חכמת שלמה י״בThe Wisdom of Solomon 12

א׳כִּי רוּחֲךָ הַמְּחַיֶּה כֹּל. בַּכֹּל הוּא:

ב׳עַל כֵּן מְעַט מְעַט תּוֹכִיחַ אֶת הַנִּכְשָׁלִים. וְאֶת אָזְנָם תְּגַלֶּה לְהַזְכִּירָם עֲוֹנוֹתֵיהֶם לְמַעַן יַעַזְבוּ פִּשְׁעֵיהֶם וְיֶחֱסוּ בְּךָ יְיָ:

ג׳וְכַאֲשֶׁר שָׂנֵאתָ אֶת הַיּוֹשְׁבִים הָרִאשׁוֹנִים. אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ הַטּוֹבָה:

ד׳עַל דְּבַר אֲשֶׁר הִטַמָּאוּ בְּכִשּׁוּפֵיהֶם. גַּם זָבְחוּ זִבְחֵי מֵתִים:

ה׳מְמִיתִים אֶת בְּנֵיהֶם בְּאַכְזְרִיּוּת רָב. וַיֹאכְלוּ בְחַגֵּיהֶם אֶת הַחֲלָבִים מִבְּשַׂר הָאָדָם וְאֶת הַדָּם זָרְקוּ לְגִלּוּלֵיהֶם בְּיַד כֹּהֲנֵיהֶם הַשִּׁכּוֹרִים:

ו׳וְהָאָבוֹת מְרַצְּחִים אֵלֶּה הַנְּפָשׁוֹת הָעֲשׁוּקוֹת וְאֵין עוֹזֵר לָהֶם. וַתָּקָץ בָּם בַּעֲבוּר תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם וַתֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם בְּיַד אֲבוֹתֵינוּ:

ז׳לְמַעַן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָהַבְתָּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת. תִּהְיֶה נַחֲלַת צְבִי לִבְנֵי אֱלֹהִים:

ח׳וּבְכָל זֹאת חַסְתָּ עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ אָדָם הֵם. וֲתִּשְׁלַח אֶת הַצִּרְעָה וַתָּרָץ לִפְנֵי צִבְאוֹתֶיךָ לְכַלּוֹתָם מְעַט מְעָט:

ט׳לֹא מִבְּלִי יָכָלְתָּ לַהַדוֹךְ רְשָׁעִים תַּחַת צַדִּיקִים בַּמִּלְחָמָה. אוֹ לְשַׁכְּלָם בְּחַיָּה רָעָה אוֹ בְדָבָר אַחֵר לְהַשְׁחִיתָם עַד כַּלֵּה:

י׳אַךְ בְּהַכּוֹתְךָ אוֹתָם מְעַט מְעַט נָתַתָּ לָהֶם יָד לְהִתְנֶחָם. וְאִם לֹא נֶעְלָם מִמְּךָ כִּי הֵם זֶרַע מְרֵעִים וְרָעָתָם בְּקָרְבָּם שֹׁרָשָׁה וְלֹא יֵהָפֵךְ לְבָבָם לְעוֹלָם:

י״אכִּי אָרוּר זַרְעָם מֵרֵאשִׁית. וְלֹא מִפְּנֵי כִּי יָרֵאתָ מִדָּבָר הֱנִיחוֹתָ לָהֶם בְּפִשְׁעֵיהֶם:

י״בכִּי מִי יִשְׁאָלְךָ מֶה עָשִׂיתָ וּמִי זֶה יַרְשִׁיעַ מִשְׁפָּטֶיךָ. מִי יָרִיב עִמְּךָ כִּי תַשְׁמִיד גּוֹיִם יָצַרְתָּ וּמִי יִתְיַצֵּב לְפָנֶיךָ לִנְקֹם נִקְמַת אֲנָשִׁים רְשָׁעִים:

י״גהֲלֹא אֵין אֱלוֹהַּ מִבִּלְעָדֶיךָ הַמַּשְׁגִּיחַ עַל כֹּל. אֲבָל הֶרְאִיתָנוּ כִּי אֵין עָוֶל בְּמִשְׁפָּטֶיךָ:

י״דאֵין מֶלֶךְ וְאֵין מוֹשֵׁל יָרִים פָּנָיו אֵלֶיךָ. מִפְּנֵי מִשְׁפָּטֶיךָ עִם אֵלֶּה:

