תקוני הזהר כ״בTikkunei Zohar 22
א׳וגו'.
1
ב׳ודוד
בגין דהוה ידע
דכל רעותא וחילא ותוקפא דמלכא בה.
אמר אם תחנה וגו'
בזאת אני בוטח.
דאתמר עלה ומלכותו בכל משלה.
ומאן דלא שת לביה גם לזאת
עליה אתמר וכסיל לא יבין את זאת.
בגין דהוה ידע
דכל רעותא וחילא ותוקפא דמלכא בה.
אמר אם תחנה וגו'
בזאת אני בוטח.
דאתמר עלה ומלכותו בכל משלה.
ומאן דלא שת לביה גם לזאת
עליה אתמר וכסיל לא יבין את זאת.
2
ג׳ובגין דא כד ישראל בעאן בעותין למלכא
אמרין לה אנה הלך דודך.
דאתמר ביה ברח דודי.
אנה פנה דודך
ונבקשנו עמך
בכמה בקשות דצלותין ובעותין.
אמרין לה אנה הלך דודך.
דאתמר ביה ברח דודי.
אנה פנה דודך
ונבקשנו עמך
בכמה בקשות דצלותין ובעותין.
3
ד׳דבגינך
איהו נחית עלן.
איהו נחית עלן.
4
ה׳דלא זז מננא.
אלא בגין דלא נהגנא יקרא בך.
אלא בגין דלא נהגנא יקרא בך.
5
ו׳דבגינך
הוה אסיר עמנ' כל שית יומין
הה"ד
יהיה סגור ששת ימי המעשה
*וביום השבת יפתח
וביום החדש יפתח.
הוה אסיר עמנ' כל שית יומין
הה"ד
יהיה סגור ששת ימי המעשה
*וביום השבת יפתח
וביום החדש יפתח.
6
ז׳דהכי איהי שכינת' סתימ' עמיה ביומא דחולא
כשושנה דאיהי אטימא.
וביומא דשבתא
וביומא דחדשא וביומין טבין
אתפתחת לקבלא ריחין ובוסמין
ולירתא נפשין וענוגין לבנייהו.
כשושנה דאיהי אטימא.
וביומא דשבתא
וביומא דחדשא וביומין טבין
אתפתחת לקבלא ריחין ובוסמין
ולירתא נפשין וענוגין לבנייהו.
7
ח׳ווי לון לבני נשא
דקב"ה אסיר עמהון בגלותא
ושכינתא אסירת עמהון.
ואתמר בה
*אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים.
ופורקנא דילה
דאיהי תשובה אימא עלאה
איהי תליא בידיהון.
דקב"ה אסיר עמהון בגלותא
ושכינתא אסירת עמהון.
ואתמר בה
*אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים.
ופורקנא דילה
דאיהי תשובה אימא עלאה
איהי תליא בידיהון.
8
ט׳דחמשין תרעין דחירו עמה
לקבל חמשין זמנין
דאדכר יציאת מצרים באורייתא.
דא הוא ויפן כ"ה וכ"ה.
באלין חמשין אתוון דמיחדין ליה
בכל יומא פעמים
שמע ישראל דאית בהון
כ"ה וכ"ה אתוון.
וירא כי אין איש
דאתער לה בגויהו
לקבל חמשין זמנין
דאדכר יציאת מצרים באורייתא.
דא הוא ויפן כ"ה וכ"ה.
באלין חמשין אתוון דמיחדין ליה
בכל יומא פעמים
שמע ישראל דאית בהון
כ"ה וכ"ה אתוון.
וירא כי אין איש
דאתער לה בגויהו
9
י׳ואיהי משגיח מן החלונות
דאתמר בהון חלו נא פני אל
ויחננו.
לההיא דאתמר בה *אל נא רפא נא לה
דאסוותא בידיה.
דאיהו יד פשוטה לקבל שבים.
וירא כי אין איש.
דאתמר בהון חלו נא פני אל
ויחננו.
לההיא דאתמר בה *אל נא רפא נא לה
דאסוותא בידיה.
דאיהו יד פשוטה לקבל שבים.
וירא כי אין איש.
10
י״אואיהי בעד החלון נשקפה
ותיבב
בתרועה דאיהי יבבא.
דאתמר בה ויפתח נח את חלון
התיבה אשר עשה
ודא יום הכפורים.
ותיבב
בתרועה דאיהי יבבא.
