חכמת שלמה י״אThe Wisdom of Solomon 11

א׳וַתַּצְלִיחַ אֶת דַּרְכֵיהֶם בְּיַד נָבִיא:

ב׳וַיֵלְכוּ בַּמִּדְבָּר אֵין יוֹשֵׁב. וַיִטְּעוּ אָהֳלֵיהֶם בִּמְקוֹמוֹת לֹא עָבַר בָּם אִישׁ:

ג׳וַיָקוּמוּ נֶגֶד אוֹיְבֵיהֶם. וַיִנָּקְמוּ מִצָּרֵיהֶם:

ד׳וַיִצְמְאוּ וַיִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ. וַיֻתַּן לָהֶם מַיִם מִן הַצּוּר. וּרְוָיָה לִצְמָאָם מִן הַחַלָּמִישׁ:

ה׳בַּדָּבָר נִשְׁפְּטוּ בוֹ צָרֵיהֶם. הוֹשַׁעְתָּ אֵלֶּה בַּצַּר לָהֶם:

ו׳כִּי נִבְהֲלוּ אוֹיְבֵיהֶם לִרְאוֹת דַּם נִבְאַשׁ תַּחַת מֵי נְהָרִים נוֹזְלִים. לְהַכְלִים אוֹתָם עַל מִצְוֹתָם אֲשֶׁר צִוּוּ לְהָמִית כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד:

ז׳וּלְאֵלֶּה נָתַתָּ מַיִם רַבִּים. לֹא הוֹחִילוּ לָמוֹ:

ח׳וּבִצְמָאָם אֲשֶׁר צָמְאוּ. הוֹדַעְתָּ לָהֶם מַחֲלַת צָרֵיהֶם מֶה הָיָתָה:

ט׳וְכֵן כְּפַעַם בַּפַּעַם בַּהֲצִירְךָ לָהֶם לְנַסּוֹתָם בְּרַחֲמֶיךָ. הִכִּירוּ דְוֵי הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בַּמּוֹרְדִים הַנִּשְׁפָּטִים בְּאַפֶּךָ:

י׳כִּי אֶת אֵלֶּה נִסִּיתָ כָאָב לְלַמְּדָם דָּעַת וְאֵלֶּה שָׁפַטְתָּ כְמֶלֶךְ עַז וַתַּאֲשִׁימֵם:

י״אגַּם הָרְחוֹקִים נִוָּסֵּרוּ כְּמוֹ הַקְּרוֹבִים:

י״בלִסְפּוֹת עַל צָרָתָם כִּי עַתָּה נָהָמוּ. וַיִזְכְּרוּ אֶת אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם:

י״גבְּשָׁמְעָם כִּי הֵטִיב עִם אֵלֶּה. בַּדָּבָר הֵרַע לָהֶם בּוֹ יָדְעוּ אֶת יְיָ:

י״דוּבְהַשְׂכִּילָם מַה נַעֲשֶׂה הִשְׁתָּאוּ. כִּי הַמַּפְלֶה בֵּין צְמָאָם לְצִמְאוֹן צַדִּיקִים לְפָנִים עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעַ וַיְהִי בְעֵינֵיהֶם לָבוּז:

ט״ואַחֲרֵי כֵן הֱשִׁיבוֹתָ לָהֶם גְּמוּל עַל מַחְשְׁבוֹת יֵצֶר לְבָבָם הָרָע. שֶׁהֵמָּה הִדִּיחוּם לַעֲבֹד לְזוֹחֲלֵי עָפָר וּלְכָל חַיּוֹת רָעוֹת אֵין דַּעַת בָּם וְתַשְׁלִיחַ בָּם עָרֹב רַב אֵין דַּעַת בָּם לְהִנָּקֵם מֵהֶם:

ט״זלְמַעַן יָבִינוּ כִּי פֹעַל אָדָם יְשֻׁלַּם לוֹ. בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה בּוֹ:

י״זכִּי יָדְךָ הַיְכֹלָה כֹל אֲשֶׁר בָּרְאָה תֵבֵל מֵאָיִן. לֹא יִפָּלֵא מִמֶּנָּה לְהַשְׁלִיחַ בָּם דֻּבִּים רַבִּים וַאֲרָיוֹת גֵּאִים:

י״חאוֹ יִבָּרְאוּן עַתָּה חַיּוֹת רָעוֹת מְלֵאוֹת חֵמָה לֹא הָיוּ כְמוֹהֶם מֵאָז. יַטִּילוּ תַרְעֵלָה בוֹעֶרֶת כָּאֵשׁ וּלְהָבִים מַחֲרִידִים מֵעֵינֵיהֶם:

י״טוּמִלְּבַד כִּי מֵרוֹב כֹּחָם יַחְדָּו יִשָּׁמֵדוּ. גַּם מִפַּחַד מַרְאֵיהֶם יֹאבֵדוּ:

כ׳וְאִם גַּם אֵין זֹאת הֲלֹא אִם תִּשּׁוֹף בָּם יִיבָשׁוּ כִּי תִרְדְּפֵם בְּנִקְמָתְךָ תְּכַלֵּם בְּרוּחֲךָ הַקָּשָׁה. אַךְ אַתָּה הֱכִינוֹתָ אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים בְּמִדָּה בְּמִסְפָּר וּבַמִּשְׁקָל:

כ״אכִּי בְכֹחֲךָ כָּל עֵת לְהַפְלִיא בִגְבוּרָתְךָ נִפְלָאוֹת בַּכֹּל וְעִם כֹּל. וּמִי יַעֲמוֹד לִפְנֵי זְרוֹעַ עֻזֶךָ:

כ״בהִנֵּה תֵבֵל כֻּלָּהּ לְפָנֶיךָ כַּשַּׁחַק מֹאזְנָיִם. וּכְטִפַּת טַל הַנּוֹפֶלֶת בַּבֹּקֶר עַל הָאָרֶץ:

כ״גאַךְ אַתָּה מְרַחֵם עַל כֹּל בַּעֲבוּר כִּי תוּכַל כֹּל. דָּמִיתָ כְּאֵינְךָ רוֹאֶה אֶת חַטֹּאת בְּנֵי אָדָם לְמַעַן יִנָּחֲמוּ עֲלֵיהֶן:

כ״דכִּי אַתָּה אוֹהֵב אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים וְלֹא תִמְאַס דָּבָר מִכָּל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ. לוּ מְאַסְתָּם מֵאָז לֹא יְצַרְתָּם:

כ״הוְאֵיךְ יָקוּם דָּבָר לֹא תַחְפּוֹץ בּוֹ. וְאֵיךְ דָּבָר לֹא צִוִּיתָ לִהְיוֹת יֶהִי:

כ״ואֲבָל אַתָּה מְרַחֵם עַל כֹּל. בַּעֲבוּר כִּי לְךָ הֵמָּה יְיָ הָאוֹהֵב כָּל נָפֶשׁ: