מלחמות השם, מאמר שישי, חלק שני ז׳The Wars of the Lord, Sixth Treatise, Part Two 7
א׳יתבאר בו המכוון בתורה בשם רקיע ובמים התחתונים ובמים הלעיונים.
1
ב׳רקיע יאמר ענינו על כל דבר נרקע שומר תמונתו, אמר ויקרעו את פחי הזהב, רקועי פחים, לרוקע הארץ על המים, רוצה לומר שכבר רקע בה חלק מה יגבה על המים היסודיים, והוא הגובה אשר בחלק הנגלה מהארץ אשר היא כלי לא ישלם אלא בו לזה החלק ההגדלות, כמו שקדם. ומזה הענין תרקיע עמו לשחקים. ואולם שם הרקיע תמצאהו מיוחד בלשוננו לגרם השמימיי, אמר יהי מאורות ברקיע השמים, ויתן אותם ברקיע השמים. ומזה הענין אמרו על פני רקיע השמים, כי העוף יעופף למעלה מהארץ אל צד שטח המים שהוא סבובי, ולא יתנועע בזאת התנועה תנועה ישרה למטה או למעלה, כמו הענין בחלקי היסודות. ומזה הענין הוא אמרו יהי רקיע בתוך המים, והם הגלגלים. והנה נבראו ראשונה בסבה ובטבע מניעי הגרמים השמימיים, כי הם סבה וצורה ושלמות להם, והנה הצורה היא הקודמת במציאות, ואם היא מאוחרת בהוייה. ואולם אמר בתוך המים, לפי שכבר התבאר ששם היה גשם בלתי שומר תמונתו נתהוו ממנו העליונים והתחתונים, וכבר ייוחס בלשוננו הענין הבלתי עומד בתכונה אחת אל המים, אמר כמים הנגרים, וימס לבב העם ויהי למים, הנה ייחס לבבם למים לרכותו ולקלות התפעלותו. ולפי זה הענין היה מיוחס למים הגשם אשר אין לו טבע שישמור תמונתו. הוא מה שאמר דוד הללוהו השמים המים אשר מעל השמים, והוא הגשם הבלתי שומר תמונתו אשר על הגלגלים, כדי שלא יבאו כל תנועות קצתם לקצת.
2
ג׳והנה הרב המורה הבין בכאן בשם רקיע החלק הקר מהאויר אשר תהיה בו הויית הענן והמטר, והנה הביאו לזה כי היה זר אצלו שיהיה על הגרם השמימיי מים. וראוי שתדע כי עם שהענין אמתי בזה הוא מה שכבר בארנוהו, לפי מה שכבר התבאר במופת במה שקדם, הנה הוא עוד דעת כל חכמי תורתנו הקודמים אשר אמרו בבאור זה הפסוק דבר, כמו שיתבאר לך ממאמריהם. אמרו בבראשית רבה בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא יהי רקיע בתוך המים גלדה טפה האמצעית ונעשו שמים התחתונים ושמי השמים העליונים, לחים היו שמים ביום ראשון ובשני קרשו, רוצה לומר שנתן להם עמידה וקיים. יהי רקיע, יחזק הרקיע. ר' יהודה בר סימון יעשה מטלית הרקיע, כמה דתימר וירקעו את פחי הזהב. אמר רבי חנינא יצתה אש מעלה וליחכה פני רקיע וכו'. ר' פנחס בשם הושעיה אמר כחלל שבין הרקיע לארץ, כך יש בין הרקיע למים העליונים, יהי רקיע בתוך המים בינים ובנתים. אמר רבי תנחומא אנא אמירת טעם, אלו נאמר ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר על הרקיע, הייתי אומר על זופו של רקיע המים נתונים, כשהוא אומר בין המים אשר מעל לרקיע, הוי המים העליונים תלויים במאמר.
