תקוני הזהר ל״זTikkunei Zohar 37

א׳אד'
בארבע דאינון יקו"ק.

ב׳וצריך למכרע בכלהו
בח"י חוליין
דאינון לקבל תמני סרי ברכאן
דכלילן בח"י עלמין.

ג׳ודא איהו דתקינו מארי מתניתי'
עד דיתפקקו כל חוליות שבשדרה.

ד׳ושדרה איהו לולב
אם נפרצו עליו פסול.

ה׳כגוונא דא
צריך דלא יפסיק בתמני סרי ברכאן דצלותא
דאינון לקבל ח"י נענועין דלולב
כמה דאוקמוהו מארי מתניתין
אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק

ו׳בגין דח"י עלמין איהו
דאחיד בין יקו"ק אד'.
כגוונא דא יאקדונק"י
דסליק לחשבן אמ"ן.
ובגין דא אפילו נחש כרוך על עקבו
לא יפסיק כשהוא כורע בברוך.
ומה דאתמר
אבל עקרב פוסק בגין
דהא אוקמוהו וחי בהם
ולא שימות בהם.

ז׳ועוד
כל הכורע כורע בברוך
הא אוקמוהו
דצריך לכלול ביה עשר ספירן.
דאינון יוד קא ואו קא.
דאינון כ' מן ברוך כתר.
ר' ראשית חכמה.
ב' תרין ההין שכינתא עלאה ותתאה.
ו' שית ספירן.
הא עשר.

ח׳ובגיניה אתמר
וברוך אל עליון וגו'.
ויתן לו מעשר מכל.

ט׳יוסף בגין דזכה לצדיק
חי עלמין
דביה צריך למסגד בכל ספירן
לגבי שכינתא.
זכה להאי חלמא
הה"ד והנה השמש והירח וגו'.

י׳ונביא דסליק להאי דרגא.
שמשא וסיהרא וככביא ומזלי
כלהו יהבין ביה נביאו בנשמתיה.
ורוח דנבואה לאתנבאה מכלהו.

י״אוהאי איהו. משתחוים לי
דמכלהו נחית ליה נבואה
ומכלהו אתכלילת נשמתיה.
והאי איהו אגרא דאלין מארי דקומה.

י״בהא אלין נפקין
הא אחרנין דפקין לפתחא
ואינון מארי דרועין
ואמרין אד' שפתי תפתח.

י״גמיד עאלין נטורי תרעין ואמרין
רבון עלמא
הא מארי דדרועין קא דפקין לפתחא.

י״דקלא נפיק ויימא
הא אינון מארי דדרועין
בקשורא דתפלין
ובעטיפו דמצוה
דאתמר בהון
וישימו על שכם שניהם.
כגוונא דשם ויפת דאתמר בהון
ויקח שם ויפת את השמלה וגו'
וערות אביהם לא ראו.

ט״וערוה איהי מסט' דחם
ודא איהו יצר הרע
דמחמם גופיה לדבר ערוה
(נ"א עבירה)
וגלי ערין בעלמ'
דאיהו מסטרא דנחש הקדמוני
דאתמר ביה ארור אתה מכל. הבהמה.
ובגין דהאי איהו מסטרוי
אמר ארור כנען וגו'.

ט״זועוד
אלין אינון מארי מתנן.
דעבדין גמילות חסדים
עם שכינ' דאיהי עניא
דאנון פתוח תפתח
נתון תתן
הענק תעניק כו'
עשרה אינון.
והא אוקמוהו חבריא
מארי מתניתין.

י״זואלין אינון ידי נדיבים
מסטרא דאבהן
דאתמ' בהון נדיבי עמים וגו'.

י״חידין פתיחן בותרנותא לגבי עניין
דאינון צדיק
וצדק
דגמלין עמהון בגלותא גמילות חסדים.
באורייתא דאתייהיבת מימינא ומשמאלא.

י״טהה"ד יומם יצוה יי' חסדו
ובלילה שירה עמי.
אורייתא דבכתב ואורייתא דבע"פ.
דמתרוייהו אתיהיבו
הה"ד
מימינו אש דת למו.

כ׳ועוד
רבון עלמא
קבל דורונא דלהון
דאיהי מתנה טובה דסלקא עלייהו.
דאתמר בה
מתנה טובה יש לי בבית גנזי
שבת שמה.
אלין אינון דהוו עבדין צדקה עמה
דאיהי
צ' תשעין אמנים.
ד' ארבע קדושות.
ק' מאה ברכאן.
ה' חמשה חומשי תורה

כ״אמיד וידי אדם
דאינון חסד וגבורה
הוו נפקין מאדם דאיהו עמודא דאמצעיתא
לקבלא דורונא דלהון
ויהבין ליה למלכא

כ״בדאלין דלא עבדין גמילות חסדים
עם שכינתיה בגלותא
ואינון קמצנין לגבה
דורונא דלהון לכלבא אתמסר.

כ״גודורונא דשכינתא צריך למעבד בגינה
מההוא חביב דאית ליה.

כ״דכמה דאוקמוהו מארי מתניתין
ואהבת את יי' וגו'
בההוא דאיהו חביב עלך.

כ״הבההוא זמנא
כמה חיוון פתחין ידייהו
דאתמר בהון
וידי אדם מתחת כנפיהם.
יהבי דורונא לנשמתא דההוא בר נש
מכמה מתנן טבין
מכמה דרגין דנבואה.

כ״וועל כלהו
יהיבת ליה שכינתא מתנן
דאתמר בה
*ישמח משה במתנת חלקו
בגין דמתת אלקים היא.

כ״זוההוא דאתמר ביה *פותח את ידיך וכו'
יהיב ליה כמה מתנן טבין
ופרנסה לנשמתיה ולגופיה.

כ״חוכלהו דעאלין
כד נפקין מבי מלכא
יהבין תלת פסיען לאחורא
דלא חזרין כתפייהו לגבי קב"ה

כ״טדלית דורונא חביבא קדם קב"ה
כדורונא דשכינתא

ל׳זכאין אינון דרועין דסלקין לה לגביה
תפלין על ידייהו ועל רישייהו

ל״אזכאין אינון רגלין וגופא וידין
וכל אבר ואבר
דביה סליק דורונא לקב"ה

ל״בדלית דורונ' חביבא קדם קב"ה
כדורונ' דשכינתא

ל״גזכאה איהו אבר
דעביד ביה מצוה לקב"ה
דבגינה
נחית קב"ה לשרייא בכל אבר דיליה
ועל האי בר נש מכריזין לעילא
הבו יקר לדיוקנא דמלכא:

ל״ד(כאן חסר והוא
בתקונים זהר חדש דף כה ע"ג)

ל״הבריש הורמנו דמלכא.
בוצינא דקרדינותא
לא חוור ולא סומק
ולא ירוק ולא אוכם כלל.

ל״ווהאי בוצינא איהי קו המדה
דאיהו אתלבש באוירא.

ל״זוכד איהי באוירא.
איהי סתימא ולא אתחזייא כלל.

ל״חוכד אתפשטת לאתגליא
נפיק מהאי אוירא נקודה חדא.
ומה דאשתאר איהו אור.
והאי איהו אור קדמאה דעובדא דבראשית.
הה"ד ויאמר אלקים יהי אור.
יהי י' אויר.
ורזא דא לחכימי לבא אתמסר.

ל״טוהאי נקודה
בתר דאתפשט מהאי אור.
אתלבשת בגוונין ארבע בהיכלא עלאה.
ומאי איהי (נ"א ניהי).
בּ.
ועלה אתמר בחכמה יבנה בית.

מ׳ורזא דהאי נקודה
איהי מדיד חמש גוונין.
ועלייהו אתמר
מי מדד בשעלו מים
ודא אָ.
ושמים בזרת תכן
ודא אִ.
וכל בשליש עפר הארץ
ודא אְ (נ"א אׂ )
ושקל בפלס הרים
ודא אֵ.
וגבעות במאזנים
ודא אֻ

מ״אדא סליק באוירא.
ודא אזיל לצפונא
ודא לדרומא
הה"ד
הולך אל דרום וסובב אל צפון.
תרין אחרנין סובב סובב לגבי מזרח ומערב
דאינון כלהו נקודי כגלי ימא.
דא סליק ודא נחית

מ״בואינון כחוטא חוורא דעינא
דאיהו אסחר עינא.
וכחוטא ירוקא ואוכמא וסומקא ותכלא.

מ״גאלין גלגלין כלהו סחרין לההוא נקודה
ואיהי מדה לכלהו.
איהי בארבע וסלקא בעשר.
ורזא דמלה יקוק יוד קא ואו קא.
אלין אינון ארבע גוונין דסלקין בעשר.

מ״דואנון כלהו להביות אשיות
ועליהון אתמ'
כי ה' אלקיך אש אכלה הוא.

מ״השבע אינון מהאי עשר
ואינון לקבל שבעה רקיעין.
ואינון שבע ספיראן.
ובין כל חד וחד ת"ק שנין.

מ״ווהכי פותיא דכל רקיעא ורקיעא
ת"ק שנין
עד דסלקין כלא למדה ידיעא.
דאיהי נקודה חדא
לחשבן ידיעא

מ״זוהכי איהו רזא דחושבנא כגוונא דא.

מ״ח

מ״טתשע נקודין אינון לכל סטר
דאתכלילן בנקודה דחלל דילה.
ובגינה אתמר מחלליה מות יומת כו'

נ׳קם ההוא סבא וא"ל רבי רבי
באומאה עלך בהאי נקודה טמירא עלאה.
נחית (נ"א חות) הכא לגלאה רזא טמירא.
ולא ליקרא דילי עבידנא
אלא ליקרא דשכינתא
לאחזאה יקרא דהאי נקודא טמירא גניזא
דאתמר בה ונעלמה מעיני כל חי.
ועלה אתמר נתיב לא ידעו עיט וגו'.

נ״אאדהכי הא ר' סליק לעילא באוירא
לנטלא רשו מההיא נקודה דאיהי גניזא תמן.

נ״בוהא קא נחית בעמודא דאשא
דאיהי הבל דפומא.
דביה חיוון רצין ושבין.
הה"ד
והחיות רצוא ושוב וגו'.

נ״גואמר בראשית
תמן ב"ת