מלחמות השם, מאמר שישי, חלק שני י״גThe Wars of the Lord, Sixth Treatise, Part Two 13
א׳יתבאר בו במה יבחן הנביא.
1
ב׳וראוי שנחקור במה יבחן הנביא, כי בזה ספק איננו מעט במה שהשרישו מזה ירמיה לחנניה בן עזור.
2
ג׳ונאמר שכבר התבאר בלי ספק במה שקדם כי הנביא יבחן בלי ספק בהגדתו חדוש הנפלאות טרם בואם, כי זה ממה שלא יתכן שתשלם הידיעה בו כי אם לנביא. וכן יראה ממה שקדם בשני מזה הספר שלא תשלם ההודעה והשלמה כי אם לנביא, ולזה יבחן הנביא אם ימצאו כל דבריו אשר יגידם בנבואה צודקים. ובזה האופן נודע לישראל ששמואל היה נביא, וזהו מה שספר הכתוב ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה. וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה. כבר ביאר לך כי הסבה בידיעתם כי נאמן שמואל לנביא לה' מפני שלא הפיל מכל דבריו ארצה. והנה ההבדל בין שתי אלו הבחינות מבואר, וזה כי בחינה בהגדת חדוש הנפלאות יודע בה בהגדה אחד לבד שהמגיד הוא נביא, ואולם זאת הבחינה השנית לא יתאמת שיהיה נביא המגיד כי אם בהכפל נפלא ושימצאו כל דבריו שיגיד עליהם בנבואה צודקים. ולזאת הסבה הביא משה רבינו עליו השלום ראיה על היותו נביא מה שהגיד עליו מהנפלאות, כי זה ממה שתשלם בו הבחינה בהגדה אחת לבד.
3
ד׳ואולם מקום העיון בזה הוא מה שיאמר ירמיה שהנביא יבחן ביעודים הטובים ולא יבחן ביעודים הרעים, וזה שאם אמרנו שהנביא לא יבחן ביעודים הרעים, כי חנון ה' ונחם על הרעה, בשיהפך המקבל ענינו באופן שתדבק ההשגחה האלהית בו ויסיר ממנו זה הרע, הנה מה נאמר ביעודים הטובים, האם יתכן שיהיה הגעת הטוב ההיא אשר הגיד עליו לאיש הזה הכרחי, הנה יבטל הרבה מטבע האפשר. ועוד שאנחנו נמצא ביעוד הטוב שאיננו מחויב שיגיע, וזה שכבר ייעד השם יתברך ליעקב אבינו הנה אנכי עמך ושמריך בכל אשר תלך, ועם כל זה היה מתירא יעקב מעשיו אחיו, ואלו היה מחויב שיתאמת הייעוד ההוא הטוב, לא היה ראוי שיירא יעקב. ונאמר שכבר התבאר במה שקדם שהרע כשיגיד עליו הנביא יגיד עליו לשמירה שלא יבא. ולזה התכלית הגיע ההודעה בו. ובהיות הענין כן, הנה כבר יתכן שלא יתאמת זה הייעוד, וזה שבהשתדלות המקבל לקחת עצות שלא יפול זה המקרה עליו או בהטיבו דרכיו באופן שתדבק בו ההשגחה האלהית, וינצל. ואולם הטוב כשהיה מסודר שיבא לאיש מה, הנה לא יתכן שלא יגיע, וזה כי הבחירה הושמה באדם לתקן אשר עוותו הסדור אשר מפאת הגרמים השמימיים, לא לקלקל מה שיסודר ממנו מהטוב, ולא תמצא לאדם בחירה על המנהג הטבעי לברוח מן הטוב להסיר ממנו הטוב אשר יעד הנביא שיגיע לו, אבל ימחא לו בטבע חריצות על בקשתו, לזה יהיה רחוק שיהיה טוב מסודר לאדם ולא יגיע, ובזה הצד יתכן שתשלם בו בחינת הנביא כשלא יגיע, וזה כי אזד יתאמת שאינו נביא, שאם היה זה הטוב מסודר מצד הגרמים השמימיים, היה רחוק שלא יגיע. ואולם אם יגיע הטוב ההוא, לא יתאמת מפני זה שהמגיד היה נביא, כי יתכן שישלם זה בקסם או בחלום. והוא מבואר מדברי ירמיה שהוא שם זאת הבחינה בכאן בזה האופן שכבר זכרנו, רצוני שאם לא יגיע הטוב ההוא, יהיה מתבאר לישראל כי חנניה איננו נביא.
