מלחמות השם, מאמר חמישי, חלק שני ט׳The Wars of the Lord, Fifth Treatise, Part Two 9
א׳נתן בו הסבות בכל מה שנמצא בשמים ביותר שלם אשר אפשר זה לנו.
1
ב׳ואחר שהתישבו לנו אלו השרשים אשר הם כמו ידועים בעצמם למעיין בזה הספר, הנה לא יכבד עלינו לתת הסבות בכל מה שיעדנו לחקור בו מענין הככבים.
2
ג׳ונאמר שהסבה בהיות הככבים כלם השתתפים בתנועה היומית ובתנועה המתאחרת היא, כי מפני שהיו זמני קודם הדברים ההוים הנפסדים, והיותם משוערים בתקופות הארבע המתחדשות מהככבים, כמו שנזכר בחכמה הטבעית, והיות קצתם קצרי הקיום וקצתם ארוכי הקיום, והיה מן ההכרח שישתתפו כל הככבים בשמירת נמצא נמצא מהנמצאות הטבעיות. הנה מן הראוי שישתתפו כלם בתקופות הקצרות ובתקופות הארוכות השתתפות מה. והנה הדברים ארוכי הקיום בזה האופן הנפלא הם הדברים אשר לא יפול חדושם והפסדם כי אם בזמנים ארוכים אורך נפלא, כמו ההרים והימים והאומות הגדולות ומה שדומה לזה מהדברים הכוללים. והנה ישתתפו כלם בזה בתנועה המתאחרת, ואם קצתם מתחלפים בה לקצת. ואולם היות תנועות המרחקים הרחוקים לככב ככב וראשי התנינים משתתפים כאלו התנועות הוא כדי שיגיע חלוף מה לככבים ההולכים מפני התנועה המתאחרת, עם שמירתם היחסים אשר הוכנו להם עם ככבי גלגל הככבים הקיימים מהנטיות, כי בזה יהיה הטבע שיקנו מנצוצי הככבים ההם נשמר, והמשל שכבר יקרה מזה שיהיה רחב מאדים מגלגל המזלות בהיותו בלב אריה רחב אחד תמיד כשהיה מתנועת החלוף במקום אחד, ויקרה למאדים חלוף מפני התנועה המתאחרת שיהיה תמיד בהיותו שם יותר רחוק מתכלית הצפונית, רצוני שהוא יותר רחוק תמיד מההפוך הקייצי, עד שיהיה לב מקום האריה בהפוך הסתויי, ואז יחל להתקרר מאדים בהיותו בזה המקום לפאת הצפוני, עד שיגיע לב האריה אל ההפוך הקייצי, ולזה האופן יהיה הפעל המגיע במאדים, עם היותתו בלב אריה, מתחלף תמיד. וזה שכל מה שיקרב בהיותו שלם אל ההפוך הקייצי היה הפעל המגיע ממנו יותר חזק, כמו שהתבאר בשרש השלישי מהשרשים שזכרנו, וכל מה שקרב בהיותו נוטה אל ההפוך הסתויי היה הפעל המגיע ממנו יותר חלוש, וזה הענין הולך בסבוב, וישלם זמן זה הסבוב בזמן שלמות התנועה המתאחרת. וזה אמנם יהיה במאדים שהתנועה המתאחרת בו שוה לתנועת גלגל הככבים הקיימים. והנה בשאר הככבים שהתנועה המתאחרת בהם מתחלפת לתנועת גלגל המזלות ימצא גם כן חלוף מפני תנועת המרחק הרחוק, והמשל כי כאשר היה שבתאי עם לב האריה בהיותו במרחק הרחוק, יחלש הפעל המגיע ממנו מפני הרוחק, ויתחזק הפעל המגיע ממנו אם היה עם לב האריה במרחק הקרוב, לפי שהוא אז יותר קרוב אליו. ובאופן אחר יתחלף פעלו בהיותו במרחק הרחוק עם לב האריה לפעל המגיע ממנו בהיותו במרחק הקרוב עם לב האריה, מפני מהירות התנועה ואחורה, ויתחדשו מחלופי אלו היחסים מינים רבים מחלופי הפעולות, ויהיה חלוף אלו היחסים הולך בסבוב, וזמן הסבוב הזה הוא נשלם בזמן שלמות התנועה המתאחרת. והנה הירח ימצא בו גם כן מחלופי היחסים מפני התנועה המתאחרת, ואף על פי שאין תנועת ראש התנין והמרחק הרחוק בו משוער בזמן התנועה המתאחרת, מפני שתופו לשמש בעתות המולד, והנגוד אשר יקנה מהם הירח רושם וטבע ימשך בו בחלקי החדש הירחי. לפי שהיה לשמש חלוף בהיותו עם ככב אחד מככבי גלגל המזלות מהצד שזכרנו במה שקדם, הנה יקרה לירח חלוף מזה הצד, ויהיה זה החלוף הולך בו בסבוב, וישלם זמן זה הסבוב עם זמן שלמות התנועה המתאחרת. ובכאן נשלמה הסבה לפי מה שבידינו מהקדמות בהשתתפות הככבים כלם בתנועה היומית ובתנועה המתאחרת ובהשתתפות המרחקים וראשי התנינים באלו התנועות.
