, חלק שני ז׳The Wars of the Lord, Fifth Treatise, Part Two 7
א׳נמנה בו הדרושים אשר נצטרך שנחקור בהם ממה שבשמים לפי מה שבידינו בזה מן ההקדמות.
1
ב׳וראוי שנחקור מענין הכוכבים מעשרים ושבעה דרושים:
2
ג׳א. למה נשתתפו ככבים כלם בתנועה היומית ובתנועה המתאחרת, ואם היא מתחלפת בהם קצת חלוף. ולמה נשתתפו גם כן המרחקים הרחוקים לככבים הנבוכים וראשי תניניהם באלו התנועות.
3
ד׳ב. למה השתתפו רוב הככבים ההולכים בתנועה השמשית באופן מה. וזה כי שבתאי וצדק ומאדים הם באופן מה מהתנועה, שכאשר תקובץ תנועת הארך עם תנועת החלוף, יהיה המקובץ שוה לתנועת האמצעי, ונגה וככב תמצא בהם תנועתם שוה לתנועת השמש האמצעית.
4
ה׳ג. למה היה הירח מקבל אורו מהשמש, ואין לו אור מעצמו.
5
ו׳ד. למה התחלפו שבתאי וצדק ומאדים באורך זמן תנועת הארך ותנועת החלוף, עם הסכימם במקובץ מהם.
6
ז׳ה. למה היתה תנועת האורך ברב הככבים ההולכים מתחלפת, ר"ל שתהיה פעם מהירה ופעם מתאחרת, לפי מה שיראה לנו ממנה.
7
ח׳ו. למה היתה תנועת האורך המתאחרת במקום המרחק הרחוק בככבים שימצא בהם הענין כן, או במקום המרחק הקרוב בככבים שימצא בהם כן הענין.
8
ט׳ז. למה היתה זמן התנועה המתאחרת בהרבה מהככבים ההולכים יותר ארוך מזמן התנועה המהירה.
9
י׳ח. למה היתה זמן התנועה המתונית אשר מפני תנועת החלוף יותר ארוך בירח מזמן התנועה המהירה, ובשאר הככבים ההולכים ימצא הענין בהפך.
10
י״אט. למה היו הככבים ההולכים אשר ימצא להם נזורות יותר רבי התנועה בעת היותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף, ויותר מעטי הנטיה בשהיו בהתחלת תנועת החלוף.
11
י״בי. למה נמצא לככבים הנבוכים מהירות התנועה בהיותם בהתחלת תנועת החלוף, ואחורה בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף.
12
י״גיא. למה היתה נטית תנועת החלוף בנגה וככב באופן שתהיה בהם התחלת תנועת החלוף נוטה מגלגל המזלות לצד אחד, ויטו בצד השני לגלגל המזלות בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף, ולא ימצא הענין כן בשבתאי וצדק ומאדים, אבל תהיה כל נטיית תנועת החלוף לצד אחד מגלגל המזלות.
13
י״דיב. למה היה הככב היותר רחוק מן הארץ יותר מאוחר התנועה באופן מה.
14
ט״ויג. למה היו הככבים הנבוכים יותר קרובים אל הארץ בהיותם במקום תנועת החלוף שיהיה בו החלוף היותר גדול ממה שהם בהיותם בהתחלת תנועת החלוף ובהיותם במאה שמנים מעלה ממנו, וכמו שיראה זה לחוש בנגה, והוא גם כן מחויב בשאר הככבים מצד ההוא אשר חויב זה בנגה, וזה מבואר מהתכונה שהתבארה במה שקדם.
15
ט״זיד. למה היו קצת הככבים הנבוכים יותר קרובים אל הארץ בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף ממה שהם בהיותם בהתחלת תנועת החלוף, כמו שיראה זה במאדים אם היה שיתאמת בו זה.
16
י״זטו. למה היה הירח יותר קרוב אל הארץ ברבועים ממה שהוא קרוב אל הארץ בנגודים.
17
י״חיו. למה היה לירח רבוי הנטיות והנזורות כמו הענין בשאר הככבים אשר תמצא להם תנועת החלוף.
18
י״טיז. למה נמצא בשבתאי וצדק ומאדים שמה שיהיה מהם יותר מאוחר התנועה היה החלוף אשר מפני תנועת החלוף בו יותר גדול.
19
כ׳יח. למה היה החלוף אשר מפני תנועת החלוף יותר קטן הרבה בככב ממה שהוא בנוגה, עם היות תנועת האורך בהם שוה.
20
כ״איט. למה היתה תנועת החלוף יותר מהירה בככב ממה שהיא בנגה, עם היות תנועת הארך בהם שוה.
21
כ״בכ. למה היו השמש והירח יותר גדולים ביחס אל גלגלים משאר הככבים ההולכים.
22
כ״גכא. למה נשתתפו שבתאי וצדק ונגה שתהיינה תכלית נטויותיהם הצפוניות קרוב לראש צורת מאזנים, ותכלית נטויותיהם הדרומיות קרוב לראש צורת טלה, ובמאדים וכוכב תמצא תכלית הנטייה הצפונית קרוב לראש צורת סרטן, ותכלית הנטיה הדרומית קרוב לראש צורת גדי.
23
כ״דכב. למה נמצא במאדים וכוכב מהנטיה לדרום יותר ממה שימצא להם ממנה בצפון, ובנוגה ימצא הענין בהפך, אם הענין בזה כמו שספר בטלמיוס, ובשבתאי וצדק ימצא מהנטיה לצפון ולדרום בשווי.
24
כ״הכג. למה היה כוכב שני פעמים בשנה במרחק הרחוק והקרוב, אם היה שיהיה המציאות כן כמו שבאר בטלמיוס.
25
כ״וכד. למה היה זמן תנועת הרוחב בירח מתחלף לזמן תנועת האורך בהפך מה שימצאו בזה בשבתאי וצדק ומאדים ונגה וכוכב.
26
כ״זכה. למה התחלפו הככבים ההולכים בשעור התנועה המתאחרת, כאלו תאמר שקצתם ישלים סבובה בכמו עשרים וארבעה אלף שנה, כמו הענין בגלגל הככבים הקיימים ובמאדים וקצת בכמו חמשה עשר אלף ושבע מאות שנה בקרוב, כמו הענין שמש ושבתאי וקצתם בזמן זולת זה.
27
כ״חכו. מה הוא הצל הנראה בירח ולאיזה תכלית נמצא במקום אשר הוא בו מהירח.
28
כ״טכז. מה הוא העגול החלבי הנראה בגלגל הככבים הקיימים ולאיזה תכלית הוא נמצא. וזה כי כשידענו זה מענין הגרמים השמימיים לפי מה שאפשר לנו, הנה הוא מבואר שכבר הגענו אל מה שהיתה ידיעתם נכספת מענינם. וזה אמנם יהיה בפרקים הבאים אחר זה.
29