4
ה׳וראוי שתדע שדה הטוב אשר אמרנו שהוא רחוק שיסור הוא הטוב המסודר מהגרמים השמימיים, ואולם הטוב המסודר מההשגחה האישית, הנה ימצא ביעוד בו תנאי, ולזה לא יחויב שיגיע, והמשל שכבר יעדה התורה לנו טובות רבות אם נלך בדרכיה על צד ההשגחה האישית, והוא מבואר שכאשר לא נלך בדרכיה, יסורו אלו הטובות, כמו שאמרה התורה ואם לא תשמעו לי וגומר. ובזה האופן היה חוזר יעוד הנביא לישראל, כמו שאמר ולא יוסיפו בני עולה לענותו, כי זה היעוד היה בהכרח מצד ההשגחת האישיות, כי לא יתכן שישלם זה הטוב תמיד מצד הסדור אשר מפאת הגרמים השמימיים, וזה מבואר למי שהשתמש מעט במשפטי הככבים, וזה שהוא בלתי אפשר שלא יקרה מהם בעת מה מהעתים רע מה. והנה ההשגחה האישית ימצא בה תנאי בהכרח, כי היא לא תהיה אלא למי שידבק בשכל הפועל באון שתדבק בו זאת ההשגחה. וכן יעוד יעקב היה בהכרח מצד ההשגחה האישית, כי לא יתכן שתשלם לו השמירה בכל אשר ילך מפאת הסדור אשר מהגרמים השמימיים, ולזה היה ירא יעקב שמא יגרום החטא ותסור ממנו זאת ההשגחה האישית. ואין ראוי שתקשה ממה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כל יעוד שיוצא מפי הקב"ה לטובה אפילו על תנאי לא חזר בו, וזה שזה המאמר הוא כשלא יהיה התנאי תנאי בעצמות, כמו שבארנו זה מענין משה כשאמר לו השם יתברך ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול, וזה שאין ראוי שנאמין שיהיה אמרו הניחה לי תנאי בזה היעוד הטוב, עד שאם יתפלל עליהם, תסור ממנו זאת הטובה, כי זה ממה שאין ראוי שיאמר, רצוני שיהיה הפועל הטוב מונע ממנו הטוב שיעדו לו השם יתברך, אבל היה בלי ספק חטא מה למשה, אם לא היה מתפלל עליהם, כמו שאמר שמואל גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדל להתפלל בעדכם. ובהיות הענין כן, אין הכונה בזה המאמר אלא שלא ישתדל על הצלתם ולא יפחד שיכלה זרע ישראל, כי כבר יהיה ממנו גוי גדול, ולזה לא סר ממנו זה הייעוד הטוב בעבור התפללו על ישראל. והנה הרב המורה התיר זה הספק אשר זכרנו מבחינת הנביא ביעוד הטוב כשלא יגיע הטוב ההוא שיורה שהיעוד הטוב אינו חוזר, וכבר יראה מיראת יעקב מעשיו אחיו שיהיה יעוד הטוב חוזר, בשאמר בפתיחתו לפירוש המשנה כי היעוד שיהיה בו הנביא שלוח לזולתו ליעד להם זה היעוד אינו חוזר, ואולם היעוד הטוב אשר יעד השם יתברך לנביא בעצמו שאינו בו שלוח לזולתו הוא אפשר שיהיה חזור והוא מבואר שזאת הסבה אינה סבה כזה, כי כבר תשאר עמה השאלה למה יהיה חוזר היעוד הטוב אשר נאמר לנביא בעצמו, ולא יהיה חוזר היעוד הטוב אשר היה בו שלוח לזולתו. ועוד שכבר מצאנו יעוד טוב היה הנביא בו שלוח לזולתו, ולא נתקיים, והוא אמרו על ישראל ולא יוסיפו בני עולה לענותו, ולבסוף לכלותו. ובכאן התבאר במה זה יבחן הנביא ואיך יבחן בו.
5