דאתמר בה ויפתח נח את חלון
התיבה אשר עשה
ודא יום הכפורים.
11
י״בדתיבת נח היא אימא עלאה.
חלון דילה הוא עמודא דאמצעית'
דביה אור.
ותורה אור.
ואיהו אור הגנוז.
חלון דילה הוא עמודא דאמצעית'
דביה אור.
ותורה אור.
ואיהו אור הגנוז.
12
י״גויפן כה וכה
מציץ מן החרכים.
אלו עשרת ימי תשובה.
וירא כי אין איש.
מציץ מן החרכים.
אלו עשרת ימי תשובה.
וירא כי אין איש.
13
י״דועוד
משגיח מן החלונו'
אלין חלונות דבי כנישתא
דאבא ובנוי אינון בבית (הכנסת)
אסירן
ואיהו בכל יומא אשגחותיה עליהו
ויהיב לון מזונא.
משגיח מן החלונו'
אלין חלונות דבי כנישתא
דאבא ובנוי אינון בבית (הכנסת)
אסירן
ואיהו בכל יומא אשגחותיה עליהו
ויהיב לון מזונא.
14
ט״וויפן כה וכה
אם אית מאן דיתער בתיובת'
לתברא בית (נ"א בה) אסורין דלהון.
הה"ד לאמר לאסורים צאו
ולאשר בחשך הגלו.
אם אית מאן דיתער בתיובת'
לתברא בית (נ"א בה) אסורין דלהון.
הה"ד לאמר לאסורים צאו
ולאשר בחשך הגלו.
15
ט״זויפן כה וכה
וירא כי אין איש.
אלא איש לדרכו פנו
בעסקין דלהון
באורחין דלהון.
איש לבצעו מקצהו
בבצעא דהאי עלמ'
לירתא האי עלמ'.
וירא כי אין איש.
אלא איש לדרכו פנו
בעסקין דלהון
באורחין דלהון.
איש לבצעו מקצהו
בבצעא דהאי עלמ'
לירתא האי עלמ'.
16
י״זולאו אינון מסטרא דאלין דאתמר בהון
אנשי חיל יראי אלקים
אנשי אמת שנאי בצע.
אלא כלהו צווחין בצלותין ביומא דכפורי ככלבים
הב הב לנא מזונא
וסליחו וכפרה וחיי.
כתבנו לחיים.
ואינון עזי נפש ככלבי'
דאינון אומין דעלמ'
דצווחי לגביה ולית לון בשת אנפין.
אנשי חיל יראי אלקים
אנשי אמת שנאי בצע.
אלא כלהו צווחין בצלותין ביומא דכפורי ככלבים
הב הב לנא מזונא
וסליחו וכפרה וחיי.
כתבנו לחיים.
ואינון עזי נפש ככלבי'
דאינון אומין דעלמ'
דצווחי לגביה ולית לון בשת אנפין.
17
י״חדלא אית מאן דקרא ליה בתיובת'
דיחזור שכי' לקב"ה
דאיהי מרחקא מניה
למהדר לגביה.
דיחזור שכי' לקב"ה
דאיהי מרחקא מניה
למהדר לגביה.
18
י״טואדמיין לכלבי'
דאתמר בהון ויתערבו בגוים
וילמדו מעשיהם.
ואינון ערב רב.
דכל חסד דעבדין לגרמיהו עבדין.
דאתמר בהון ויתערבו בגוים
וילמדו מעשיהם.
ואינון ערב רב.
דכל חסד דעבדין לגרמיהו עבדין.
19
כ׳ועוד
אינון שאלין מזונא וכסויא ועונה
דאיהי עונת זוגייהו
דאתמר בה
שארה כסותה וענתה
לא יגרע.
אינון שאלין מזונא וכסויא ועונה
דאיהי עונת זוגייהו
דאתמר בה
שארה כסותה וענתה
לא יגרע.
20
כ״אולא אית מאן דשאיל מזונא
דאיהי תורה
שארה דשכינתא.
ואיהי אימא עלאה
דאתמר בה ואל תטש תורת אמך.
דאיהי תורה
שארה דשכינתא.
ואיהי אימא עלאה
דאתמר בה ואל תטש תורת אמך.
21
כ״בכסותה
22
כ״גדא כסויא דציצית
ועטיפו דיליה
ותפלין דיד
דאתמר בה תפלה לעני כי יעטף.
