מלחמות השם, מאמר שני ז׳The Wars of the Lord, Second Treatise 7
א׳נחקור בו בשתי שאלות קשות יקרו בענין החלום והקסם.
1
ב׳וכבר נשאר עלינו שתי שאלות קשות בענין ההודעה אשר אנחנו חוקרים בה. האחת מה הסבה בנער הנמצא בזמננו זה שיודיע מה שידעהו שואלו לבד ולא יותר מזה השיעור. והשנית למה שיקרה בחלומות הצודקים שיהיו בהקיץ שתהיה רוב הידיעה המגעת בהם מגעת בדברים הנופלים תכף, כמו שנתפרסם לנו ממה שקרה לנו מזה שיהיה בענינים הנופלים תכף לבד, כמו שזכרנו בביאורנו לספר החוש והמוחש, וכן שמענו מזולתנו אשר הגיע להם כמו אלו החלומות הצודקים, שכבר הגיעו להם בענינים הנופלים תכף לבד. ולזה ידמה שזאת ההודעה אם שתהיה מיוחדת בענינים הנופלים תכף, או היא על הרוב נופלת בהם. הנה אלו השאלות, ואם הם קשות מאד לעמקם ולמיעוט ההקדמות אשר אצלנו בהם, אין ראוי שנקצר מנתינת הסבה בהם כפי כחנו, כי ההצלחה האנושית אמנם תגיע בתכלית מה שאפשר בשנדע דבר דבר כפי מה שבטבעו שיודע לנו.
2
ג׳ואנחנו מתחילים החקירה מהשאלה הראשונה מאלו השאלות, ונאמר שקודם שנשתדל בנתינת הסבה למה תגיע זאת ההודעה באלו הענינים אשר ספרנו לבד, ראוי שנחקור מאיזה מין מאלו ההודעות תהיה זאת ההודעה, ר"ל אם היא ממין הנבואה, או ממין הקסם, או ממין החלום הצודק, כי הוא בלתי אפשר שנתן סבה בזה, מה שלא נדע זאת ההודעה מאיזה סוג היא, וזה מבואר בנפשו. והוא מבואר שאינה ממין הנבואה לפי מה שבארנו מענינה. וזה שהיא תצטרך אל שלמות השכל, וזה הנער אשר הגיעה זאת הידיעה לו אין לו חלק בחכמה כלל, לפי מה שהתפרסם מענינו, והנה התחילה לו זאת ההשפעה בעת אשר היה בלתי אפשר שיהיה לשכלו שלמות כלל, למיעוט ימיו, כי הוא לפי מה שסופר באמת בעת התחילו להודיע אלו הענינים כי אם בן שש או כמו שבע שנים. וכן נאמר שהוא מבואר שאין זאת ההודעה ממין החלומות הצודקות, כי הם מעטיים, וזאת ההודעה מאדיית. ועוד שאין החלומות מדרכם שתגיע ההודעה בהם על דרך השאלה בהקיץ, ואם היה זה, הוא מעט ובדרך מקרה. ובהיות הענין כן, הנה לא נשאר אלא שתהיה זאת ההודעה ממין הקסם. ולפי שהקסם השלם יגיע ההודעה במה שידעהו שואלו ובמה שלא ידעהו, והיה זה הנער בלתי מודיע כי אם מה שידעהו שואלו, הנה הוא מבואר שזה הקסם הוא קסם חסר, מצד שאינו מודיע יותר מזה השיעור, כמו שנאמר במי שיכול לקרות הכתיבה הגסה ואינו יכול לקרות הכתיבה הדקה שראותו חסר, לא מצד שהוא קורא הכתיבה הגסה, כי מי שהוא שלם הראות יקראה גם כן, אבל מצד שאינו יכול לקרות הכתיבה הדקה. וזה החסרון הוא אם