3
ד׳ואולם הסבה בשתוף רב הככבים ההולכים בתנועה השמשית באופן מה היא גם כן כדי שישתתפו כלם באופן מה בתקופות הארבע השמשיות, כי להם ימצא רושם חזק בדברים הטבעיים, כמו הצמחים ובעלי חיים. והנה זה השתוף הוא מבואר בנוגה וככב, ואולם בשבתאי וצדק ומאדים יהיה השתוף מפני השתנות בהם תנועת הארך והחלוף המקובצת לתנועת השמש האמצעית. אלא שתקופות השמשיות המתחדשות מהם תתחלפנה, וזה כי בשבתאי ישלמו אלו התקופות הארבע אשר מפני תנועת החלוף כשנה שמשית ושלשה עשר יום בקרוב. וזה כי בהיות שבתאי בהתחלת תנועת החלוף יהיה עם השמש, ובהיותו בתשעים מעלה מתנועת החלוף יהיה במבטו מרובע עם השמש לפי מהלך האמצעי, ובהיותו במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף יהיה במבט נכחיי עם השמש לפי המהלך האמצעי, ובהיותו במאתים ושבעים מעלה מתנועת החלוף יהיה גם במבט מרובע עם השמש לפי מהלך האמצעי, ובזה האופן תתחדשנה משבתאי ארבע תקופות שלש מאות ושבעים ושמנה יום ושתי שעות בקירוב. ואולם בצדק תתחדשנה אלו התקופות הארבע בשנה השמשית ושני יום וחמש עשרה שעות בקרוב. ואולם במאדים תתחדשנה אלו התקופות הארבע בשי שני שמשיות וארבעים ושמנה ימים ואחת עשרה שעות בקרוב. ובאלו התקופות ימצא שתוף לאלו הככבים לשמש, עד שהם משתתפים עמו מזה הצד בתקופותיו השמשיות לפי יחסם ממנו. והנה היו זמני התנועות אשר תתחדשנה מהן אלו התקופות השמשיות באלו הככבים מתחלפים, כדי שישלמו בזה האופן אלו הדברים אשר בכאן שישוערו תקופותיהם בתקופות ככב ככב מאלו, כי ידמה, כמו שנאמר בטבעיות, שבכאן דברים ישוערו תקופותיהם בתקופות ככב ככב מהככבים, והנה השוה הטבע בזה ושם תנועת האורך יותר מתונית, באשר תנועת החלוף בו יותר מהירה מאלו השלשה ככבים. ובזה האופן היו הדברים אשר ישוערו תקופותיהם בתקופות תנועת האורך אשר לצדק. וכן ההקש לצדק עם מאדים. ואולם בתקופות אשר מפני תנועת החלוף ימצא הענין בהפך, וזה הוא הצד אשר אמרנו שהשוה בו הטבע בזה, עם שבזולת זה האופן לא היה אפשר שישתתפו אלו הככבים לתקופות השמש על האופן שזכרנו, כי זה יחייב שתהיינה תנועותיהם כשקובצו שוות לתנועת השמש האמצעית. ולזה יחויב, כאשר היתה בו תנועת האורך יותר מתונית, שתהיה תנועת החלוף בו יותר מהירה.
4
ה׳ואולם הסבה בהיות תנועות אלו הככבים מתחלפות הוא להשלים מה שבכאן מההויות אשר היה מההכרח שישוערו תקופותיהם בזמנים מתחלפים מצד התחלפם בארך הקיום ומעוטו. ואולם היתה תנועת הארך בנוגה וככב שוה לתנועת השמש האמצעית, והיו תמיד עמו במהלכם האמצעי, כדי שיתמזגו נצוציהם תמיד עם נצוץ השמש באופן שיאות לנמצאות הטבעיות. ואולם בתנועת החלוף יתחדשו גם כן ארבע תקופות אחרות מצד התחלפם בהם במהירות התנועה ואחורה, וברבוי הנטייה ומעוטה, כי זה ממה שיתן טבעים מקבילים לתקופה תקופה מהם, כמו שהתבאר מהשרשים הקודמים.
