מלחמות השם, מאמר שישי, חלק ראשון כ״טThe Wars of the Lord, Sixth Treatise, Part One 29
א׳בחתימת מה שכללו הספר הזה מהדברים העיוניים ובנתינת השבח וההודאה לשם יתברך אשר הכל מאתו.
1
ב׳וראוי שלא יעלם ממנו מה שיקרה לנו באלו השאלות העמוקות אשר כלל אותם זה הספר מהקושי. וזה שמה שנמצא מהם לקודמים כמעט שיהיה יותר ראוי שימנע מהגעת האמת בהם משיישירנו אליו. וזה שמה שנמצא לפלוסוף בענין השארות הנפש אינו באופן שיבאר אם אפשר זה אם לא, אבל אמר שהוא ראוי שיחקר מזה, וזה דבר אמר אותו בספר הנפש ובמה שאחר הטבע, ולא נמצא לו שיחקור מזה כלל והנה האחרונים שהסכימו על ענין ההשארות הוכרחו כלם אל שיאמינו שהשכל הנקנה נפסד, ולזה הניחו ענין השארות הנפש באופן ההוא שכתב החכם אבן רשד באגרותיו, שהוא מבואר ההמנע, רצוני שישוב האדם במדרגת השכל הפועל, עם שיחויב, אם היה הענין כן, שלא תהיה בכאן הצלחה כלל לנפש האנושית, אם היה ההשארות על זה האופן. והנה הענין בחלום ובקסם ובנבואה לא מצאנו כי אם מעט בקצור אבן רשד לספר החוש והמוחש, והנה שם באופן חסר מאד כמו שהתבאר מדברינו, עם מה שיש מהקושי החזק בזאת החקירה. ובענין ידיעת השם יתברך הדברים לא מצאנו לאחד מהקדמונים מאמר אמתי לא חסר ולא שלם זולתי מה שנמצא לזה לרב המורה, וכבר התבאר מדברינו שאין ראוי שתונח ידיעת השם על זה האופן. וכן הענין בהשגחה. והנה בענין תכונת הגרמים השמימיים לא מצאנו לאחד מהקדמונים מאמר אמתי כלל, כמו שהתבאר מדברינו. וכן הענין בסבות הדברים הנמצאים בשמים, עד שקצתם לא אמרו בו הקדמונים דבר וקצתם אמרו בו מאמר בלתי צודק, כמו שהתבאר מדברינו. וכן במניעי הגרמים השמימיים, ובסבה הראשונה, וביחס קצת אל קצת, לא מצאנו לקודמים סדור יאות אל הענין הטבעי, כמו שהתבאר מדברינו. וכן בחדוש העולם לא מצאנו לאחד מהקודמים מאמר אמתי בדרך העיון, זולת מה שנמצא ממנו בתורה בדרך הקבלה. והנה מה שנמצא ממנו בבזה לרב המורה כמעט שסוגרו בו דלתי זאת החקירה. כי הוא הניח חדוש העולם באופן שהמנעו מבואר, וגזר עם זה שאי אפשר לאדם שישיג זאת החקירה בדרך העיון. ובהיות הענין כן, הוא נפלא מאד השלם לנו החקירה בכל אלו הדרושים העמוקים והתרת כל הספקות הנופלות בהם, לזה ראוי שנתן תודה לשם יתברך אשר גלה לנו אלו העמוקות הנפלאות.
2
ג׳יתברך ויתעלה לעד ולנצח על כל ברכה ותהלה.
3
ד׳והנה היתה השלמת זה החלק מזה המאמר בראש שבט של שנת שמנים ותשע לפרט האלף הששי ליצירת העולם.
4
ה׳וראוי שלא יפלא עלינו המעיין בזה הספר בראותו זה הזמן אשר השלמנו בו זה המאמר, ויראה עם זה מספרינו האחרים שכבר חברנו זה הספר קודם זה הזמן יותר משמונה שנים. וזה שאנחנו כבר חברנו זה הספר לנו כמו שתים עשרה שנה, ולא היתה חקירתנו בו כי אם בקדמות העולם וחדושו, וכשהצטרכנו להביא בו ראיות מקצת הדברים העיוניים אשר לא אמר בהם זולתנו דבר, לא היה לנו דרך לדבר בו באלו הדברים באופן שלם, והיה מפני זה הספר ההוא בעומק נפלא, עד שכמעט שהיה בלתי אפשר שיקח בו תועלת המעיין בו. וכאשר ארך הזמן וראינו שלא היה לנו דרך אל השלמת הבאור בספר ההוא, התעוררנו לחבר זה הספר על זה האופן, כי בזה מהתועלת הנפלא למעיין בו בכל אחד מאלו הדרושים היקרים, עם שקצתם עוזר לקצת ומעיד עליו.
5