תקוני הזהר כ״חTikkunei Zohar 28

א׳ליה גהינם
1
ב׳ושלמה עלייהו אמר הנה מטתו שלשמה
ששים גבורים סביב לה
ואינון נטרין (נ"א נטלין) ערסייה.
ולקבלייהו ששים המה מלכות.
2
ג׳אלין דכורין ואלין נוקבין.
אלין דק"ש דתקין משה
דכורין.
אלין דשלמה נוקבין.
ואלין בית קבול לאלין
דרגין דשלמה אינון בית קבול לדרגין דמשה.
וכד מתחברן כלא כאחד
שלמ"ה אתהפך למש"ה.
3
ד׳בתיקונין דד' אתוון
אתקן (נ"א אתקשר) שיר.
ועלייהו אתמר
והנה מלאכי אלקים וגו'.
סלקין תרין ואינון י"ק
ונחתין תרין ואינון ו"ה.
וכן גלגלי ימא (נ"א יומא) סלקין בעשר
ואינון יוד קא ואו קא
וארבע חיוון
4
ה׳כד סלקא ברתא בשיר
נשרא נטיל י' בפימא ועל רישהא.
ו' בגופ'.
ה"ה בגדפהא.
אד"ם יוד קא ואו קא רכיב על כלא.
ודמות פניהם פני אדם
דא סליק על כלא.
ופני אריה אל הימין לארבעתם
דא יקוק.
ופני (נ"א והכי) שור
ופני (נ"א והכי) נשר
אינון מרכבה לשמא דיקוק.
ואדם על כלא.
5
ו׳בזמנא דאיהי סלקא בכל אלין תקונין.
איהו משבח לה
הה"ד כחוט השני שפתותיך
ומדברך נאוה.
הא תרין מיני נגונין דשבח דוד מלכא.
באשרי. בשיר.
6
ז׳תליתאה בברכה.
ודא שכינתא עלאה.
ועלה אתמ' ברכי נפשי את יי'
מהאי אתייהיבת בבר נש נשמת חיים
7
ח׳דאתמר בה חמשה תקונין
8
ט׳מה הקב"ה זן כל עלמא
הכי נשמתא זנת כל גופא.
מה הקב"ה רואה ואינו נראה.
הכי נשמתא רואה ואינה נראת.
מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים
הכי נשמתא יושבת בחדרי חדרים.
מה הקב"ה מלא כל העולם
(נ"א הארץ כבודו)
הכי נשמתא מלאה את כל הגוף
מה הקב"ה דן את כל העולם.
הכי נשמתא דנה את גופא.
9
י׳ורזא דנשמתא דאיהי שוה לקב"ה.
דא בינה מ"י.
ועלה אתמר
ואל מי תדמיוני ואשוה.
אל מי ודאי.
והא אוקמו מארי מתניתין
חמשה דברים אלין.
חמשה ודאי. בגין דאינון מסטרא דה' עלאה.
10
י״אואינון כלהו תקונין בלב.
כמה דאוקמוהו מארי מתני'.
הלב מבין הלב רואה. הלב שומע.
הא תלת.
ה' איהי ממש (הבל).
ורוחא דפימא
דסליק בה קלא ואמירה ודבורא
דא ו'.
ערקין דלבא אינון כחיילין בתר מלכהון.
11
י״בורזא דמלה
אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו.
הכי מתנהגין ערקין דלבא לגבי רוחא. (כגוונא דעלאין).
הרי לך רוח בלב
דנפיק מאזן שמאלא דלבא.
ואיהו הוה רוח צפונית דבטש בכנור דדוד.
ובהאי רוחא הוה בטש בחמש נימין דכנור
דאינון חמש כנפי ריאה.
12
י״גובקנה סליק קול ללבא.
ואיהו אש אוכלא מאודנא ימינא דלבא
דאיהי כלפי כבד.
ומניה נפיק דבור
הה"ד הלא כה דברי כאש
ואי לאו כנפי ריאה דנשבין על לבא.
הוה אוקיד כל גופא.
13
י״דמחשבה בלבא
ודא י'.
14
ט״ודה' ה' אנון אמירה ודבורא.
ו' קלא כליל כלא.
15
ט״זרביעאה במזמור
ודא הוא דרועא ימינא.
הה"ד מזמור שירו ליי' שיר חדש
כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו.
ועלה אתמר הושיעה ימינך
16
י״זואיהו בגלותא עם שכינתא.
ואיהו תמיך לה.
ורזא דמלה וזרוע יי'
על מי נגלתה
17
י״חוביה אומאה דפורקנא
הה"ד נשבע יי' בימינו
ובזרוע עזו.
ועוד חי יי' שכבי עד הבקר
18
י״טואמאי אתקרי זרוע יי'.
בגין דכף *היד ביה י'. (ס"א יו"ד).
חמש אצבעאן ה'.
קנה דימינא דאיהו דרועא ו'.
כתף ביה ה'
ודא עמודא דאמצעיתא
דאתקשר בימינא
לאקמא ביה שכינתא בגלות'
19
כ׳ומשה
דאיהו דיוקנא דעמודא דאמצעיתא
אתמ' ביה מוליך לימין משה זרוע תפארתו
ואיהו בוקע מיא דאורייתא
לגבי זרע אברהם דאיהו ימינא
למהוי ליה שם עולם.
