תקוני הזהר ל״טTikkunei Zohar 39

א׳שבתות

ב׳הא מ"ט (נ"א דמטטרו"ן)
דאינון מ"ט אנפין טהור.
שמע ישראל יי' אלקינו יי' אחד
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

ג׳דבהון אתדכיאת שכינתא תתאה לגבי בעלה
במקוה דילה
(האי) דאיהו מקוה ישראל יי'.

ד׳ואיהו שיעור קומה.
דהכי אינון אתוון דמקוה קומה.
ואינון ם סתימא ברזא דא

ה׳

ו׳דט' נקודין לכל סטר
בנקודה דאמצעיתא אשתלימו לארבעים סאין
איהו שעורא דמקוה
דביה אתדכיא' אתתא לבעלה.

ז׳וקדם דאתדכיא'
צריך למנאה ז' יומין דדכיו
לאשלמא בהון מ"ט פנים דכיו דאורייתא.

ח׳ובהון אתחברת אוריתא דבכתב ואורייתא דבע"פ
ביומא דשבועות
דאינון דו פרצופין דאדם.
וחבורא דתרוייהו רחם
דאיהו רמ"ח פקודין דעשה.

ט׳ורזא דמלה
קדש לי כל בכור פטר כל רחם.
בהאי חבורא דשבועות מתקרבין כל פקודין דעשה
כעצמי' בבטן המלאה

י׳ובההוא זמנא
כל אינון אברין מקבלין ע"י צנורין
דא מן דא.
הה"ד מקבילות הללאות אשה אל אחתה
(נ"א אחת אל אחת)

י״אוכד אינון מקבלין.
כל ספיראן מקבלין דא מן דא
ומלאכין לתתא מקבלין דין מן דין.
כד"א ומקבלין דין מן דין.
וכל חד וחד יהיב רשו לחבריה
לאעלא בתחומא דחבריה
כד"א ונותנין רשות זה לזה.

י״בומאן גרים דא.
ישראל. כד מקבלין דא מן דא
בין באורייתא
בין בממונא.
גרמין לקבלא לעילא דא מן דא.
ולאשפעא דא לדא.
וכלא על ידי צנורין
הה"ד
תהום אל תהום קורא לקול צנוריך וגו'

י״גומאי אמרי דא לדא
אבע מימיך: קול שני ריעים אני שומע.

י״דואינון לקבלייהו תרין שפוון
דאתקרון אפיקי מים.
ומאן נינהו נצח והוד
דאתקרון שקתות המים.
ותרוייהו אתשקיין
על ידא דצנורא דאיהו עמודא דאמצעיתא
דכליל כלא.
ואיהו ברית דכלילן ביה כל אברין דגופא.

ט״וכל צנורין אינון אתשקיין מן את ו'
דאיהו נהר דנגיד ונפיק מעדן.
ואיהו צנור דנפיק
ממעינא דמיא דאיהו י'.
ומניה אתפשטא ה'
דאיהי ים עלאה.

ט״זות"ח
תשע נקודין אינון מן קמ"ץ עד שור"ק.
וכלהו אתקריאו צנורין ומבועין
לאתוון דאינון כלילין בקרקע.
דאיהי שכינתא תתאה.
דאתקריאת ג"ן
כלילא מתלת וחמשין סדרין דאורייתא.

י״זועלה אתמר גן נעול אחתי כלה
גל נעול מעין חתום.
חתום ודאי
בגין דאיהי בתולה ואיש לא ידעה.

י״חואיהי חכמת שלמה
דעלה אתמר ותרב חכמת שלמה
אתרביאת מכל שקיו
דכל ספירה וספירה.
על ידא דההוא צנורא דאיהו ו'.
עד דמטיאת לההוא מבועא עלאה דאיהי י' עלאה
חכמת כל בני קדם.
ובההוא זמנא אתעבידת איהי תגא
ברישא דאת ו'.

י״טות"ח
שכינתא תתאה
כד איהי אתשקיא מן נקודין.
אתקרי חר"ק חל"ם שור"ק.
למאן.
לההוא צנור דאיהו ו'
דכליל שית צנורין
דכלהון משית אתוון. דאינון אבגית"ץ כו'.
שית צנורין אינון דתליין מניה
ואיהו כליל שית אחרנין.
וכלהו סלקין למ"ב.
אתקריאת חר"ק חל"ם שור"ק דההוא צנור
כגוונא דא וִֹּ.

כ׳והכי אתקריאת לגבי י'.
והכי לגבי ה'.
ורזא דמלה אני ראשון ואני אחרון כו'.

כ״אולזמנין
איהי עטרה על רישא דאת ו'
כגוונא דא

.
ורזא דמלה נוטה שמים כיריעה.
ודא רזא דרישא דאת א.

כ״בולזמנין
נחית תחותוי כגוונא דא

קמץ.

כ״גכד סלקא על רישא
אתקריאת תגא זרק"א.
בההוא זמנא אתמר בה
*אשת חיל עטרת בעלה
ואתקריאת חל"ם
וכד נחתת תחותיה
אתקריאת חיר"ק.
ואיהי

כ״דלח"ם.
דהכי איהו חל"ם בהפוך אתוון לח"ם.
ודא איהו לחם אבירים אכל איש.
דאתמר ביה יי' איש מלחמה.

