תקוני הזהר י״חTikkunei Zohar 18

א׳צדיקיא
אתדחיין מתמן.
1
ב׳בה רשימין ומצויירין ומתחקקין
דיוקנין דעלאין ותתאין
ציורא דאדם רשימא תמן
ואיהו דמות אדם.
2
ג׳רשימא דאריה תמן לימינא.
ורשימא דשור לשמאלא.
ורשימא דנשרא באמצעית'.
3
ד׳ורזא דמלה
ודמות פניהם פני אדם
ופני אריה אל הימין לארבעתם וכו'
(וארבע אנפין לארבעתם)
לכל חייתא ארבע אנפין.
אלין ארבע אתוון דשמא קדישא
דיקו"ק. דנהיר בהון.
4
ה׳מלכא דכלהו חיוון
דא אדם
דאיהו יוד קא ואו קא.
דסליק בחשבן חד.
5
ו׳דמות אדם דא שכינתא קדישא
דאיהי דיוקניה.
איהי חותם דיליה. (דמות דיליה).
ועלה אתמר שימני כחותם על לבך.
6
ז׳דהכי אמרת שכינת' (נ"א אמרין ישראל בגלותא)
אע"ג דאנת תסתלק לעילא (מעלמ')
דיוקנך לא אתעדי מנאי לעלם.
7
ח׳כההוא חותם
דבההוא אתר
דאתדבק ביה רשימו
דמארי חותמא.
לא אתעדי מניה דיוקנא דחותמא
לאשתמודעא ביה.
ובג"כ אמרה כ"י (נ"א אמרי ישראל בגלותא)
שימני כחותם על לבך
8
ט׳כרשימו דתפלין דיד
דאינון לקבל לבא. כחותם על זרועך
כתפלין דרישא דאינון תליין
רצועין לכל סטרין עד לבא ודרועא
ובהון אינון רשימין
דאינון עמיה דקב"ה.
9
י׳ועוד
שימני כחותם
דא חותם דאות ברית קדש
והוא אות ברית שבת קדש וימים טובים.
10
י״אכי עזה כמות אהבה.
תקיפא איהי אפרשותא
דקב"ה ושכינתא
מישראל
כפרישו דנשמתא ורוחא ונפשא
מגופא.
11
י״בותו כי עזה כמות אהבה
כד ישראל מיחדין שמא דקב"ה ברחימו
ואמרין הבוחר בעמו ישראל באהבה.
12
י״גקשה כשאול קנאה דקב"ה
דאיהי מקני עלייהו בזמנא דיפקון מן גלותא
דאיהו יהא בההוא זמנא קנא ונוקם
ובעל חמה.
13
י״דרשפיה רשפי אש
בההוא זמנא יתער שמאלא בשלהובין דיליה
דאנון רשפי אש שלהבת י"ק
ויוקיד כמה היכלין דבתי ע"ז
ויטול נוקמין מעמלק
דאיהו אומי בתרין אתון דשמא קדישא
דאינון י"ק
לנטלא נוקמא מניה הה"ד
ויאמר כי יד על כס יק.
ודא איהו רשפי אש שלהבת י"ק.
14
ט״ווישראל אמרין רבון עלמ'
אע"ג דאנא בגלותא מרחקא ממך.
שימני כחותם על לבך
ולא יתעדי מינן דיוקנך
דאיהי חותם דילך שכינתא דילך.
דבגינה אנת הוית דכיר לן בגלותא.
וחותמא דקב"ה ודאי איהי שכינת'
15
ט״זב' איהי
ודאי בה פתחת אורית' בב'
ודא בראשית
ב' ראשית.
ב' איהו ודאי אוצרא דכלא.
עלה אתמ' ירא' יי' היא אוצרו
16
י״זודא (תקונא תניינא)
17
י״ח(בראשית
18
י״טזמנין סגיאין אינון באורייתא ראשית
וכל חד אתפרש באתריה.
19
כ׳קדמאה איהו יי' קנני ראשית דרכו
ודא אורייתא
דאית בה טעמי ונקודי ואתוון
וכמה פקודין דעשה ולא תעשה
דכלהו תליין בשם יקו"ק
הה"ד זה שמי לעלם וכו'
שמ"י עם י"ק שס"ה
זכר"י עם ו"ק רמ"ח.