ועטיפו דיליה
ותפלין דיד
דאתמר בה תפלה לעני כי יעטף.
23
כ״דועונתה
דא ק"ש בעונתה.
דא ק"ש בעונתה.
24
כ״הדאם שלש אלה לא יעשה לה
לשכינתא.
ויצאה חנם אין כסף
לית ליה כסופא מן שכינתא
חציף איהו.
ועוד אין כסף
לא יהא ליה כסופא לעלמא דאתי.
לשכינתא.
ויצאה חנם אין כסף
לית ליה כסופא מן שכינתא
חציף איהו.
ועוד אין כסף
לא יהא ליה כסופא לעלמא דאתי.
25
כ״ווהן כל אלה *יפעל אל
פעמים שלש עם גבר.
ובגין דא
כי היא כסותה לבדה דא גלגולא קדמאה.
היא שמלתו לעורו דא גלגולא תניינא.
במה ישכב דא גלגולא תליתאה.
פעמים שלש עם גבר.
ובגין דא
כי היא כסותה לבדה דא גלגולא קדמאה.
היא שמלתו לעורו דא גלגולא תניינא.
במה ישכב דא גלגולא תליתאה.
26
כ״זואלין אינון תלת לבושין
דתלת כסויין
דתלת גוונין דעינא.
דאינון לבושין לבת עין
דאיהי נשמתא.
ובאלין תלת אתמר
שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך.
דתלת כסויין
דתלת גוונין דעינא.
דאינון לבושין לבת עין
דאיהי נשמתא.
ובאלין תלת אתמר
שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך.
27
כ״חולקבל תלת גוונין (נ"א זמנין)
אינון תלת גוונין דשרגא
דאתמר בהון וירא מלאך יי' אליו
בלבת אש מתוך הסנה
וירא הא גוון חד
בלבת אש מתוך הסנה
הא גוון תניינא.
וירא והנה הסנה בער באש
הא תלתא.
ואינון לקבל שלשה גוונין דעינא
*בלבת אש דא בת עין.
אינון תלת גוונין דשרגא
דאתמר בהון וירא מלאך יי' אליו
בלבת אש מתוך הסנה
וירא הא גוון חד
בלבת אש מתוך הסנה
הא גוון תניינא.
וירא והנה הסנה בער באש
הא תלתא.
ואינון לקבל שלשה גוונין דעינא
*בלבת אש דא בת עין.
28
כ״טבההוא זמנא
דיהון נהירין תלת גוונין דעינא
דאינון לקבל תלת גוונין דקשת.
מיד
*וראיתיה לזכר ברית עולם.
ובההוא זמנא כי עין בעין יראו
בשוב ה' ציון.
דיהון נהירין תלת גוונין דעינא
דאינון לקבל תלת גוונין דקשת.
מיד
*וראיתיה לזכר ברית עולם.
ובההוא זמנא כי עין בעין יראו
בשוב ה' ציון.
29
ל׳אור דעינא הוא עמודא דאמצעיתא.
בת עין ביתא דילה.
בההוא זמנא
דיתפני עננא מן בת עינא
דאתמר בה סכתה בענן לך וגומ'
דאיהי תבלול דעינא דא רומי רבתא.
שכינתא עלאה עתידה למימר לקב"ה
למה תעמוד בחוץ
ואנכי פניתי הבית.
אנכי דיציאת מצרים.
בת עין ביתא דילה.
בההוא זמנא
דיתפני עננא מן בת עינא
דאתמר בה סכתה בענן לך וגומ'
דאיהי תבלול דעינא דא רומי רבתא.
שכינתא עלאה עתידה למימר לקב"ה
למה תעמוד בחוץ
ואנכי פניתי הבית.
אנכי דיציאת מצרים.
30
ל״אואע"ג
דאין *חבוש מתיר עצמו (מבית האסורים)
דאיהי שכינתא דאיהי אסורה בגלותא.
שכינתא עלאה יפרוק לה
דאין *חבוש מתיר עצמו (מבית האסורים)
דאיהי שכינתא דאיהי אסורה בגלותא.
שכינתא עלאה יפרוק לה
31
ל״בהה"ד אם יגאלך טוב יגאל
ואם לא יחפץ לגאלך
וגאלתיך אנכי
חי יי' שכבי עד הבקר.
דאיהי ימינא פשוטה לקבל שבים.
דלית מלתא דא תליא אלא בתיובתא
ימין עלאה דשכינתא.