5
ו׳ואולם הירח, מפני שתופו לשמש, בשהיא תקבל אורה ממנו, היו לו תקופות משתתפות לתקופות השמשיות באפן מה. וזה שכאשר היה רחוק מהשמש תשעים מעלות היה החלק המזרחי מהירח מאיר, ובהיותו רחוק ממנו מאה ושמנים מעלות היה כל הירח מאיר, ובהיותו רחוק ממנו מאתים ושבעים מעלות היה החלק המערבי מהירח מאיר. ובזה האופן תתחדשנה לירח תקופות ארבעה מפני הרוחק והקורבה אשר לו עם השמש. ולזאת הסבה לא היה לירח אור מעצמו, אבל הוא מקבל אורו מהשמש. והנה ימצא לירח צד אחר מהשתוף לתקופות השמשיות, והוא מפני היות הדבוק אשר יהיה לירח עם השמש בשנה האחת בשנים עשר מזלות על ההמשך, כאלו תאמר שהמולד האחד תהיה בטלה, והשני בשור, וכן ימשך זה בקרוב בחדש וחדש. ובהיות הענין כן, והיה מן המבואר למי שהשתמש מעט במשפטי הככבים שהירח יקנה מהמקום שהיה בו בעת המולד טבע ימשך בקצת החדש הירחי, הנה יהיה לירח שתוף עם השמש בתקופותיו השמשיות מזה הצד. ובכאן התבאר שכל הככבים ההולכים משתתפים לשמש בתקופותיו השמשיות באופן מה, והתבארה הסבה בזה לפי מה שאפשר לנו.
6
ז׳ואולם למה היתה תנועת האורך ברב הככבים ההולכים מתחלפת, עד שתהיה פעם מהירה ופעם מתונית, הנה זה הוא כדי שיתחדשו מזאת התנועה יחסים רבים מצד מהירות התנועה ואחורה, עד שישלם בזה האופן רבוי ההויות אשר בכאן, כמו שהתבאר בשרש השני מהשרשים אשר זכרנו. – ולזאת הסבה בעינה היה הככב פעם במרחק הרחוק ופעם במרחק הקרוב, והוא כדי שיתחדשו מזה יחסים רבים לככב מהקורבה והרוחק, ויגיע בזה האופן ממנו רבוי הפעולות גם כן, כמו שהתבאר בשרש החמשי. – והנה היתה התנועה המתונית בהם יותר ארוכת הזמן מהתנועה המהירה, להשוות בין תקופותיהם הארבע, כי מפני שהיה המתונית בזה המרחק הרחוק, והיה מפני זה הפעל המגיע ממנו חלוש, ר"ל מפני הרוחק, הנה הערים הטבע, ושם שם מתינות התנועה, ושם זמנה גם כן יותר ארוך מזמן המהירות, להשוות בין תקופותיהם הארבע באופן שיאות לאלו הדברים אשר בכאן המקבלים פעולותיהם. – ולזאת הסבה בעינה היה זמן התנועה המתונית אשר מפני תנועת החלוף בירח יותר ארוך מזמן התנועה המהירה, כי ידמה שיהיה הירח יותר רחוק ממנו בהיותו בהתחלת תנועת החלוף ממה שהוא בהיותו במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף, אלא שלא אמתנו זה עדין במבט. ואם היתה התנועה המתונית במרחק הקרוב, כמו שידמה שיהיה הענין במאדים, לפי מה שזכרנו בסוף חלק הקודם, או אם לא היה מקום התנועה המתונית יותר רחוק ממנו ממקום התנועה המהירה, הנה יהיה זה מפני שהיה צורך אלו הדברים אשר בכאן אל פועל התקופות אשר יחדש זה הכוכב בהיות תנועתו מתונית יותר מצרכם אל פעל התקופות אשר יחדש זה הככב בהיותו תנועתו מהירה. ולזה קובצו בכאן שי סבות או שלש לחזק פעל אלו התקופות. האחת היא מתינות התנועה, כי זה ממה שיחזק פעל הככב. והשנית היא אורך זמן אלו התקופות, כי זה ממה שיוסיף חזוק על פעל הככב באלו התקופות אשר הם יותר ארוכות הזמן. והשלישית היא קורבת הככב מן הארץ באלו התקופות. וזה אמנם יהיה בככבים אשר ימצא בהם הענין בזה האופן, ר"ל שיהיו יותר קרובים אל הארץ בעת היותם במקום התנועה המתונית.
