תקוני הזהר ל״ט אTikkunei Zohar 39a

א׳שבתות

ב׳הא מ"ט (נ"א דמטטרו"ן)
דאינון מ"ט אנפין טהור.
שמע ישראל יי' אלקינו יי' אחד
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

ג׳דבהון אתדכיאת שכינתא תתאה לגבי בעלה
במקוה דילה
(האי) דאיהו מקוה ישראל יי'.

ד׳ואיהו שיעור קומה.
דהכי אינון אתוון דמקוה קומה.
ואינון ם סתימא ברזא דא

ה׳

ו׳דט' נקודין לכל סטר
בנקודה דאמצעיתא אשתלימו לארבעים סאין
איהו שעורא דמקוה
דביה אתדכיא' אתתא לבעלה.

ז׳וקדם דאתדכיא'
צריך למנאה ז' יומין דדכיו
לאשלמא בהון מ"ט פנים דכיו דאורייתא.

ח׳ובהון אתחברת אוריתא דבכתב ואורייתא דבע"פ
ביומא דשבועות
דאינון דו פרצופין דאדם.
וחבורא דתרוייהו רחם
דאיהו רמ"ח פקודין דעשה.

ט׳ורזא דמלה
קדש לי כל בכור פטר כל רחם.
בהאי חבורא דשבועות מתקרבין כל פקודין דעשה
כעצמי' בבטן המלאה

י׳ובההוא זמנא
כל אינון אברין מקבלין ע"י צנורין
דא מן דא.
הה"ד מקבילות הללאות אשה אל אחתה
(נ"א אחת אל אחת)

י״אוכד אינון מקבלין.
כל ספיראן מקבלין דא מן דא
ומלאכין לתתא מקבלין דין מן דין.
כד"א ומקבלין דין מן דין.
וכל חד וחד יהיב רשו לחבריה
לאעלא בתחומא דחבריה
כד"א ונותנין רשות זה לזה.

י״בומאן גרים דא.
ישראל. כד מקבלין דא מן דא
בין באורייתא
בין בממונא.
גרמין לקבלא לעילא דא מן דא.
ולאשפעא דא לדא.
וכלא על ידי צנורין
הה"ד
תהום אל תהום קורא לקול צנוריך וגו'

י״גומאי אמרי דא לדא
אבע מימיך: קול שני ריעים אני שומע.

י״דואינון לקבלייהו תרין שפוון
דאתקרון אפיקי מים.
ומאן נינהו נצח והוד
דאתקרון שקתות המים.
ותרוייהו אתשקיין
על ידא דצנורא דאיהו עמודא דאמצעיתא
דכליל כלא.
ואיהו ברית דכלילן ביה כל אברין דגופא.

ט״וכל צנורין אינון אתשקיין מן את ו'
דאיהו נהר דנגיד ונפיק מעדן.
ואיהו צנור דנפיק
ממעינא דמיא דאיהו י'.
ומניה אתפשטא ה'
דאיהי ים עלאה.

ט״זות"ח
תשע נקודין אינון מן קמ"ץ עד שור"ק.
וכלהו אתקריאו צנורין ומבועין
לאתוון דאינון כלילין בקרקע.
דאיהי שכינתא תתאה.
דאתקריאת ג"ן
כלילא מתלת וחמשין סדרין דאורייתא.

י״זועלה אתמר גן נעול אחתי כלה
גל נעול מעין חתום.
חתום ודאי
בגין דאיהי בתולה ואיש לא ידעה.

י״חואיהי חכמת שלמה
דעלה אתמר ותרב חכמת שלמה
אתרביאת מכל שקיו
דכל ספירה וספירה.
על ידא דההוא צנורא דאיהו ו'.
עד דמטיאת לההוא מבועא עלאה דאיהי י' עלאה
חכמת כל בני קדם.
ובההוא זמנא אתעבידת איהי תגא
ברישא דאת ו'.

י״טות"ח
שכינתא תתאה
כד איהי אתשקיא מן נקודין.
אתקרי חר"ק חל"ם שור"ק.
למאן.
לההוא צנור דאיהו ו'
דכליל שית צנורין
דכלהון משית אתוון. דאינון אבגית"ץ כו'.
שית צנורין אינון דתליין מניה
ואיהו כליל שית אחרנין.
וכלהו סלקין למ"ב.
אתקריאת חר"ק חל"ם שור"ק דההוא צנור
כגוונא דא וִֹּ.

כ׳והכי אתקריאת לגבי י'.
והכי לגבי ה'.
ורזא דמלה אני ראשון ואני אחרון כו'.

כ״אולזמנין
איהי עטרה על רישא דאת ו'
כגוונא דא

.
ורזא דמלה נוטה שמים כיריעה.
ודא רזא דרישא דאת א.

כ״בולזמנין
נחית תחותוי כגוונא דא

קמץ.

כ״גכד סלקא על רישא
אתקריאת תגא זרק"א.
בההוא זמנא אתמר בה
*אשת חיל עטרת בעלה
ואתקריאת חל"ם
וכד נחתת תחותיה
אתקריאת חיר"ק.
ואיהי