מצד החסרון ביצירת הכח המדמה אשר לזה הנער, עד שאינו יכול לקבל מזה השפע יותר מזה השיעור, אם מצד שזה השלמות, להיותו נקנה, יקרה לו שהיה בהתחלה חלוש ואחרי כן תתחזק, כמו הענין בשאר השלמויות האנושיות. ואם היה זה כן, הנה אפשר שיהיה לזה הנער קסם שלם למה שבעתיד אם לא ימנעהו מונע. והנה החוש אפשר שיעיד איזה מאלו הסבות היא הצודקת, וזה שאם יגיע לו מהקסם יותר מזה השעור במה שבעתיד, הוא מבואר שהסבה השנית היא הצודקת. ואולם איך יתבאר שבהכנה יותר חלושה יוכן הקסם לקבל השפע בזאת ההודעה אשר תגיע לזה הנער מההכנה אשר תצטרך לו בקבול השפע בשאר הענינים, עד שיהיה יחס קבול השפע בזאת ההודעה אל קבול השפע בשאר ההודעות כיחס קריאת הכתיבה הגסה אל קריאת הכתיבה הדקה, הנה נציע לבארו הצעה אחת יודע בה. והוא שהעתק הדבר אל שיקבל דבר מסוג מה שהוא מקבל אותו הוא יותר קל מהעתק אל קבול דבר חוץ מסוג מה שמקבל אותו, והמשל כי מי שהיה מתלמד חלק אחד מחלקי המלאכות ההנדסיות, הנה העתקו אל שילמד חלק אחר מהם הוא לו יותר קל מהעתקו אל התלמד מלאכה אינה מסוג מה שהוא מתלמד, כאלו תאמר חכמת הטבע או חכמת הפלוסופיא. וכאשר התישב זה, והוא מבואר במלאכת המשפט שהמחשבה המסודרת תאצל לכל איש ואיש מהגרמים השמימיים השליטים בעת ההיא לפי מערכתו בעת המולד, הוא מבואר שהעתק האדם אל שיקבל מה שחשב אותו זולתו מהמחשבות המסודרות מהגרמים השמימיים הוא יותר קל מהעתקו אל שיקבל הסדור אשר בנפש הגרמים השמימיים במה שיושפע מהם. וזה כי כשיעתק אל שיקבל מחשבת זולתו, הוא נעתק אל דבר מסוג מה שהיה מקבל אותו בזולת קסם. וכשיעתק אל קבול שאר מה שיושפע מהם, יעתק אל קבול דבר חוץ מסוג מה שהיה מקבל אותו. ובהיות הענין כן, הוא מבואר שהכח הדמיוני יהיה אפשר שיגיעהו מהחסרון, עד שיוכן לקבל מחשבת האנשים, לא יותר מזה, וזה אם מצד חסרון בשרש היצירה, אם מצד שלא ישלם לו ההתבודדות הראוי בקבול זה השפע, כי כבר יראה ממה שזכרנו שההתבודדות יותר מעט לכח הדמיוני תשלם לקוסם הגעת מחשבת האנשים מההתבודדות הצריך לו לקבול שאר מה שישפע מהגרמים השמימיים. ועוד כי כבר יראה שלמה שידעוהו הנלוים לאדם ועומדים עמו רושם מה בהמצא לו הידיעה בדבר ההוא, עד שכבר ימצא האדם יותר מוכן לאמר בדבר דבר כפי מה שראוי כאשר היה בפני החכמים, מאשר הוא בעת אשר אינו עמהם, ואולם היה זה באדם, להיותם בעלי זה הכח האלהי, כאלו ילוה שפע מה מאיש אחד לאחר, ולזה היתה ההודעה במה שידעהו השואל למטה מההודעה במה שלא ידעהו. - זהו השעור הנראה לנו בזאת השאלה.