3
ד׳והנה לך ראיות בזה המאמר שהם הבינו זה הרקיע הגשם השמימיי. הראשונה היא אמרו ונעשו שמים התחתונים ושמי השמים העליונים, וזה ממה שאין ראוי שיאמר על הענן, ולא על המקום שנתהווה בו. והשנית היא שאמר יצתה אש של מעלה וליחכה פני רקיע, וזה אין ראוי שיאמר על הענן, כי התעבותו הוא התלחלח ודריכה אל המים, לא יובש, והפועל לו הוא קור אשר בחלק ההוא מהאויר, כמו שהתבאר בספר האותות, לא האש, כל שכן שאין ראוי שיאמר זה על החלק הקר מהאויר אשר יתהווה בו הענן. ומה נפלא אמרו אש של מעלה, וזה כי מפני שאנחנו לא נשער שיקנה הדבר שמירת התמונה אם לא מצד היובש, והיא האש הוא המייבש והמנגב, ייחס זה הפעל לאש, ולהורות שאין זה הטבע כמו הטבע מהאש היסודי, אמר אש של מעלה. ובזה האופן תמצאם אומרים במרומות רבים שהשמים נתהווה מאש ומים, רוצה לומר שיש בו שני טבעים, טבע שומר תמונתו וטבע בלתי שומר תמונתו. וחלילה שירצה זה החכם שיעשה השם יתברך השמים באמצעות כלי, הוא אש או דבר מתיחס לאש, אבל רצה בזה שהשם יתברך הקנהו זה הטבע אשר בו יהיה שומר תמונתו. והראיה השלישית היא מה שאמר בחלל שיש בין הרקיע לארץ כך יש בין הרקיע למים העליונים. ואלו היה הרקיע הענן או מקום הענן, היו שם גם כן מים העליונים בכח, לא עליו. ואולם כשיובן זה לפי מה שספרנו, יאות זה המאמר, כי כבר תמצאם אמרים שעביו של רקיע הוא בשעור מה שבין הארץ לרקיע, וכן יהיה השעור אצלם בין רקיע לרקיע, ושם יהיה הגשם בלתי שומר תמונתו אשר התבאר שהוא ביניהם, כי הוא מן השקר שיהיה שם רקות, וזה שהם אמרו בבראשית רבה מהארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה. ואולם מאמר רבי תנחומא שהמים העליונים תלויים במאמר הוא נפלא מאד, וזה שהוא יאמר שאין טבעם כטבע אלו המים התחתונים שהם כבדים, והארץ נושאת אותם, אבל הם תלויים במאמר, רוצה לומר שאין להם דבר ישאם, כי אינם קלים ולא כבדים, ולזה דקדק ואמר שאלו היה כתוב ויבדל בין המים אשר על הרקיע, הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים, רצוני שהם עליו והוא ישאם, אבל אמר שהם מעל לרקיע, ולא תאר אותם בשהם על הרקיע, להיותם נסמכים על עצמם. וזה דקדוק נפלא מאד.
4
ה׳וכבר הורו לנו שמה שיאמר בשמים שהם אש ומים הוא על צד הדמיון, מזולת שיהיה כן, באמרם בבראשית רבה, שאינו שהבריות משתוממין עליהם לומר של מים הם של אש הם, הורו בזה המאמר שזה נאמר לבד על צד הדמיון וההמשל. ולזה אמר ר' עקיבא בפרק אין דורשין כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שכן כתוב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. הנה זה החכם קרא אבני שיש טהור הגרמים השמימיים, וקראם כן להיותם ספיריים ונקיים מכל עכירות ועובי, ואמנם אמר זה, להורות שמה שנקרא מים הגשם הבלתי שומר תמונתו אשר הוא שם הוא על צד הדימון וההמשל, לא שיהיה טבעי בטבע אלו הסמים היסודיים.
5
ו׳ואולם מה שיאמר בן זומא בפרק אין דורשין, שאין בין המים העליונים למים התחתונים אלא שתי אצבעות, הוא נפלא מאד. וזה שהמים התחתונים, והוא החמר השפל, נבדל מהמים העליונים בצורות היסודיות אשר נתן בו השם יתברך, שבהם הוא כחיי לקבל כח הצורות, ואלו הצורות היסודיות ימצאו להם שתי כחות פועלות, והם החום והקור, ובהם יפעלו קצתם בקצת, וזה דבר לא ימצא למים העליונים. וכבר ידעת כי האצבע יאמר בלשוננו על הכח הפועל, אמר אצבע אלהים, אצבע אלהים חרות על הלוחות, ואמנם היה זה כן, לפי שהיד הוא כלי נפלא לעשות בו כל דבר, וזה אמנם הוא בו באמצעות האצבעות אשר נבראו בו, וזה מעניינו מבואר.
6
ז׳וכבר תמצא עוד לרבותינו זכרונם לברכה מאמר מורה בלי ספק שזה הרקיע הוא הגרם השמימיי. אמרו בבראשית רבה בדרש אלה תולדות השמים והארץ, ר' עזריה בשם רבי כלפי למעלן הדבור אמור, שכל מה שאתה רואה תולדות השמים והארץ הן, שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. בשני בראו מן העליונים, שנאמר ויאמר אלהים יהי אור. בשלישי בראו מן התחתונים שנאמר ויאמר אלהים תדשא הארץ. ברביעי בראו מן העליונים שנאמר ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים וכו'. הנה התבאר לך מזה המאמר שזה החכם יראה שהרקיע שנברא ביום שני הוא מהגרמים השמימיים.
7