כ״המסטרא דחכמה אתקריאת חל"ם.
ומסטרא דעמודא דאמצעיתא אתקרי שור"ק.
כד"א ואנכי נטעתיך שורק
כלה זרע אמת
ההוא דאתמ' ביה תתן אמת ליעקב.

כ״ומסטרא דיליה אתקריאת חר"ק.
ובהפוך אתוון חק"ר.
ובגינה אתמר החקר אלק תמצא.
ואיהי קרח הנורא
דאיהו שמא תליתאה דצלותא
דאתמר ביה האל הגדול הגבור והנורא.
הנורא איהו עמודא דאמצעיתא

כ״זושור"ק איהו טמיר וגניז
מסטרא דצדיק.
דאיהו ברית. אור גנוז.
דאיהו ר"ז כחושבן אור.

כ״חכמה דאוקמוהו מארי מתניתין
אור זרוע לצדיק.
ודא הוא אור הגנוז לצדיקיא.

כ״טדחמש אור דלעילא מניה
כלהון אינון באתגלייא.
ומאי ניהו.
תלת אור סגו"ל
ותרין אור שב"א.
כד סלקא על גדפייהו דתרין נקודין דאינון שב"א
אתעבידת שור"ק.

ל׳ורזא דמלה
סמכוני באשישות.
וכד נחתת איהי תחות צר"י.
אתעבידת סגו"ל.
ועליהו אתמר רפדוני בתפוחים.

ל״אומאי ניהו אלין אשישות.
אינון תרי אשות
דאינון איש ואשה
אשא חוורא ואשא סומקא
דתמן אב ואם. דאינון י"ק.
ואינון אנפי דינא ואנפוי דרחמי.

ל״באמאי בעאת לאסתמכא תמן.
בגין דאינון תרין גוונין דשושנה.
חוור וסומק.
רחמי ודינא.
דאינון חסד וגבורה.

ל״גותמן ריחא דשושנה.
ודא איהו עמודא דאמצעיתא.
ובגין דארחת ביה. אמרת סמכוני באשישות.

ל״דוביה אתעבידת סגו"ל
כד נחתא רפדוני בתפוחים
אלין אינון תרי סמכי קשוט
דאינון חוור וסומק.
ובגין דארחת באת ו' דאיהי בברית.
אמרת רפדוני בתפוחים.

ל״הוכד אתחברת ביה אתעבידת סגו"ל.
מה דהוו צר"י אתעביד צייר.
הה"ד וייצר יי' אלקים את האדם
עפר מן האדמה וגומר.

ל״וויצמח יי' אלקים מן האדמה
כל עץ נחמד למראה וגו'
דא צדיק
איהו עץ פרי עושה פרי למינו.
ובהאי אתר.
איהו רחימו דילה
בחבורא ויחודא דבעלה
ובגין דא אמרת כי חולת אהבה אני.

ל״זוכד ישראל חאבין
בברית מילה
אתפסיק נביעו דנקודין
מאתוון דכלילן בשכינתא תתאה.
ואשתארת (בהון) יבשה.
בההוא זמנא מה כתיב בשור"ק חיר"ק.
שרקו ויחרקו שן
אמרו בלענו.

ל״חקמ"ץ פת"ח.
דא סגיר ודא פתח.
אלין תרין. אינון דסגרין ופתחין מבועין
דאינון נקודין
לגבי אתוון.

ל״טואת ו'
כד איהו נטוי על רישי אתוון
חיוון (נ"א אתוון) עלאין
אתקרי רפ"ה.
וכד איהו במציעו דאתוון
אתקרי דג"ש.

מ׳אתוון אלין אינון חיוון
דאתמר בהון והחיות רצוא ושוב
*רצוא בדג"ש
ושוב ברפ"ה

מ״אכתרין דאתוון
דאינון תליין במחשבה
דאינון כגוונא
(נ"א הני טעמי תליין במחשבה
אתוון בעובדא
דתמן נקודין תליין בדבור
אתוון בעובדא
ז' זיינין אינון כגוונא דא ש

כן איהי ז' שביעאה
לא צריכין תגין כגוונ')
דתגין

מ״בנקודין תליין בדבורא.
אתוון תליין בעובדא.

מ״גשבע זיינין אינון כגוונא דא

מ״דיו איהו ז'.
לא צריכין תגין
דאינון אתוון אתקרון תגין
כגוונא דא

מ״התגין תליין במחשבה דלבא ומוחא.
נקודין בדבורא דפומא.
אתוון בעובדא דאברין

מ״וולאלין (נ"א ומאלין)
נקודין וטעמי ואתוון
עביד ההוא סתים וגניז כרסייא טמירא עלאה.
ועליה אתמר אתה יי' לעולם תשב כו'
מאי אתה
ההוא דאתמר ביה יי' אלקי אתה ארוממך.

מ״זבההוא דאתמר ביה רום ידיהו נשא.
ובגיניה אתמר למי נושאין כפים
לרום השמים
הדא הוא דכתיב רום ידיהו נשא.
ומאי ניהו.
יו"ד ק"א וא"ו ק"א
דאיהו חכמה כ"ח מ"ה.
ועליה אתמר