3
ד׳ואולם החלומות המגיעות בהקיץ הנה ידמה שתהיה רוב ההודעה הנופלת בהם נופלת בדברים הנופלים תכף, מפני שההתבודדות המגיע לכח הדמיוני בהקיץ הוא חסר, ולזה היתה ההודעה הנופלת בהם חסרה. ואמנם יתבאר שזאת ההודעה היא חסרה ממה שאומר. וזה כי ההודעה השלימה היא שיגיע לאדם במה שיפול תכף ובמה שלא יפול תכף. ובהיות הענין כן, הנה תהיה הידיעה הנופלת במה שיפול תכף לבד ידיעה חסרה, מצד מה שלא יודע בה מה שלא יפול תכף, לא מצד הודע בה מה שיפול תכף, כי זאת ההודעה תגיע גם למי שהגיע לו ההודעה במה שלא יפול תכף. והנה יראה שהגעת הידיעה במה שיפול תכף הוא יותר קל מהגעתה במה שלא יפול תכף ממה שאומר. וזה שהוא מן המבואר בנפשו שהמקבל כשהיה מוכן מאד יספיק לו פועל יותר חסר להוציא אל הפעל מה שהיה לו בכח מהפועל אשר יצטרך למקבל הבלתי מוכן בזה האופן. ובהיות הענין כן, הנה כשיהיה הכח הדמיוני שלם בשרש היצירה, והיתה ההתבודדות המגיע לו שלם, יקבל שפע מהגרמים השמימיים, לא מהשליטים בעת ההיא לבד, אבל מזולתם גם כן, ואם כחם חלוש בעת ההוא להשפיע בזה המקום. ואולם אמרנו שכחם חלוש בעת ההיא להשפיע בזה המקום מהארץ, כי ידמה שמי שהיה כחו חלוש מהגרמים השמימיים להגיע בה המקרים המיוחסים אליו, יהיה כחו חלוש להגיע הידיעה. ולזה היתה המחשבה נאצלת מהשליט באחד מהפנים אשר יהיה לו בהם שררה, לא מכל המשרתים. ואם היה שיהיה להם חלק בה, הוא מעט לפי כחם בעת ההיא בזה המקום מהארץ ולאיש הזה. וזה מבואר למי שעיין במלאכת המשפט. וכאשר לא היה הכח הדמיוני שלם בשרש היצירה, או לא היה התבודדותו שלם, או אם יתקבצו שתי אלו הסבות יחד, לא יהיה לו כח לקבל שפע הגרמים השמימיים חלושי הכח בעת ההיא, ויודע לו לבד מה שיסודר מאלו המשרתים המושלים בעת ההיא אשר יתיחדו בו מצד כחם, והוא מה שיפול תכף, כי מה שיפול תכף ייוחס אל המשרתים המושלים בעת ההיא בזה המקום. ותיוחד לו ההודעה במה שיפול תכף מבין שאר מה שיסודר מהם בהיותם מושלים במה שעתיד בזה האופן, להיות מחשבתו משוטטת בדברים ההם. וכבר התבאר במה שקדם כי כבר תצטרך בזאת ההודעה אל שתטה המחשבה אשר בו תהיה ההודעה, והנה שוב המשרתים בזה האופן מהכח אשר הם בזה העת לא יהיה אלא בזמן ארוך, ואין לאדם השגה בנושא אשר יהיה בזמן ההוא, ולזה לא תטה המחשבה בדברים ההם. וכבר יראה גם כן שזאת ההודעה אשר בדברים הנופלים תכף מגעת בקלות יותר, לפי שאנחנו נמצא הרבה מהאנשים שיגיע להם פחד חזק בהיותם סביב העת הנכון לבא עליהם פגע רע, כאלו היתה להם ידיעה מה במקרה ההוא, ואמנם יקרה להם שלא ידעו המקרה ההוא, אבל יגיע להם ממנו פחד לבד, כמו שיקרה בחלושי הראות שלא יראו להבת הנר, אבל יראו אורה.
4
ה׳וכבר יספק מספק ויאמר אם היה שתהיה ההודעה אשר במחשבת שאר האנשים יותר קלה להגיעה מהודעת מה שיסודר מהגרמים השמימיים, כמו שקדם, מה זה שלא יהיו החלומות אשר בהקיץ במחשבת שאר האנשים יותר משאר הדברים. ונאמר שהודעת מחשבת שאר האנשים לא יתכן כי אם על צד השאלה בהקיץ, וזה אמנם אפשר בקסם, לפי שהגעת ההודעה בקוסם מאדיית ומיוחסת אל רצונו. ואולם בחלומות לא יתכן זה, לפי שההודעה בהם היא מעטיית ואינה מיוחסת אל רצון החולם. וזה מבואר בנפשו מענין החלום. - ובכאן הותרו אלו הספקות לפי מה שבידינו מההקדמות בזה הדרוש.
5