תקוני הזהר ל״ט בTikkunei Zohar 39b

א׳לח"ם.
דהכי איהו חל"ם בהפוך אתוון לח"ם.
ודא איהו לחם אבירים אכל איש.
דאתמר ביה יי' איש מלחמה.

ב׳מסטרא דחכמה אתקריאת חל"ם.
ומסטרא דעמודא דאמצעיתא אתקרי שור"ק.
כד"א ואנכי נטעתיך שורק
כלה זרע אמת
ההוא דאתמ' ביה תתן אמת ליעקב.

ג׳מסטרא דיליה אתקריאת חר"ק.
ובהפוך אתוון חק"ר.
ובגינה אתמר החקר אלק תמצא.
ואיהי קרח הנורא
דאיהו שמא תליתאה דצלותא
דאתמר ביה האל הגדול הגבור והנורא.
הנורא איהו עמודא דאמצעיתא

ד׳ושור"ק איהו טמיר וגניז
מסטרא דצדיק.
דאיהו ברית. אור גנוז.
דאיהו ר"ז כחושבן אור.

ה׳כמה דאוקמוהו מארי מתניתין
אור זרוע לצדיק.
ודא הוא אור הגנוז לצדיקיא.

ו׳דחמש אור דלעילא מניה
כלהון אינון באתגלייא.
ומאי ניהו.
תלת אור סגו"ל
ותרין אור שב"א.
כד סלקא על גדפייהו דתרין נקודין דאינון שב"א
אתעבידת שור"ק.

ז׳ורזא דמלה
סמכוני באשישות.
וכד נחתת איהי תחות צר"י.
אתעבידת סגו"ל.
ועליהו אתמר רפדוני בתפוחים.

ח׳ומאי ניהו אלין אשישות.
אינון תרי אשות
דאינון איש ואשה
אשא חוורא ואשא סומקא
דתמן אב ואם. דאינון י"ק.
ואינון אנפי דינא ואנפוי דרחמי.

ט׳אמאי בעאת לאסתמכא תמן.
בגין דאינון תרין גוונין דשושנה.
חוור וסומק.
רחמי ודינא.
דאינון חסד וגבורה.

י׳ותמן ריחא דשושנה.
ודא איהו עמודא דאמצעיתא.
ובגין דארחת ביה. אמרת סמכוני באשישות.

י״אוביה אתעבידת סגו"ל
כד נחתא רפדוני בתפוחים
אלין אינון תרי סמכי קשוט
דאינון חוור וסומק.
ובגין דארחת באת ו' דאיהי בברית.
אמרת רפדוני בתפוחים.

י״בוכד אתחברת ביה אתעבידת סגו"ל.
מה דהוו צר"י אתעביד צייר.
הה"ד וייצר יי' אלקים את האדם
עפר מן האדמה וגומר.

י״גויצמח יי' אלקים מן האדמה
כל עץ נחמד למראה וגו'
דא צדיק
איהו עץ פרי עושה פרי למינו.
ובהאי אתר.
איהו רחימו דילה
בחבורא ויחודא דבעלה
ובגין דא אמרת כי חולת אהבה אני.

י״דוכד ישראל חאבין
בברית מילה
אתפסיק נביעו דנקודין
מאתוון דכלילן בשכינתא תתאה.
ואשתארת (בהון) יבשה.
בההוא זמנא מה כתיב בשור"ק חיר"ק.
שרקו ויחרקו שן
אמרו בלענו.

ט״וקמ"ץ פת"ח.
דא סגיר ודא פתח.
אלין תרין. אינון דסגרין ופתחין מבועין
דאינון נקודין
לגבי אתוון.

ט״זואת ו'
כד איהו נטוי על רישי אתוון
חיוון (נ"א אתוון) עלאין
אתקרי רפ"ה.
וכד איהו במציעו דאתוון
אתקרי דג"ש.

י״זאתוון אלין אינון חיוון
דאתמר בהון והחיות רצוא ושוב
*רצוא בדג"ש
ושוב ברפ"ה

י״חכתרין דאתוון
דאינון תליין במחשבה
דאינון כגוונא
(נ"א הני טעמי תליין במחשבה
אתוון בעובדא
דתמן נקודין תליין בדבור
אתוון בעובדא
ז' זיינין אינון כגוונא דא ש

כן איהי ז' שביעאה
לא צריכין תגין כגוונ')
דתגין

י״טנקודין תליין בדבורא.
אתוון תליין בעובדא.

כ׳שבע זיינין אינון כגוונא דא

כ״איו איהו ז'.
לא צריכין תגין
דאינון אתוון אתקרון תגין
כגוונא דא

כ״בתגין תליין במחשבה דלבא ומוחא.
נקודין בדבורא דפומא.
אתוון בעובדא דאברין

כ״גולאלין (נ"א ומאלין)
נקודין וטעמי ואתוון
עביד ההוא סתים וגניז כרסייא טמירא עלאה.
ועליה אתמר אתה יי' לעולם תשב כו'
מאי אתה
ההוא דאתמר ביה יי' אלקי אתה ארוממך.

כ״דבההוא דאתמר ביה רום ידיהו נשא.
ובגיניה אתמר למי נושאין כפים
לרום השמים
הדא הוא דכתיב רום ידיהו נשא.
ומאי ניהו.
יו"ד ק"א וא"ו ק"א
דאיהו חכמה כ"ח מ"ה.
ועליה אתמר