7
ח׳אולם למה היו הככבים ההולכים אשר ימצא להם נזורות יותר רבי הנטיה בעת היותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף מהנטיה הנמצאת להם בהיותם בהתחלת תנועת החלוף, ולמה היה מהירות התנועה לאלו הככבים נמצא בהיותם בהתחלת תנועת החלו, ואחורה בהיותם במאה ושמנים מעלה ממנו. הנה הסבה בזה בשבתאי וצדק ומאדים בהיותם בהתחלת תנועת החלוף עם השמש במקום אחד מגלגל המזלות, ומפני זה יהיה ביניהם הסכמה אז באופן מה מצד הטבע שיקנו יחד נצוציהם מהככבים הקיימים אשר הם עמהם. ובהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף, הם נכחיים לשמש, ותמצא ביניהם הקבלה מפני הטבע אשר יקנו מהככבים הקיימים, כי הם במזל נכחיי לשמש. ולפי שניצוץ השמש חזק מאד לגדלו, הערים הטבע בששם אלו הככבים בעת הסכמתם עמו יותר חלושי הפועל, מפני מהירות התנועה ומיעוט הנטייה האפשרית להמצא שם לפאת היישוב בעת היות השמש במזלות הצפוניים, ולפאת דרום בהיות השמש במזלות דרומיים, כי כבר יספיק לשמש עזר מעטי מצד חוזק נצוצו. ושם אלו הככבים בעת היות פעולותיהם מקבלת לפעולת השמש יותר חזק הפעל מצד איחור התנועה הנמצאות להם במקום ההוא, עד שכבר ישובו אחור וישובו ללכת במקום ההוא פעם שנית, ויארך מפני זה זמן עומדם במקום ההוא מגלגל המזלות. וזה לשתי סבות. האחת לאחור התנועה, והשנית מפני היותם שבים אל המקום ההוא פעם שנית. ולזה סבה אחרת תחזק פעולתם בעת ההיא, והיא רבוי הנטייה האפשרית להמצא להם שם במקום שיהיה ממנו הקבלה לפעל השמש, והוא לפאת דרום בהיות השמש במזלות הצפוניים, ולפאת צפון בהיות השמש במזלות הדרומיים. מזה האופן תמצא עמו הקבלה יותר חזקה. ואף על פי שזאת הנטייה תמצא לפעמים בהפך זה, הנה זה יהיה להרבות היחסים, כדי שישלמו בו רבוי הפעולות. ואולם בנוגה וככב ימצא ביניהם גם כן הסכמה עם השמש בהיותם בהתחלת תנועת החלוף מצד היותם במקום אחד עמו ובנטיה מועטת. ואולם בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף ימצא ביניהם הקבלה מה עם השמש מצד רבוי הנטייה, ולזה היה גם כן נמצא הם מהירות התנועה בהיותם בהתחלת תנועת החלוף, ואחורה בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף. ולפעמים לא תהיה נטייה כלל, כמו שקדם, הנה יהיה זה להרבות היחסים, כדי שישלמו מזה רבוי הפעולות המצטרך בהשלמת זה המציאות השפל. וכן הענין בנטיה הנמצאת לשבתאי צדק ומאדים בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף שהיא לפעמים מעוטה, ולפעמים לא יהיה נטייה, כמו שקדם. ועוד סבה אחרת בזה הונין בנוגה וככב, והוא שבזה האופן אפשר שיתחדשו מהם מפני תנועת החלוף תקופות ארבע מתחלפות קצתם לקצת. ולזה גם כן היו נטויותיהם בהיותם בהתחלת תנועת החלו לזולת הצד אשר היו נוטים בו במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף בחלוף מה שימצא מזה לשבתאי צדק ומאדים. וזה שאם היו באופן אחד ממהירות התנועה ומהנטייה בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף, עם מה שהם מהם בהיותם בהתחלת תנועת החלוף, לא יהיה חלוף כלל מפני תנועת החלוף, בין בהיותם בהתחלת תנועת החלוף, ובין בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף. ולפי ששמירת השווי בין ההפכים הוא בתקופות הארבע המתחדשות מפני תנועת תנועה, כמו שנזכר בטבעיות, הנה מן ההכרח היה זה החלוף נמצא לאלו הככבים בין בהיותם בהתחלת תנועת החלוף, בין בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף. ואולם מה שזכרו הקודמים מאלו הככבים הנבוכים, שכאשר הם נזורים, אין כח להם, הוא מאמר יוצא מן ההקש, וזה כי אז תמצא תנועתם יותר מתונית, ולזה יחויב שתהיה פעולתם יותר חזקה, כמו שבארנו. אלא שעל כל פנים החוש הניעם על זה, וזה שהם מצאו הרושם המגיע מאלו הככבים בהיותם נזורים חלוש מאד, וזה אמנם הוא מפני היות השמש פועל או פעולה מקבלת לפעולתם מפני היותו במזל נכחיי להם. ובהיות הענין כן, והיה השמש גובר עליהם לגודל נצוצו, הנה הרושם המגיע אז מהם חלוש, אלא שזאת החולשה אינה מצדם, כי אז ראוי שתהיה פעולתם יותר חזקה, ואמנם היה זה מפני פעולת השמש המקבלת להם בזה המקום. ולנוגה וככב תמצא גם כן הקבלה מה עם השמש בזה העת, כמו שקדם.
8
ט׳ואולם למה היה הככב היותר רחוק מן הארץ יותר מאוחר התנועה ברב הככבים, הנה זה לתבלית שתגיע פעלתו בכאן לפי מה שראוי להשלמת אלו הנמצאות השפלות. כי מפני שהיתה פעולת הככב בהיותה רחוק מן הארץ יותר חלושה, הערים הטבע ושם תנועתו יותר מאוחר, להשלים לו מה שחסר ממנו מחוזק הפעולה מפני מרחקו מן הארץ.