20
כ״אואתקשר בה' דאברהם
דאיהו חמש' חומשי תורה.
ובה אשתלים משה.
ומיד דאשתלים
אתגליא עליה ימינא.
ודא הוא
וזרוע יי' על מי נגלתה.
21
כ״בחמשאה בנגון
(דאיהי ג"ן. דתליין)
בגין דהאי ניגון סליק מניה כמה נגינות
עולימן מסטרא דשמאלא.
דמתמן רוח צפון הוה נחתא בכנור דוד
והוה מנגן מאליו.
הה"ד והיה כנגן המנגן וגו'
22
כ״גומתמן רעמין נפקין
הה"ד ורעם גבורותיו
מי יתבונן
23
כ״דומתמן
רעה התרעעה הארץ
בתרועה
מסטרא דמטה כלפי חסד.
מוט התמוטטה ארץ
בתקיעה
פור התפוררה ארץ
בשברים.
24
כ״הבההוא זמנא
תלת אבהן מתקשרין בגבורה
ואתעבידו בה
תרועה שברים תקיעה.
ובהון רעה התרועעה וגו'.
ודא יהא בסוף יומיא.
וכל אתין אלין.
בארעא דישראל יהון.
בגין דתמן חברון
דאבהן תמן קבורים.
25
כ״ושתיתאה
הללויה הללוהו

ודא ה"ו.
עליה אתמר ליל שמורי' הוא ליי'
ודא איהו עמודא דאמצעיתא.
26
כ״זורזא דמלה השמיעו הללו
ואמרו הושע יי' את עמך את שארית ישראל.
לקיים קרא
כימי צאתך מארץ מצרים
אראנו נפלאות.
27
כ״חורזא דמלה
מ"ה
ש"היה
ה"וא ש"יהיה.
וביה
מ"מכון
ש"בתו
ה"שגיח.
בגין דאיהו דיוקנא דעמודא דאמצעיתא.
28
כ״טבההוא זמנא
אתקיים רזא דמתניתין
דאמר אוכלין כל ארבע
ותולין כל חמש
דהיינו אלף חמשאה.
ושורפין בתחלת שש
דאיהו אלף שתיתא'
29
ל׳ובגין דלא יפרישו
בין שש דאיהו עמודא דאמצעיתא
ובין שבע דאיהי בת זוגיה.
צריך לבערא שאור וחמץ
דאינון ערב רב.
דלא יתחזיין
בין שש דאיהו ו'
ובין שבע דאתמ' בה
שבע ביום הללתיך.
30
ל״אבגין דערב רב אפרישו בין שש לשבע
במתן תורה
כד"א וירא העם כי בשש משה.
ואוקמוהו בשש
באלין שית שעתין עבדו ית עגלא
ואפרישו בין ו"ק.
דאינון שש לשבע.
הכי יפריש לון קב"ה
בין שש לשבע
31
ל״בדבגינייהו הות
מצה פרוסה
לחם עני.
עני ודאי.
32
ל״גובההוא זמנ'
תהא שלימ' כגוונא דחברתה
דאיהי מצה שלימה.
הה"ד
והיה אור הלבנה כאור החמה.
33
ל״דואמאי הות מצה פרוסה
בגין דאסתלק מנה ו' רגל דילה
למהוי ביה כמצוה
ומצה פרוסה אשתארת ד'.
ובגין דא
מצה פרוסה ד'.
מצה שלימה ה'.
34
ל״הובגין דא
אמרין הלל גמור
והלל שאינו גמור בפסח.
לקבל מצה שלימה ומצה פרוסה.
35
ל״וואמרין מרור
על שם ו' דאתפרש מן ה'.
ודא גרים לון דוימררו את חייהם
איהו מרור ואיהי מרה
הה"ד קראן לי מרה
כי המר שדי לי.
בעבודה קשה
בקשיא
בחמר
בקל וחמר
בין אומין דעלמא.
36
ל״זומאן גרים דא
י' מן שדי
רשימו דברית
דיהיב משה בערב רב.
37
ל״חבגין דא נחית משה מדרגיה.
הה"ד
לך רד כי שחת עמך.
עמך ולא עמי.
38
ל״טועל ידיה
עתידה שכינת' ליחדא עם קב"ה
בגין דאיהו אפריש לון. צריך ליחד' לון.
לתקנא במה דחאב.
39
מ׳קמו כלהו חבריא ונשקו ליה
ואמרו
אי לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא
דיי.
40
מ״אשביעאה בנצוח
דאיהו נצח ישראל.
ועליה אתמר
וגם נצח ישראל לא ישקר.
ועליה אתמר למנצח על אילת השחר.
למנצח על השמינית
מאן שמינית הוד.
ואיהו נצח עליה.
41
מ״בתמינאה בהודאה
וביה הוה משבח דוד הודו ליי'.
ודא הוד ודאי.
למנצח הודו.
בהון רמיזין נצח והוד.
ואינון נסין.
42
מ״גוביה שבח משה אז
הה"ד אז ישיר משה.
בגין דאיהו הוד דיהיב למשה
אז תקרא וה' יענה
43
מ״דואיהו (נ"א ואינון) תמניא יומין דמילה.
ובתריה ברית דאיהו יסוד
צדיק' דעלמא
וביה אתגליא
44