שס"ה משמאלא מדחילו דגבורה אתיהיבו
פחד יצחק:)
20
כ״א(תקונא תליתאה) תקונא תניינא ליום ג
21
כ״בבראשיתּ
תמן ירא"ת.
מה אשתאר מאינון אתוון ש"ב.
ורזא דמלה *שב
22
כ״גביראת יי'.
ואם לית דחילו לית חכמה
כמה דאוקמו' אם אין יראה אין חכמה
בגין דיראה היא אוצרא לחכמה.
איהי גניזו דילה.
איהי טמירו דילה.
איהי ביתא דמלכ'
23
כ״דודא תקונא תליתאה כגוונא דא.
24
כ״הבראשית
רא"ש בי"ת
ורזא דמלה בחכמה יבנה בית
ומאן דבעי למחזי למלכ'
לית ליה רשו למחזייה אלא בביתיה.
ורזא דמלה
חכמה לא אשתמודעא אלא בביתיה.
25
כ״וכגוונא דא עמודא דאמצעית'
דאיהו יקוק
לא אשתמודע לנביא וחוזה
אלא בהיכליה
דאיהו אדני
ורזא דמלה ויי' בהיכל קדשו.
26
כ״ז(ואיהי כן בקדש חזיתיך
בקודש בגימ' בית).
27
כ״חואיהי כלילא מז' היכלין מז' ארעין.
ועלייהו אמר דוד
אתהלך לפני יי' בארצות החיים.
ועמודא דאמצעיתא איהו כליל שבע רקיעין.
ועלייהו אמר דוד
השמים שמים ליי'.
28
כ״טולית ידיעה כלל
במלכא ובמלבושיה ובתקוניה
לבר נש בעלמא
עד דיעול לביתיה ולהיכליה
דאיהי ב' ועלה אתמר
כי ביתי בית תפלה יקרא
לכל העמים.
29
ל׳ומאן דאיהו אדם
בדיוקנא דעמודא דאמצעית'
עליה נאמר אין תפלתו של אדם נשמעת
אלא בבית הכנסת
והא אוקמוה מארי מתני'.
30
ל״אומאן דנטיר ברית
אתקרי איש תמים.
ותמן בראשית ברי"ת א"ש
דנטיר ליה מאשא דגהינם.
אבל מאן דאתעסק באוריתא ונטיר לה
אתקרי אדם בדיוקנא דההוא דלעילא
הה"ד כתפארת אדם
לשבת בית.
31
ל״בת"ח
כל מאן דנטיר אות ברית
דיוקניה רשים בשכינתא וצדיק
ומאן דאשתדל באוריתא
דיוקניה רשים בעמודא דאמצעיתא:
32
ל״גתקונא רביעאה
33
ל״דבראשית
כתיב פתחו לי שערי צדק
אבא בם אודם יק.
פתחו לי דא אינון תרין עפעפי עינא
דאינון פתחין וסגרין.
ועלייהו אתמר
והיו הכרובים פרשי כנפים למעלה
(כרובים) אלין תרין כרובי עינא.
פרשי כנפים עפעפי עינא.
34
ל״הועוד
פתחו לי שערי צדק
אלין אינון ב' עיינין
35
ל״ובזמנא דאינון (נ"א דעיינין) מסתכלין בארח מישר
אתמר בהון ופניהם איש אל אחיו
ובזמנא דלאו אינון מסתכלין בארח מישר
הא נחש עקלתון תמן.
עליה אתמר כי המות יפריד וגו'
(נ"א והוא בין אחים יפריד.)
36
ל״זתלת גווני עינא אנון תלת אבהן
דאתמר בהו אלה ראשי בית אבותם.
בת עין
דאיהי דקיקא זעירא
דא שכינתא
דאשתתפת באבהן.
ועלה אתמר שמרני
כאישון בת עין
וכלא ברזא דבראשית.
תמן ראש"י תמן ב"ת.
37
ל״חקם רבי שמעון על רגלוי ואמר
רבון עלמין
אפתח עיני לאסתכלא בהון לעילא.
אבא ב"ם
בארבעים ותרין אתוון דשמא מפרש.
למנדע כל את ואת על
38