9
י׳ולזאת הסבה בעינה היו ככבי הנבוכה יותר קרובים אל הארץ בהיותם בתכלית מן החלוף הנמצא להם מפני תנועת החלוף ממה שהם בהתחלת תנועת החלוף ובמאה ושמנים מעלה ממנו, כמו שיראה זה לחוש בנגה, וזה כי אז תמצא להם הקבלה מה עם השמש, אם בשבתאי וצדק ומאדים, מפני היותם אז במבט מרובע עם השמש, ואם בנגה וככב, מפני היותם אז בתכלית המרחק מן השמש. ולזה תמצא אז להם עם השמש מיעוט ההסכמה מה שאפשר להם, מפני היותם במקומות מתחלפים מגלגל המזלות תכלית החלוף האפשרי להם, וזה כי היו יותר קרובים אל הארץ בהיותם בזה המקום. ואולם בהיותם במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף, לא יצטרך לאלו הככבים שיהיו יותר קרובים אל הארץ לחזק פעולתם, כי די בזה במה שהם מרבוי הנטייה ומתינות התנועה בזה המקום, כמו שקדם.
10
י״אוראוי שלא יעלם ממנו כי לזאת הסבה בעינה שזכרנו בשבתאי וצדק ומאדים היה הירח יותר קרוב אל הארץ ברבועים ממה שהיה בשאר ימי החדש, כדי שתתחזק פעולת הירח בזה העת מצד זה. ואולם בנגודים לא יצטרך לזה, לפי שהוא שלם האור, ודי לו לחזק פעולתו מה שימצא לו מיתרון האור בזה העת, כי אז ימצא לו מהאור כפל מה שימצא לו ממנו ברבועים. ולזה לא יצטרך לירח תוספת נטייה בהיותו נכחיי לשמש, ולא מתינות התנועה לחזק פעולתו, כי די בחזוק הפעלות מה שימצא לו מיתרון האור בהיותו נכחיי לשמש, כמו שקדם. – ולזאת הסבה לא היה לירח נזורות ולא היה בו זולת נטייה אחת. ואולם אם היה מאדים יותר קרוב אל הארץ בהיותו במאה ושמנים מעלה מתנועת החלוף, כמו שנחשב מענינו, הנה יהיה זה לחזק פעלתו בעת הקבלתו לשמש, בדרך שיאות למה שבכאן. וזה כי מפני מהירות תנועתו גם בהיותו במאה ושמנים מעלה, לא תהיה הפעולה המגעת ממנו באופן החוזק המצטרך למה שבכאן, ולזה הושם אז יותר קרוב אל הארץ, אם היה שיהיה המציאות כן. ובכאן התבארה הסבה בהיות החלוף יותר גדול הנמצא מפני תנועת החלוף בהיות הככב ביותר מתשעים מעלה מתנועת החלוף במספר החלוף היותר גדול, כמו שיראה ממה שהושג במבט מאדים ונוגה וככב, לפי מה שספר בטלמיוס מהמבטים אשר היה בהם ככב בגדול המרחק מהשמש, כי בזה האופן יתכן שיהיו שבתאי צדק ומאדים במבט מרובע עם השמש בהיותם בתכלית מן החלוף אשר הם בו יותר קרובים אל הארץ שהוא המכוון מהטבע לסבה שזכרנו. ואולם בנוגה וככב היה זה להשוות בין פעל התקופות הארבע אשר להם מפני תנועת החלוף. וזה כי מפני שהיה פעל אלו הככבים חלוש בהיות תנועתם מהירה, הושם זמן התנועה המהירה יותר גדול להשוות בזה. וזאת הסבה היא כוללת בשבתאי וצדק ומאדים גם כן.
11
י״בואולם למה נמצא בשבתאי צדק ומאדים שמה שהיה מהם יותר מאוחר התנועה היה החלוף אשר מפני תנועת החלוף בו יותר גדול, הנה זה כדי שישלם הנזורות אשר יצטרך להם הככב בהיותו נכחי לשמש, בדרך שיגיע ממנו פעל מקביל לפעל השמש באופן מן החוזק אשר יצטרך להשלים מה שבכאן.
12
י״גואולם למה היו השמש והירח יותר גדולים ביחס אל גלגליהם משאר הככבים ההולכים, הוא לפי מה שאחשוב. כי מפני שהיה עמידת הדברים הטבעיים בחום והלחות הטבעיים הנמצא להם, והיה השמש הוא היותר מיוחד בנתינת החום הטבעי באלו הדברים, והירח הוא יותר מיוחד בנתינת הלחויות, כמו שהתפרסם מענינה. הנה מן ההכרח היה שיהיו אלו הככבים יותר גדולים, כדי שתהיה פעולתם יותר חזקה מפעולת הככבים המקבילים להם. ולזאת הסבה בעינה היו צדק ונוגה יותר גודלים ביחס אל גלגליהם משבתאי ומאדים וככב, כי היה לככב צדק רושם מה בחום והלחות, ולככב נוגה רושם מה בקור והלחות, כמו שהתפרסם מענינם. ואמנם שבתאי ומאדים וככב הם כלם באופן שימצא להם רושם ביובש, לפי מה שנתפרסם למי שהסתכל קצת הסתכלות במשפטי הככבים.
13
י״ד ואולם למה תכלית הנטיה הצפונית בשבתאי וצדק בראש מאזנים, ותכלית הנטיה בהם הדרומית בראש צורת טלה בקרוב, ובמאדים וככב תמצא תכלית הנטיה הצפונית קרוב לראש צורת סרטן, ותכלית הנטיה הדרומית קרוב לראש צורת גדי, הוא לפי מה שאחשב. מפני מה שיאות לאלו הככבים לפי הטבע שהוכן להם שיקנו מניצוצי הככבים הקיימים, עד שתהיה פועלתם במה שבכאן באופן היותר שלם שאפשר, וזה שכבר יתחלף הטבע שיקחו מנצוצי הככבים הקיימים מפני התחלף נטייתם מהם ברבוי ובמיעוט ובצד. ועוד שאפשר שיהיה זה כדי שיהיה ברוב העתים בין אלו הככבים ובין מאדים וככב רוחב בהפגשם עמהם, ולזה היה תכלית הנטיה האחת קרוב למקום התחלת הנטייה האחרת.
14
ט״וואולם למה נמצא למאדים וככב מהנטייה לדרום יותר ממה שימצא להם ממנה בצפון, ובנגה ימצא הענין בהפך, אם היה הענין בזה כמו שספר בטלמיוס, ובשבתאי וצדק ימצא להם מהנטייה לצפון ולדרום בשווי, הוא לפי מה שאחשב. כי מפני שהיה צורך אלו הדברים אשר בכאן אל שיקבלו רושם יותר מרוחק מאדים וככב מזאת הפאה הצפונית אשר בה הישוב מצרכם אל שיקבלו רושם מקורבתם לזאת הפאה, הוכן להם מהנטיה יותר לפאת דרום. ועוד כי מאדים הוא במרחק הקרוב היותו בנטייתו לפאה הצפונית, ובמרחק הרחוק בהיות נטייתו לפאה הדרומית, ולזה היה ראוי שתהיה הנטייה הדרומית שם יותר גדולה, כדי שתשלם ההקבלה הראויה בתקופות זה הככב השמשיות, כי ידומה שיהיה הנרצה בה הככב אצל הטבע התגבריותו, עם היות צורך הנמצאות אל מרחק מהפאה הצפונית יותר ממה שיצטרכו לקורבתו. ומפני שהיה צורך אלו הדברים אשר בכאן אל שיקבלו רושם יותר מקורבת נוגה לזאת הפאה הצפונית מצרכם אל שיקבלו רושם ממרחקו ממנו, הושמה נטיתו לצפון יותר גדולה. ומפני שהיה צורך אלו הדברים אשר בכאן אל שיקבלו רושם שזה מקורבת שבתאי וצדק לזאת הפאה, ואל הרושם שיקבלו ממרחקם ממנה, הושמה נטייתם לצפון ולדרום שוה. – וזאת הסבה גם כן היה גודל מרחק ככב מהשמש יותר קטן הרבה מגודל מרחק נגה מהשמש, ר"ל להיות צורך אלו הדברים אשר בכאן לקבל רושם יותר חזק מפעולת נוגה מהרושם שיצטרך שיקבלו מפעולת ככב, וזה שכל מה שירחקו אלו הככבים מהשמש תראה פעולתם אשר ייוחדו בהם יותר חזקה, למעוט התמזג עמהם נצוץ השמש אז. – ולזה גם כן היתה תנועת החלו יותר מתונית בנגה ממה שהוא בככב, ר"ל להיות צורך אלו הדברים אשר בכאן לקבל רושם יותר חזק מפעלות נוגה מהרושם שיצטרך שיקבלו מפעולות ככב, וזה שכל מה שהיתה התנועה יותר מתונית היה הפעל המגיע יותר חזק כמו שקדם.
15
ט״זואולם למה היה ככב שתי פעמים בשנה במרחק הרחוק והקרוב, אם היה שיהיה המציאות כן כמו שבאר בטלמיוס, הוא להשלים בחצי השנה השמשית מפני זאת התנועה תקופות ארבע, כדי שישוערו בהם תקופות אלו הדברים אשר בכאן, שיאותו בהם אלו התקופות לפי מה שנתן להם בטבעם מארך הקיום והעמידה. – ולזאת הסבה היה זמן תנועת הרוחב בירח מתחלף לזמן תנועת האורך, כדי שיתחדשו מתנועת הרוחב תקופות ארבע, וישוערו בהם תקופות קצת אלו הדברים אשר בכאן, עד שכבר יתחדשו מהירח מינים רבים מהתקופות. האחד מפני התנועה החדשיית אשר ישלמו ממנה תקופות ארבע בחדש הירחי. והשני מפני מרחקה מהשמש, כי מפני זה תתחלף ברבוי האור ומיעוטו. השלישי מפני תנועת האורך אשר היא נשלמת בעשרים ושבעה יום ושבע שעות וארבעים ושלשה דקים בקרוב. והרביעי מפני תנועת החלוף אשר היא נשלמת בעשרים ושבעה יום ושלש עשרה שעות ושמנה עשרה דקים, ומפני תנועת הרוחב הנשלמת בשמנה עשרה שנים שמשיים ומאתים וארבעה יום בקרוב. וזה כי כבר היו מכל אחת מאלו התנועות תקופות ארבע זולת התקופות היומיות, והתקופות אשר לירח מפני התנועה המתאחרת על האופן שבארנו במה שקדם, וישוערו במין מין מאלו התקופות הארבע אשר לקצת אלו הדברים אשר בכאן באופן מה.