ט״ויַעַן כִּי צַדִּיק אַתָּה תִּמְלֹךְ בְּצֶדֶק עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים. עַל דַּעְתְּךָ לֹא נָאוָה לְהוֹדְךָ לְהַרְשִׁיעַ אֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ רָשָׁע לָמוּת:

ט״זכִּי גְּבוּרוֹתֶיךָ בִּנְתִיבוֹת מִשְׁפָּט. וּבַעֲבוּר שָׁאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל תַּחְמוֹל עַל כֻּלָּם:

י״זאֶת זְרוֹעַ עֻזְּךָ תַּחְשׂוֹף אִם לֹא יַאֲמִינוּ כִּי לִגְבוּרָתְךָ אֵין תִּכְלָה. וְאַתָּה מְשַׁלֵּם גַּאֲוַת מִתְחַכְּמִים:

י״חוְאִם תָּמִיד הָעֹז כֻּלּוֹ בְּיָדֶךָ. תִּשְׁפּוֹט אוֹתָנוּ בְּפֶלֶס וּתְנַהֲלֵנוּ בְּרַחֲמִים רַבִּים כִּי אִם תַּחְפּוֹץ תּוּכָל:

י״טוּבְפָעֳלֶיךָ אֵלֶּה לִמַּדְתָּ אֶת עַמֶּךָ כִּי יְפַלֵּס צַדִּיק אָרְחוֹתָיו. וּבְתִתְּךָ לָהֶם יַד לָשׁוּב מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם מִלֵּאתָ אֶת בָּנֶיךָ תִּקְוָה טוֹבָה:

כ׳כִּי אִם אֶת שׂוֹנְאֵי בָנֶיךָ אֲשֶׁר הָיָה בָהֶם מִשְׁפַּט מָוֶת בְּחַטֹּאתָם שָׁפַטְתָּ בְחֶמְלָה רַבָּה. לָתֵת לָהֶם יַד וּמוֹעֵד לְרַפֵּא מְשׁוּבָתָם:

כ״אמַה יִגְדַּל חַסְדְּךָ כִּי תָבִיא בַמִּשְׁפָּט אֶת בָּנֶיךָ. אֲשֶׁר הֲקִימוֹת עִם אֲבוֹתֵיהֶם אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם:

כ״בלָכֵן אִם אוֹתָנוּ תִּשְׁפּוֹט שָׁפוֹט אֶלֶף פְּעָמִים כָּכָה תַּכֶּה אֶת אוֹיְבֵינוּ בְּכָל מַכּוֹתֶיךָ. כִּי אִם תִּשְׁפְּטֵנוּ זֵכֶר רַב טוּבְךָ נִזְכּוֹר וְאַחֲרֵי נִשְׁפַּטְנוּ נְיַחֵל לְרַחֲמִים:

כ״גוְלָכֵן גַּם רְשָׁעִים אֵלֶּה אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל. שָׁפַטְתָּ בְּיַד תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם:

כ״דכִּי בַעֲקַלְקַלּוֹת אָרְחוֹתֵיהֶם הִרְחִיקוּ לָלֶכֶת. וְגַם בְּהֵמוֹת מָאֲסוּ בָם צָרֵיהֶם עָשׂוּ לָהֶם לֵאלֹהִים. וַיְפֻתּוּ כְמוֹ נְעָרִים קְטַנִּים אֵין תְּבוּנָה בָּם:

כ״הוּלְמַעַן תִּתְעַלֵּל בָּהֶם וַתַּעַשׂ גַּם אַתָּה עִמָּהֶם בְּמִשְׁפָּטֶיךָ. כְּעִם נְעָרִים קְטַנִּים חִסְרֵי לֵב:

כ״ווְכַאֲשֶׁר לֹא שָׁעוּ לְדִבְרֵי תַעֲלוּלִים אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתָּ בָּהֶם לְהַזְהִיר אֶתְהֶם. נוֹדַע לָהֶם מִשְׁפַּט אֱלֹהִים:

כ״זבְּהִוָּסְרָם בְּיַד אֵלֶּה אֲשֶׁר אָמְרוּ אֱלֹהִים הֵמָּה. עַל אַפָּם וְעַל חֲמָתָם הוֹדוּ בְלִבָּם לַאֲשֶׁר כִּחֲשׁוּ בוֹ לְפָנִים:

כ״חוַיַאֲמִינוּ כִּי הוּא אֵל אֱמֶת. וְכִי לְמַעַן זֹאת כִּלָּיוֹן חָרוּץ נִתַּךְ עֲלֵיהֶם: