מלחמות השם, מאמר חמישי, חלק שני ו׳The Wars of the Lord, Fifth Treatise, Part Two 6
א׳נבאר בו איך יחמם השמש האויר, ושם תתבאר הסבה באיזה אופן יגיע מאחד אחד מהכוכבים מה שנראה שייוחד בו מהפעולות.
1
ב׳וראוי שנחקור איך יחמם השמש האויר, כי זאת החקירה היא עמוקה מאד, והיא גם כן משותפת לכל הככבים באופן מה, וזה שכאשר יתבאר באיזה צר יגיע זה הפעל מהשמש, יתבאר באיזה צד יגיעו משאר הככבים פעולותיהם אשר יוחדו בהם אחד אחד מהם.
2
ג׳ונאמר שהוא מבואר בטבעיות שאין לככבים אלו האיכיות הנמצאות ליסודות ולמורכב מהם, ולזה אי אפשר שנאמר שיהיה השמש מחמם מפני היותו חם. ולפי שכבר התבאר בשרשים הכוללים, שכל דבר שיוציא זולתו מן הכח אל הפעל בדבר מה הנה ימצא לו בפעל מה שנמצא אל המתפעל ממנו בכח, הנה יראה שיחויב מזה אם שיהיה השמש חם, אם היה שיגיע ממנו החום בעצמותו, שאם לא היה הענין כן, לא אשער איזה צד יגיע ממנו חום לאלו הדברים, או שיהיה החום בעצמות מהשמש, ולפי שאי אפשר שיונח השמש חם, כמו שקדם, הנה ידמה שיחויב שיהיה החום בלתי מגיע בעצמות מהשמש, אבל יהיה מציאותו מדבר שמציאותו נמשך לגרם השמש, ולזה נחשב שיהיה השמש מחמם מזולת שיהיה הענין כן, ואחר שהתבאר זה, ראוי שנחקור מה הוא זה הענין.
3
ד׳ונאמר שהפלוסוף נתן בזה שתי סבות. העלה האחת היא התהפכות האור אשר יגיע מהשמש, כי היה מדרך האור בכל אלהי אשר בו שכאשר יתהפך יחדש החום, וזה מבואר במראות השורפות, כמו שיאמר הפלוסוף. ולפי שזה ההתהפכות יהיה יותר חזק בשיקרב השמש לחדש זויות נצבית, או קרובות לנצבות, הנה ימצא החום המגיע מהשמש יותר חזק בעת הקיץ, כי אז יהיה השמש יותר גבוה על האופק בכל היישוב ממה שהוא בשאר ימות השנה. הסבה השנית היא התנועה, וזה שהפלוסוף יאמר שגרם השמש הוא יותר מקשיי משאר חלקי הגלגל, ויקרה לתנועתו החמום, כי מדרך התנועה שתחמם, וזה שהתנועה תגיע היסודות ותביא קצתם לקצתם, ויקרה מזה מהחום החלוש אשר ביסודות חום יותר חזק, כמו שיתחדש מהבריאות המעטי בריאות שלם, לפי מה שאומר במה שאחר הטבע. ובזה האופן יחשב הפלוסוף שתשלם הסבה בחמום השמש האויר.
