מלחמות השם, מאמר שישי, חלק שני ד׳The Wars of the Lord, Sixth Treatise, Part Two 4
א׳יתבאר בו המכוון בתורה בתוהו ובוהו.
1
ב׳תהו ובהו יאמר בלשוננו על החמר הרחוק לנמצא ההוא והצורה האחרונה לו אשר היא הקודמת בסדר, ראה אמרו ונטה עליה קו תהו ואבני בהו, וזה משכן הבעלי חיים ההם אשר זכר הוא במקום החרב, וירצה בזה שהם ישכנו שם עד שיכינו המקום ההוא להם, כאלו יטו שם להם החמר הראשון והצורה האחרונה לבנין המצטרך להם שם אשר הם יסודות הדבר ושתותיו. והמשל כזה כי מי שירצה לבנות בית צריך שירשום תחלה תמונת השטח השפל מהבית בגודל שירצה ובתמונה שירצה, אם מרובעת, אם עגולה, ואחר כן יביא האבנים אשר הם יסודות הכותלים ושתותיהם. והנה יחס הצורה לתהו, והוא הקו אשר יטו תחלה על הבנין, כיחס החמר לבהו, והם האבנים, כי היה החמר נושא לצורה, כאלו יאמר בו הוא. וכבר זכר מזה הענין משם בהו הנשיא רבי אברהם בר חייא בספר צורת הארץ. והנה הקדים הצורה לחמר, כי היה החמר בעבור הצורה. ובזה האופן בא אמרו והארץ היתה תהו ובהו, ר"ל הצורה האחרונה והחמר הראשון, וזה הצורה היא הצורות היסודיות אשר באמצעותם הוכן החמר הראשון לקבול שאר הצורות.
2
ג׳ומה נפלא בזה באור רבותינו זכרונם לברכה. אמרו תהו זה קו ירוק שמקיף את העולם, בהו אלו אבנים מפולמות. וזה כי אלו הצורות למה שהם הפכיות, והיו היסודות יסודות לדברים מצד התמזגותם, והוא הדבר הממוצע, הנה לקחו בכאן דבר ממוצע בין ההפכים, והוא הירוק, והנה לקחו הממוצע בצבעים כי הוא יותר מפורסם מהממוצע בין שאר ההפכים. ואולם אמרם מפולמות ענינו כמו פלמוני, שכונתו תכלית ההעלם וההסתר, ולזה היה מורכב מפלוני ומאלמוני, שהם שתי שמות מורות על הסתר והעלם, וכבר ידעת אתה המעיין מה שיש מההעלם בענין החמר הראשון והחסרון אשר בציורו מצדו.
3