מלחמות השם, מאמר שישי, חלק ראשון כ״חThe Wars of the Lord, Sixth Treatise, Part One 28
א׳נתיר בו הספק שיקרה מפני מה שטען הפלוסוף שאי אפשר שיהיו כל הדברים נופלים תחת ההוייה.
1
ב׳הטענה התשיעית אשר טען הפלוסוף לקיים שאי אפשר לעולם שיהיה הווה הוא שהוא יאמר שאי אפשר שיהיו כל הדברים נופלים תחת ההוייה. וזה שכל הווה אם שיהיה גשם או בגשם, ואם היו כל הדברים מתהוים אחר שלא היו, יתחייב שיהיה הגשם בכללו מתהווה במוחלט, רוצה לומר מלא גשם, ויחויב שיקדם להויית הגשם רקות בו יתהוה, כי המקום הוא מהכרח המתהוה, וגם כן הנה הויית הגשם מלא גשם המוחלט שקר, וכן הויית גשם מגשם בכח, רוצה לומר מחומר בלתי צורה, כי החמר אי אפשר בו שיפשיט צורה, כי אלו הפשיט צורה, היה מה שלא ימצא בפעל נמצא, וזה שקר, הנה יחויב אם כן שיהיה הגשם בלתתי הווה.
2
ג׳ונאמר שהוא מבואר ממה שקדם בפרק השמנה עשר מזה המאמר שאינו נמנע התהוות העולם מגשם נעדר כל צורה, ואמנם היה בלתי אפשר בחמר השפל שיהיה נעדר כל צורה מפני הצורות היסודיות הנמצאות בו אשר אי אפשר שיושפט מהם, ואולם קודם הויית העולם שלא היו בו אלו הטבעים, לא היה בלתי אפשר בו שיהיה נעדר כל צורה, אבל היה מחייב, כמו התבאר במה שקדם. וראוי שתדע שזה האפשרות אשר לחמר הראשון לקבל כל הצורות הוא לחמר הראשון מפני אלו הצורות שזכרנו אי אפשר זולת זה, כי אי אפשר שיהיה אפשרות לחמר רק מצורה, שאם היה לו אפשרות, היה יחסו אל כל הצורות יחס אחר, וזה מבואר הבטול, וזה שהאפשרות הוא אל דבר מיוחד. ובכלל הנה האפשרות נמצאהו לדבר בעל צורה מיוחדת ואל צורה מיוחדת, כאלו תאמר הנחשת ימצא לו אפשרות אל שיתהוה ממנו הורדיט, ובזה האופן היה החמר הראשון כחיי על שיקבל כל הצורות קצתם באמצעות קצת מצד הטבעים אשר בו שישתנה בהם ממזג אל מזג, ויפשט צורה וילבש צורה המתיחסת למזג ההוא. ובכאן הותר זה הספק ונשלם בהתרו התר כל הספקות הנופלות על מה שהתבאר בכאן מהויית העולם מפני טענות הפלוסוף. וכבר התרנו גם כן במה שקדם שאר הספקות אשר אפשר שיסופק בהם בזאת ההוייה הכללית על האופן שהתבאר חיובה, ולזה הוא מבואר שכבר נשלם לנו האמת בזאת החקירה באופן שלם, וזה שכבר בארנו במופתים רבים חיוב היות העולם הווה, והתרנו כל הספקות הנופלות בו מעצם מה שהתבאר מענין זאת ההוייה. ובכאן נשלמה החקירה באלו הדרושים העיוניים אשר היתה הכונה בהם לחקור בזה הספר בדרך המחקר העיוני.
3