מלחמות השם, מאמר שלישי ה׳The Wars of the Lord, Third Treatise 5
א׳יתבאר בו בשלמות שמה שהתבאר לנו מענין זאת הידיעה הוא נאות מאד מכל הפנים.
1
ב׳וממה שיוסיף גלוי ושלמות על מה שזכרנו מענין ידיעת השם יתברך אלו הדברים הוא, שלא יתחייבו לזאת ההנחה אחד מהבטולים אשר חויבו ממה שהניח הרב המורה זכרונו לברכה מידיעת השם יתברך, והם החמשה דברים אשר זכרנו במה שקדם שהם נמצאים בידיעת השם יתברך לפי ההנחה ההיא, ואי אפשר שיצוייר אחד מהם בידיעתנו.
2
ג׳אמנם הראשון מהם, והוא שהמדע האחד יאות וישוה לדברים הרבה מתחלפים במין, הוא דבר מחויב גם כן בידיעתנו, כשתהיה ידיעתנו באלו הדברים הרבים מהצד אשר הם בו מתאחדים, והוא בשנשכיל הסדורים המושכלים אשר להם, ונשיג בהם היותם צורה ושלמות קצתם לקצת. ולפי שכבר הנחנו ידיעת השם יתברך לאלו הדברים הרבים בזה האופן, רצוני שהוא ידע הסדורים המושכלים אשר להם מהצד אשר הם בו מסודרים, וידעם בצד אשר הם בו מתאחדים, הוא שלא יחויב לנו מזה הצד להניח ההבדל בין ידיעת השם יתברך לידיעתנו אשר הניחו הרב המורה זכרונו לברכה. ואולם ההבדל בין שתי הידיעות אצלנו הוא במה שיהיו בו אלו הדברים המושכלים אחד, כי החלוף בין האחדות אשר יגיע מזה בשכלנו אל האחדות אשר בידיעת השם יתברך הוא עצום מאד, עד שאין יחס ביניהם כלל, וזה מבואר ממה שקדם במאמר הראשון מזה הספר. - ואולם השני מהם, והוא שידיעתו נתלית בהעדר, הוא דבר בלתי מחויב ממה שהנחנו מענין ידיעת השם יתברך אלו הדברים אשר בכאן. וזה שאנחנו נאמר שידיעת השם יתברך אלו הדברים מהצד אשר הם בו מסודרים היא נסמכת אל הסדור המושכל הנמצא להם בנפשו אשר הוא נמצא תמיד, לא לאלו הדברים המתחדשים, כי הוא אינו קונה הידיעה מהם, אבל יקנו הם המציאות מהידיעה אשר לו בהם, ר"ל כי מציאותם עלול מהסדור המושכל אשר להם בנפש השם יתברך. ובהיות הענין כן, הנה לא יחויב מזה שתהיה ידיעתו נתלית בהעדר, אבל היא נתלית בדבר הנמצא תמיד על ענין אחד לא ישתנה. - ואולם השלישי מהם, והוא שידיעת השם יתברך מקפת במה שאין תכלית לו מהצד אשר הוא בו לבלתי תכלית, הוא גם כן דבר בלתי מחויב ממה שהנחנו מענין ידיעת השם יתברך, וזה שאנחנו נאמר שהוא ידעם מהצד אשר הם בו אחד, לא מהצד אשר הם בו בלתי בעלי תכלית ובלתי מתאחדים, והוא הצד אשר הם בו פרטים. - ואולם הרביעי מהם, והוא שידיעתו יתברך בדברים העתידים להתחדש לא תחייב שיהיה הדבר הידוע מגיע, אבל ישאר סותרו אפשר, הוא דבר גם כן נמצא בידיעתנו כשהגיע לנו ידיעה באלו הדברים בחלום או בקסם או בנבואה. וזה שכבר תגיע לנו ידיעה בהם מהצד אשר הם בו מפורדים, וישארו אפשרים מצד הבחירה, ומזה הצד היתה זאת ההודעה לנו, כדי שנשער ברע הנכון לבא ונקח עצה להשמר שלא יגיע, כמו שהתבאר זה כלו במאמר הקודם. וכבר נעמד על זה כשנעיין במה שיאמרו אותו הנביאים עליהם השלום כשייעדו ברע מה זה, שכבר ימצא שהם יתנו עצה להשמר מהרע ההוא שלא יגיע. וכן תמצא במה שפתר יוסף לפרעה שנתן לו עצה שלא יגיע הרעב ההוא בדרך שהיה נכון שיגיע לפי מה שהגיעה הידיעה בו בחלום. וכן תמצא במה שפתר דניאל עליו השלום לנבוכדנאצר ממה שחלם מענין סור דעתו והיותו כבהמות שבע שנים, שנתן לו עצה להשמר מהרע ההוא שלא יגיע. ולפי שכבר הנחנו ידיעת השם יתברך אלו הדברים מצד אשר הם בו מסודרים, הנה אינו זר אם ישארו אפשריים מצד הבחירה. ובזה האופן סר הספק אשר לא סרו האנשים מלספק בו, והוא איך יתכן שידע השם יתברך הדברים המתחדשים, וישארו אפשריים, כי זה אמנם הוא משני צדדים לא מצד אחד. - ואולם החמישי מהם, והוא שידיעת השם יתברך בדברים המתחדשים לא תשתנה בהתחדש המתחדש מאלו הדברים אשר היתה לו ידיעה בהם טרם בואם, ואף על פי שכבר השתנה הדבר שנתלית הידיעה ההיא בו שהוא היה תחלה אפשרי ואחר כן נמצא בפעל. הנה היא אם כן דבר מחויב גם בידיעתנו כשהגיעה לנו הידיעה באלו הדברים מצד מה שהם מסודרים. וזה כי אף על פי שיגיע מה שנפלה בו הידיעה, הנה תשאר הידיעה על מה שהיתה עליו מהצד אשר בו אלו הדברים מסודרים, רצוני שמזה הצד היה מגיע מה שנפלה בו הידיעה שיגיע, לולי הבחירה האנושית אשר היא סבה אל שלא יגיע מה שהוא ראוי שיגיע. ולפי שזאת הידיעה הוא לשם יתברך מצד הסדור המושכל אשר בנפשו מאלו הדברים, והיה זה הסדור תמיד בנפשו בענין אחד, הוא מבואר שלא תשתנה ידיעתו בהתחדש אלו הדברים, לפי שאין ידיעתו יתברך נסמכת אליהם, ואולם היא נסמכת אל הסדור המושכל אשר להם בנפשו יתברך. ואין לאומר שיאמר שמה שידע השם יתברך מענינים שהם אפשרים מצד הבחירה ישתנה בהתחדש המתחדש. כי אנחנו לא נניח שיקנה השם יתברך ידיעה מן הדברים המתחדשים, ולא ידעם גם כן מצד מה שהם אלו הדברים הרמוז אליהם, אבל בדרך משותף וכולל, ומזה הצד לא יוסר האפשרות אשר לו יתברך ידיעה בו.
3