4
ה׳וראוי שנעיין אנחנו באלו הסבות אשר נתנם הפלוסוף בזה הענין. ונאמר שהסבה אשר נתן מצד התהפכות אור השמש איננה צודקת כשלא יאמר בה יותר מזה השעור. וזה שכבר יראה שישאר עמה הספק בעינו אשר יסופק בהנחת השמש מחמום האור, כי האור איננו גשם, כל שכן שאין לו חום. ובהיות הענין כן, הנה לא אשער איך יחמם האור. ועוד שאם היה זה החמום נמצא לאור במה שהוא אור, הנה ראוי שימצא זה לירח גם כן, כי היא מאירה. ואף על פי שאין אורה חזק כמו אור השמש, הנה היא יותר קרובה אל הארץ, והיתה לפעמים קרובה מנוכח הראש מהשמש ברב הישוב, והוא בהיותה בראש הסרטן בתכלית הטייתה לצפון, ויותר ארוך זמן עמידתה על הארץ מזמן עמידת השמש עליה בהיותו בראש סרטן, ולזה היה ראוי, אם היה האור מחמם, שתהיה הירח מחממת האויר בזמן ההוא חמום מופלג, ר"ל כאשר היה אור הלבנה שלם והיא בראש סרטן, וזה יקרה בלילות הארוכות. והנה מה שימצא בחוש הוא הפך זה, וזה כי אז ימצא הקור חזק מאד. וכן נאמר שהסבה אשר נתן מצד התנועה היא בלתי צודקת. וזה כי המאמר בשהיה גרם השמש יותר מקשיי מהגלגל אשר הוא בו הוא מאמר מבואר הנפילה, וכל שכן לדעת הפלוסוף, כי הוא יראה שהגרם החמישי הוא כלו מטבע אחד. עם שאין תועלת בזאת ההנחה לקיים שימצא החמום לאויר מן השמש מזה הצד, כי הגשמים אשר זה דרכם יחממו הגשמים הממששים להם, ובאמצעותם יחממו שאר הגשמים, אבל הגשמים האמצעיים בינינו ובין השמש, והם שאר הגרמים השמימיים אשר תחתיו, אינם מקבלים החמום. הנה אם כן לא יתכן שיגיע החמום לאויר מזה הצד. ואם אמר לנו אומר שכבר ימצא שיתפעל דבר מדבר מזולת שיתפעל האמצעי באופן הפעלות ההוא, כמו שיאמר בדג מה שירדים הדייג באמצעות הרשת, והנה הרשת לא יקבל ההרדמה. אמרנו לו שעל כל פנים יתפעל הרשת ממין הפעלות האחרון, והוא הקור אשר הוא סבת תרדמת היד, אמנם לא ירדם הרשת, לפי שאינו בעל חי. ועוד שכבר התבאר במה שקדם שתנועת השמש לא תבא לגלגלי שאר הככבים, ולזה הוא מבואר שלא יתכן שתגיע אל היסודות, אבל תכלה ותפסק אל הגשם אשר בין גלגלי השמש לגלגלי הככב אשר תחתיו. ועוד שהוא מבואר שגרם השמש הוא יותר קטן מאד מהגלגל אשר הוא בו. ובהיות הענין כן, והיה הגלגל הוא המתנועע, לא השמש, הנה הוא יותר ראוי שייוחס החמום לתנועת הגלגל משייוחס לתנועת השמש, כי התנועה היא אחת ובמרחק אחד מן היסודות. ואם היה זה כן, הנה יחויב שיהיה החום נמצא באויר תמיד על ענין אחד כיום כלילה, כסתו כקיץ, וזה שקר. ועוד שאם היה סבת החום התנועה, הנה יותר ראוי שיהיה זה מיוחס לתנועת הגלגל היומי, כי היא היותר מהירה שבתנועות הגרמים השמימיים, והיא גם כן קרובה אל היסודות ומגעת אליהם, עד שאנחנו נמצא בהם זאת התנועה, ובפרט ביסוד האש ובמה שקרב אליו מהאויר, ולזה נמצא קצת הלהבות הנמצאות שם המתחדשות שהם בתנועה היומית. ואם היה הענין כן, לא ימצא רושם לשמש בחמום האויר, אבל יהיה החום מגיע ביום ובלילה בסתיו ובקיץ על אופן אחד, וזה חלוף מה שימצא מזה. ועוד שאם היה סבת זה החום אשר באויר מהשמש התנועה, הנה יותר ראוי שייוחס זה לירח, לפי שהוא יותר קרוב אל היסודות מהשמש ותנועתו יותר מהירה מאד מתנועת השמש, ומה שזה דרכו הוא יותר ראוי שיניע היסודות, ויבא קצתם לקצת ואם היה הענין כן, הנה יחויב שימצא רושם חזק לירח בחמום האויר, וזה דבר בלתי נמצא כן ובהיות הענין כן, הוא מבואר שאין די באלו הסבות אשר נתן בהם הפלוסוף, לפי מה שהבינו ממנו מפרשי ספריו, להשלים מה שיראה לשמש מבין שאר הככבים מחמם האויר.