16
י״זואולם למה היה הצל בירח במקום אשר הוא בו, ומה הוא. הנה יראה שהוא דבר בגרם הירח בלתי מקבל אור השמש באופן שיקבלו אותו שאר חלקי הירח. וזה שהוא בלתי אפשר שנאמר שיהיה זה אז תחת הירח בזה התואר שיסתיר תמיד קצת גרם הירח ממנו, שאם היה זה כן, לא היה נראה במקום אחד תמיד, אפילו באקלים אחד, אבל ימצא לו התחלפות הבטה, והיה נראה, דרך משל, במקום מהירח בהיותו עולה על האופק בזולת המקום אשר יראה בו בעת השקיעה, לפי שהתחלפות ההבטה הוא מתחלף באלו המקומות, וזה דבר לא יראה כן בזה הצל. ועוד שאם הונח הענין כן, מה זה שיתנועע זה האד בתנועת הירח בשוה, עד שימצאו לתנועתו כל החלופים הנמצאים לתנועת הירח באורך וברוחב, הנה בהכרח יצטרכו לו גלגלים יניעו אותו באלו התנועות כמספר הגלגלים שימצאו לירח, וזה בתכלית הבטול והגנות. או נאמר שטבע הירח יחדש תמיד תחתיו באויר זה האד ואם הונח זה כן, יתחייב הספק אשר ספרנו מפני התחלפות ההבטה. ועוד שאם היה זה כן, היה ראוי שיהיה זה הצל עגול, לפי שטבע חלקי הירח הוא אחד, ולזה הוא ראוי שיהיו מתדמים בהולדת זה האד במה שתחתיהם תמיד, וזה מבואר בנפשו. ואין לאומר שיאמר שיהיה זה ראיה, לא אמתות ענין במדרגת הקשה וההלא. שאם היה זה כן, היה ראוי שיהיה עגול, מפני היותו אמצעי בין המאיר ובין ראותנו על קו אחד ישר, וזה מבואר חיובו בלמודיות. ועוד שכבר היה ראוי, אם הונח זה כן, שיסור האות בעת צחות האויר, ויתחזק ויגדל בעת עובי האויר. ולפי שכבר התבאר שאין זה האות דבר תחת גלגל הירח, ואיננו גם כן ראיה, הנה לא ישאר אלא שיהיה זה האות בגרם הירח, כמו שהנחנו. והיה זה כן, לפי מה שאחשב, לאחת משתי סבות, או לשתיהן יחד. הסבה האחת לתת חלוף בין התקופות הארבע המתחדשות מהירח, מפני קבולו האור מהשמש בחדש הירחי. וזה שבמרובע האחד יהיה מאיר החלק המזרחי מהירח, ולא ימצא בו מזה הצל כי אם חלק מעט, ובמרובע האחרון יהיה מאיר החלק המערבי, ובו ימצא כל הצל הזה זולת חלק מעט, ויהיה המאיר מהנראה מהירח יותר מועט ממה שהיה במרובע הראשון. ובזה האופן יתחלף המרובע הראשון בשעור אור הירח למרובע השלישי. ומפני שהככב יפעל מה שיפעל בכאן באמצעות נצוצו, והיה מפני זה פעל הככב יותר חזק כשהיה שעור נצוצו יותר גדול, הוא מבואר שכבר יתחדשו מפני זה מהירח פעולות מתחלפות בתקופותיו הארבע הירחיות. והסבה השנית היא כי מפני שהיה הירח שומר ליסוד המים ומניע אותו, ויהיה מן ההכרח שלא יהיה היסוד המימיי מקיף בכלל כדור הארץ, כדי שלא יפסדו אלו הנמצאות אשר בזה החלק הנגלה מהארץ, הנה הערים בטבע בששם חלק בירח בלתי מקבל האור, והוא בחלק הצפוני ממנו, כדי שיעזור לשמור זה החלק הצפוני אשר הוא נגלה מן הארץ, ולזאת הסבה היה רב זה הצל בחלק הצפוני מהירח.