ואם לא יחפץ לגאלך
וגאלתיך אנכי
חי יי' שכבי עד הבקר.
דאיהי ימינא פשוטה לקבל שבים.
דלית מלתא דא תליא אלא בתיובתא
ימין עלאה דשכינתא.
32
ל״גבההוא זמנא
שכינתא עלאה כנשר יעיר קנו
דאיהו ירושלם ק"ן ו'.
על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו
ישאהו על אברתו
הה"ד ואשא אתכם על כנפי נשרים
ואביא אתכם אלי.
שכינתא עלאה כנשר יעיר קנו
דאיהו ירושלם ק"ן ו'.
על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו
ישאהו על אברתו
הה"ד ואשא אתכם על כנפי נשרים
ואביא אתכם אלי.
33
ל״דדבזמנא דשכינתא איהי בגלותא
אתמר בה ולא מצאה היונה מנוח וגו'.
אלא בשבת ויומין טבין.
ובההוא זמנא אתייחדת עם בעלה.
וכמה נפשות יתרין קא נחתין עמה לדיירא בישראל.
הה"ד
ושמרו בני ישראל את השבת
לדרתם.
אתמר בה ולא מצאה היונה מנוח וגו'.
אלא בשבת ויומין טבין.
ובההוא זמנא אתייחדת עם בעלה.
וכמה נפשות יתרין קא נחתין עמה לדיירא בישראל.
הה"ד
ושמרו בני ישראל את השבת
לדרתם.
34
ל״הזכאה איהו מאן דמתקן לה דירה נאה בלביה.
וכלים נאים באיברים דיליה.
ואשה נאה דאיהי נשמתיה.
דבגינה שריא שכינתא עלאה
דאיהי *נשמת כל חי
עליה.
וכלים נאים באיברים דיליה.
ואשה נאה דאיהי נשמתיה.
דבגינה שריא שכינתא עלאה
דאיהי *נשמת כל חי
עליה.
35
ל״ווקב"ה
איהו שבת בחד.
וינפש בחד.
בשכינתא עלאה איהו שבת עלייהו.
ובשכינתא תתאה איהו וינפש עלייהו
ויהיב לון נפשאן יתירן
דאינון בתולות אחריה רעותיה
דקא אתייאן עמה.
וכמה מלאכים ממנן ומשמשין דלהון
קא אתייאן עמהון
דאינון ע' דתליין מן
זכור
ושמור.
איהו שבת בחד.
וינפש בחד.
בשכינתא עלאה איהו שבת עלייהו.
ובשכינתא תתאה איהו וינפש עלייהו
ויהיב לון נפשאן יתירן
דאינון בתולות אחריה רעותיה
דקא אתייאן עמה.
וכמה מלאכים ממנן ומשמשין דלהון
קא אתייאן עמהון
דאינון ע' דתליין מן
זכור
ושמור.
36
ל״זודא איהו
ויכל"ו.
כליל שבעין ותרין.
ואתקריאו אלין נפשו' אושפזין
בגין דלא שרייאן בישראל אלא ביום השבת.
וכד נפיק שבת כלהו חזרין לאתרייהו
ויכל"ו.
כליל שבעין ותרין.
ואתקריאו אלין נפשו' אושפזין
בגין דלא שרייאן בישראל אלא ביום השבת.
וכד נפיק שבת כלהו חזרין לאתרייהו
37
ל״חונשמתין דאינון מסטרא דשכינת' עלאה
אתקריאו אפרוחין.
ונפשין מסט' דשכינתא תתאה
אקרון ביצים
אתקריאו אפרוחין.
ונפשין מסט' דשכינתא תתאה
אקרון ביצים
38
ל״טודא איהו רזא
דהפורש *סכת שלום עלינו
אימא עלאה דאיהי סכת שלום
דמסכך עלייהו
ושלום עמה
דאתמר ביה הנני נותן לו את בריתי שלום
דהפורש *סכת שלום עלינו
אימא עלאה דאיהי סכת שלום
דמסכך עלייהו
ושלום עמה
דאתמר ביה הנני נותן לו את בריתי שלום
39
מ׳ואית סוכה לתתא
*כ"ו ה"ס
דאיהו יאקדונק"י
סוכת שלום.
כו"ס ת'
דאיהו תפארת
*כ"ו ה"ס
דאיהו יאקדונק"י
סוכת שלום.
כו"ס ת'
דאיהו תפארת
40