תקוני הזהר כ״א אTikkunei Zohar 21a

א׳תקונא שתיתאה
1
ב׳בראשיתּ
2
ג׳קם רבי שמעון
ואמר לאליהו (נ"א אליהו) אליהו
באומאה עלך במלכות קדישא
דאיהי נפילא בגלותא.
טול רשותא דלא תזוז מינן
דהא שכינתא וחילהא נטרין לך.
מלאכי השרת דאתמר בהון
הן אראלם צעקו חוצה
(צווחין) לבר מהיכלין.
לא אית מאן דמקבל צלותין דישראל.
3
ד׳כמה צפרין מצפצפין
בצלותין לגבי אמהון
דאינון מקננן על ארעא
דנטרין לך.
וכלהו אתקריאו צפרים
על שם קן צפור
דאיהי אימא קדישא דאתמר בה
כי יקרא קן צפור' לפניך.
ועלה *אתמר גם צפור מצאה בית.
4
ה׳ודא ב' מבראשית
דאתמ' בה בחכמה יבנה בית.
5
ו׳ודרור קן לה
דא אימא עלאה יובל דאתמר בה
וקראתם דרור בארץ.
6
ז׳בזמנא דצפור מצאה בית
דאיהי בי מקדשא
ואתבניאת ואתתקנת מיד
דרור דאיהי שכינת' עלאה
אשכחת (נ"א אשתכחת)
קן לה לעילא (נ"א מלעילא)
ומיד אשר שתה אפרוחיה
אלין שית בנין דילה
שית ספירן דאינון ששת ימי המעשה
כלהו פרחין לגבה
בכמה חגין וזמנין וי"ט.
ואפרוחים דאינון ישראל לתתא
כלהו פרחין עמה בגלותא.
7
ח׳ובזמנא דאנון ביצים.
דלית לון גדפין בפקודין *דעשה
לפרחא
אתמר בה לא תקח האם על הבנים
אי הכי מאי כי יקרא קן
אלא בזמנא דלית לה לשכינתא אתר
לשריא תמן בקביעו
איהי אזלת במקר'. ודא איהו
כל הקובע מקום לתפלתו וכו'.
8
ט׳כמה דנשמתין עבדין הכי שריא שכינתא עמהון.
נשמתא דאיהי קבועה בצלותא או באורית'
איהי אתר קבוע לשריא בה שכינתא.
אבל נשמתא דלית לה קביעו בצלותא או באוריתא
אלא אי אזדמנת לה במקרה.
הכי איהי שריא עלה במקרה.
9
י׳ודא איהו כי יקרא קן צפור לפניך כו'
דודאי נשמתא (נ"א ההיא צלותא) איהי קן צפור
(וכן ההיא נשמתא דב"נ אתקריאת קן צפור).
וגופא קן דנשמתא.
10
י״אוכן נשמתין
דאינון עולימן דילה
דאתקריאו בתולות אחריה רעותיה
יתבין בגופין דאינון קן דלהון בארח מקרה
בזמנא דלאו אינון קבועין בבתי כנסיו' ובבתי מדרשות.
ודא איהו כי יקרא קן צפור לפניך.
11
י״בועוד.
קן צפור לעילא איהו כרסיא.
וקן *דילה לתתא מטטרו"ן.
ועליה אתמר ונקה לא ינקה
דתמן קן.
ואיהו קנא ונוקם
12
י״גבזמנא דלא אשכחת קינא לשרייא.
אז בדרך
דא דאתמ' בה
מתו במדבר בדרך
בצאתם ממצרים.
13
י״דועוד
בדרך דא קבורת רחל
דאיהי בפרשת אורחין
ועלה אתמ'
מי יתנני במדבר מלון ארחים.
ואינון ב' משיחין.
דמתמן קא עברין
כד אתאן למפרק לישראל
14
ט״ובכל עץ דא איהו עץ החיים
דאתמר ביה עץ חיים היא למחזיקים בה.
ועליה אתמר
כי האדם עץ השדה
15
ט״זועוד
בכל עץ דא צדיק
דאיהו עץ עשה פרי למינו
ודא יום השבת
דתמן
זווגא דשכינתא עם קב"ה.
ותמן אית לה (נ"א ליה) נייחא.
ועליה אתמר
והיה כעץ שתול על פלגי מים
אשר פריו יתן בעתו
דא עתו דצדיק
דאיהי ליל שבת.
דצדיק מניה *פרחין נשמתין חדתין בישראל
ערב שבת
דאתקריאו (נ"א על שם דא איתקריאו) פנים חדשות.
16
י״זאפרוחי' אלין ת"ח
דבגינהון שריא שכינתא על ישראל.
או ביצים אלין אינון תינוקות של בית רבן
דבגינהון שריא שכינתא על ישראל
ואלין אינון מארי *מקרא.
ובזמנא דאינון עסקין באורייתא או במצוה
דאנון קב"ה ושכינתא.
וגרמי לחברא לון כחדא
ירתין מתמן נשמתין
ואתקריאו בנים דקב"ה
17
י״חבגין דמארי מקרא ומארי משנה
אינון מגדפין
18