תקוני הזהר כ״ח בTikkunei Zohar 28b

א׳ואתקשר בה' דאברהם
דאיהו חמש' חומשי תורה.
ובה אשתלים משה.
ומיד דאשתלים
אתגליא עליה ימינא.
ודא הוא
וזרוע יי' על מי נגלתה.
1
ב׳חמשאה בנגון
(דאיהי ג"ן. דתליין)
בגין דהאי ניגון סליק מניה כמה נגינות
עולימן מסטרא דשמאלא.
דמתמן רוח צפון הוה נחתא בכנור דוד
והוה מנגן מאליו.
הה"ד והיה כנגן המנגן וגו'
2
ג׳ומתמן רעמין נפקין
הה"ד ורעם גבורותיו
מי יתבונן
3
ד׳ומתמן
רעה התרעעה הארץ
בתרועה
מסטרא דמטה כלפי חסד.
מוט התמוטטה ארץ
בתקיעה
פור התפוררה ארץ
בשברים.
4
ה׳בההוא זמנא
תלת אבהן מתקשרין בגבורה
ואתעבידו בה
תרועה שברים תקיעה.
ובהון רעה התרועעה וגו'.
ודא יהא בסוף יומיא.
וכל אתין אלין.
בארעא דישראל יהון.
בגין דתמן חברון
דאבהן תמן קבורים.
5
ו׳שתיתאה
הללויה הללוהו

ודא ה"ו.
עליה אתמר ליל שמורי' הוא ליי'
ודא איהו עמודא דאמצעיתא.
6
ז׳ורזא דמלה השמיעו הללו
ואמרו הושע יי' את עמך את שארית ישראל.
לקיים קרא
כימי צאתך מארץ מצרים
אראנו נפלאות.
7
ח׳ורזא דמלה
מ"ה
ש"היה
ה"וא ש"יהיה.
וביה
מ"מכון
ש"בתו
ה"שגיח.
בגין דאיהו דיוקנא דעמודא דאמצעיתא.
8
ט׳בההוא זמנא
אתקיים רזא דמתניתין
דאמר אוכלין כל ארבע
ותולין כל חמש
דהיינו אלף חמשאה.
ושורפין בתחלת שש
דאיהו אלף שתיתא'
9
י׳ובגין דלא יפרישו
בין שש דאיהו עמודא דאמצעיתא
ובין שבע דאיהי בת זוגיה.
צריך לבערא שאור וחמץ
דאינון ערב רב.
דלא יתחזיין
בין שש דאיהו ו'
ובין שבע דאתמ' בה
שבע ביום הללתיך.
10
י״אבגין דערב רב אפרישו בין שש לשבע
במתן תורה
כד"א וירא העם כי בשש משה.
ואוקמוהו בשש
באלין שית שעתין עבדו ית עגלא
ואפרישו בין ו"ק.
דאינון שש לשבע.
הכי יפריש לון קב"ה
בין שש לשבע
11
י״בדבגינייהו הות
מצה פרוסה
לחם עני.
עני ודאי.
12
י״גובההוא זמנ'
תהא שלימ' כגוונא דחברתה
דאיהי מצה שלימה.
הה"ד
והיה אור הלבנה כאור החמה.
13
י״דואמאי הות מצה פרוסה
בגין דאסתלק מנה ו' רגל דילה
למהוי ביה כמצוה
ומצה פרוסה אשתארת ד'.
ובגין דא
מצה פרוסה ד'.
מצה שלימה ה'.
14
ט״וובגין דא
אמרין הלל גמור
והלל שאינו גמור בפסח.
לקבל מצה שלימה ומצה פרוסה.
15
ט״זואמרין מרור
על שם ו' דאתפרש מן ה'.
ודא גרים לון דוימררו את חייהם
איהו מרור ואיהי מרה
הה"ד קראן לי מרה
כי המר שדי לי.
בעבודה קשה
בקשיא
בחמר
בקל וחמר
בין אומין דעלמא.
16
י״זומאן גרים דא
י' מן שדי
רשימו דברית
דיהיב משה בערב רב.
17
י״חבגין דא נחית משה מדרגיה.
הה"ד
לך רד כי שחת עמך.
עמך ולא עמי.
18
י״טועל ידיה
עתידה שכינת' ליחדא עם קב"ה
בגין דאיהו אפריש לון. צריך ליחד' לון.
לתקנא במה דחאב.
19
כ׳קמו כלהו חבריא ונשקו ליה
ואמרו
אי לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא
דיי.
20
כ״אשביעאה בנצוח
דאיהו נצח ישראל.
ועליה אתמר
וגם נצח ישראל לא ישקר.
ועליה אתמר למנצח על אילת השחר.
למנצח על השמינית
מאן שמינית הוד.
ואיהו נצח עליה.
21
כ״בתמינאה בהודאה
וביה הוה משבח דוד הודו ליי'.
ודא הוד ודאי.
למנצח הודו.
בהון רמיזין נצח והוד.
ואינון נסין.
22
כ״גוביה שבח משה אז
הה"ד אז ישיר משה.
בגין דאיהו הוד דיהיב למשה
אז תקרא וה' יענה
23
כ״דואיהו (נ"א ואינון) תמניא יומין דמילה.
ובתריה ברית דאיהו יסוד
צדיק' דעלמא
וביה אתגליא
24