17
י״חואולם העגול החלבי מה הוא, ולמה היה נמצא. הנה ידמה שהוא דבר בגרם גלגל הככבים הקיימים קרוב טבעו לטבע הירח, רצוני שהוא מקבל האור מהשמש, כמו הירח, או יקבל אור השמש ושאר הככבים. אלא שהוא יקבל זה האור קבול חלוש באופן מה, שלא יהיה בו נתינת אור מורגש במה שבכאן, והנה יגיע ממנו פעל מה במה שבכאן, ולזה היה מהעגולות הגדולות, וזה שכבר באר אבן רשד בבאורו לספר האותות שאין זה דבר יהיה באויר למטה מאלו הככבים, לפי שאם היה הענין כן, הנה יהיה התחלפות ההבטה למקומות זה העגול מגלגל הככבים הקיימים באקלימים המתחלים. וזה דבר בלתי נמצא כן, שאם היה הענין כן, היה גם כן למקומות זה העגול מגלגל הככבים הקיימים התחלפות, מפני התחלפות ההבטה באקים אחד בעינו בשהובט בהם בעת היותם, דרך משל, באופק המזרחי ובאופק המערבי. וזה ממה שלא יעלם למי שעיין בדברינו בשיעור התחלפות ההבטה בירח. ואין זה גם כן ראיה, לפי שאין שם מראה נצחית תשלם בו זאת השביכה אשר יתן בה זאת הראיה. ולזה החליט המאמר שהוא אצלי אחד משלשה ענינים, אם שיהיה ראיה בזולת מראה תשלם בזה השביכה, ויהיה סבת השביכה הזאת חולשת הראות, כי השביכה, לפי מה שיאמר בן רשד, תקרה מחולשת הראות, כמו שתקרה מעובי הממוצע, וסבת חולשת הראות בזה המקום הוא היות בזה ככבים דקים מאד יחלש הראות מהשיגם לקטנותם, ויכנסו עגולי השביכה קצתם בקצת, ויראו בזאת התמונה, מפני היות הככבים מהם קרובים קצתם לקצת. או יהיה החלק ההוא מהגלגל הוא יותר עב משאר החלקים, ויקבל אור הככבים אשר שם על צד אשר יקבל הירח אור השמש. או שיהיה בזה המקום ככבים מקובצים מאד, לא יורגשו גרמיהם, ויראה אורם לחזקו מפני העירוב, ויקרה מזה שתראה זאת האורה, כי אבן רשד יראה שהמובט אליו כשיקטן שעורו ורחק, יראה אורו ולא תראה תמונתו, והניח זה על שהוא ידוע בעצמו. ונאמר שאם היה סבת זה האות חולשת הראות, היה זה האות יותר חזק לחלושי הראות ממה שהוא לטובי הראות, ולא היה נראה לאנשים כלם בענין אחד, וזה דבר בלתי נמצא, אבל נמצא לחלושי הראות שלא יראו זה הראות. ועוד שחולשת הראות אמנם יקרה לו שיהיה סבת השביכה כשהיה בעין חולי, בדרך שיהיה שם מים או אד עב, כמו שזכר הפלוסוף, אבל בענין הבריא לא יקרה זה. ועוד שאם היה הענין כן, כמה אני תמה איך קרה זה המקרה בכל זה בחלק מהגלגל אשר הוא נמצא בו על הדבקות, רצוני שימצאו אלו הככבים הקטנים בכל זה המקום על הדבקות, בדרך שתהיה מהם זאת הראיה, ומה זה שיהיה זה המקרה בחלק מהגלגל ויהיה עגולה מהעגולות הגדולות. וזה הספק בעינו יקרה אם הונח זה האות לפי הענין השלישי אשר זכר אבן רשד. ואולם שיהיה הענין בזה לפי הענין השני שזכר אבן רשד הוא אפשר על האופן שזכרנו. וזה שהנחתנו שיהיה החלק ההוא מהגלגל מקבל אור הככבים אשר בו לעוביו הוא מאמר בלתי ראוי. וזה שאם היה הענין כן, היה יותר ראוי שיקבל אור השמש, אחר שמדרך החלק ההוא מהגלגל לקבל האור. וזה שאנחנו נמצא בירח שקבל אור השמש לבדו ולא קבל אור זולתו מן הככבים, שאם היה מקבל אור מזולתו, ימצא מאיר לפעמים החלק מהירח אשר אינו מביט לשמש, וזה דבר בלתי נמצא כן. ולזה הנחנו אנחנו שזה החלק מהגלגל מקבל אור השמש, ואיננו רחוק שיקבל עם זה אור שאר הככבים. והנה התועלת בו שכבר יהיה חלק ממנו תמיד על האופן, ויגיע פעל מה למה שבכאן בעת אשר לא היה אפשר לככבים שיתנו כחם במקום ההוא, ומפני זה היה מן ההכרח שיהיה מהעגולות הגדולות, כדי שיגיע פעלתו בכל חלקי הארץ כמו הענין בככבים ההולכים שנמצאם מתנועעים בעגולות גדולות או קרוב מזה, כמו שקדם. – ובכאן נשלמו הסבות ככל מה שיעדנו לחקור בו מענין הככבים ביותר שלם שאפשר לנו. יתברך ויתברך האל המישיר אותנו אל הנכונה על כל ברכה ותהלה.
18
י״טוהנה היתה השלמת החלק הזה מהספר בעשרים וחמשה ימים לירח כסליו של שנת תשע ושמונים לפרט האלף הששי.
19