5
ו׳והנה הסבה בזה אצלנו, כי ניצוץ השמש, להיתחסות אשר בינו ובין האש בכח אלהי בו, יניע האש ויחמם האויר בזה האופן מצד זה העירוב אשר יקרה לו עם האש. ולפיכך כאשר יתהפך ויכפל הניצוץ על נפשו הכפל נפלא, הנה יכפל זה החום כאשר היה התהפכות הניצוץ יותר חזק, והוא כאשר יקרב השמש לחדש זויות נצבות, ולזה היה אז החום יותר חזק. והעד על זה שכבר תראה לחוש במראות השורפות קוים ניצוציים רבים יתהפכו ויתחברו יחד בנקודה אחת, ושם יהיה מקום השריפה. ובהיות הענין כן, הנה ימצא זה הענין לאור במה שהוא אור שמש, לא במה שהוא אור במוחלט. ולפי שזה ימצא לאור השמש מצד טבע יסוד האש אשר יניע אותו ניצוץ השמש, היה שימצא זה החמום גם כן לאור האש כאשר יתהפך. וזה דבר עמדנו עליו מן החוש, שהעמדנו מראה שורפת כנגד אור הנר, ובנקדת פגישת הקוים הניצוציים המתהפכים מצאנוה שורפת. ואולם לאור הירח לא תמצא שתתחדש שריפה מהמראה השורפת ודה כלו ממה שיעיד זה הענין מהחמום הנמצא לאור השמש במה שהוא אור שמש בכח האלהי אשר בו להניע היסוד האשיי. ובזה האופן בעינו נמצא לירח רושם בהוספת הטבע המימיי, עד שכבר נמצא בחוש תוספת המים והלחויות בהוספתה, וחסרונם בחסרונה. ולזה היה צבע נצוץ הירח מתיחס ונאות לטבע הקר והלח, וצבע נצוץ השמש מתיחס ונאות לטבע החם והיבש יובש מזוג. וכן תמצא הענין בצבעי שאר הככבים, רצוני שכבר נמצאהו מתיחס ונאות אל הטבע אשר לככב ההוא רושם בהמצאתו, וזה דבר מבואר למי שעיין במשפטי הככבים עיון מעט. ואמנם היה זה כן, מפני שהיתה פעולת הככב מצד מה שיגיע בכאן מנצוצו, והיה מחויב במה שבכאן שיהיו לו סבות שומרות כל אחד מההפכים אשר מהם יהיו כל אלה הנמצאים, הנה מן ההכרח היו צבעי נצוצי הככבים מתחלפים, עד שיאות נצוצם אל שיתחייב ממנו מה שראוי להשלים מה שכאן ובזה האופן היו הככבים פועלים היסודות ושומרים אותם בשווי המורכב מהם. יתברך ויתברך יוצר הכל אשר לא תושג על השלמות חכמתו כמה שהמציאו לאחד מהמשיגים זולתו. ואולי זהו אשר רצהו הפלוסוף בכאן, כי אין אצלנו דבריו בזה, ואפשר כי המפרשים החטיאו כונתו בזה.
6
ז׳וכבר יסופק בענין הירח ספק אינו מועט ראוי שנחקור בהתרתו. והוא שכבר יראה, כמו שהנחנו, שיש לנצוץ הירח רושם בהגברת היסוד המימיי והלחויות, ולזה היה נראה שיתוספו המים והלחויות בהוספתה, ויחסרו בחסרונה. ואנחנו נראה עם זה הרבה שיהיו הגשמים בתכלית חסרונה, והוא סביב המולד, והנה היה ראוי שימצא אז היובש בתכלית, והוא הפך מה שיראה לחוש. ונאמר שכבר ידמה שיאמר בזה שאי אפשר שיהיו שני אלו הדברים מתחייבים מהירח בעצמות, אבל יהיה האחד מאלו הדברים מגיע מהירח בעצם, והאחר במקרה. וזה שהוספת אורו יוסיף בטבע המים והלחויות בעצמות, וחסרונו יחסר אותם, ולזה תמצא חסרון הלחויות בצמחים ובבעלי חיים בעת חסרון הלבנה ויתחדש במקרה הוית הגשמים בסוף החדש מפני התמזג נצוץ השמש עם נצוץ הירח, ויקנה ממנו נצוץ השמש זה הטבע ולזה תמצא שיחלש החום הטבעי בנמצאות השפלות בעת המולד, והיה מפני זה סכנה, היות הבחראן לחולים סביב עת המולד. ואולם התמזג נצוץ השמש עם נצוץ הירח אז הוא, מפני שהירח אז תחתיו, והחלק המאיר מן הירח ישוב נצוצו אל השמש בדרך בעינו אשר יבא לנו בו נצוץ השמש, ויבא לנו מפני זה נצוץ השמש מתמזג מטבע מצוץ השמש וטבע נצוץ הירח.
7