תקוני הזהר מ״ה אTikkunei Zohar 45a

א׳מפימוי.
כמה עופין פתחין גדפייהו לעילא לקבלא לון.
וכמה חיוון דמרכבתא
כלהו מזדמנין לגבייהו לנטלא לון.
1
ב׳כ״ש אם שכינתא שריא בצלותיה
ואסתלק׳ לקב״ה.
ורזא דמלה אם תשכבון בין שפתים.
אל תקרי אם אלא אֵם.
2
ג׳זכאה איהו מאן דסליק לה
בצלותיה דמצלי בשפווי.
לעילא לגבי בעלה
3
ד׳בצלות׳ דשחרית
סלקא בשמא דאתקרי א״ל
האל הגדול ודאי
4
ה׳בצלותא דמנחה
סליקת בשמא דאתקרי אלקי״ם.
5
ו׳בצלותא דערבית
סליקת בשמא דאתקרי יקו״ק.
6
ז׳ורזא דמלה
אל אלקים יי׳ דבר
ויקרא ארץ
7
ח׳ואמרו מארי מתניתין
דצריך בר נש בצלותיה לשהות
שעה אחת קדם דמצלי.
ושעה אחת לבתר דמצלי.
8
ט׳ורזא דמלה
דישהא בצלותיה שעתא חדא.
בגין דאתמר והאיש משתאה לה מחריש
ההוא דאתמר ביה יי׳ איש מלחמה
9
י׳ולבתר דשהא ליה בר נש וצלי
אם שגורה תפלתו בפיו
ודאי אתקבל צלותיה.
10
י״אורזא דמלה בר נש
צריך למשהא ואתתא לאקדמא
כד״א אשה כי תזריע
וילדה זכר.
11
י״ב(ורזא דמלה
אשה מזרעת תחלה
יולדת זכר
ועוד שבשפלנו זכר לנו
ורזא דמלה שבשפלותו של אדם
זכור יזכרנו לטובה).
12
י״גועוד
אם שגורה תפלתו בפיו
איהו רזא
ויהי הוא טרם כלה לדבר
*והנה רבקה יוצאת.
ורזא דמלה
והיה טרם יקראו
ואני אענה
עוד הם מדברי׳ ואני אשמע.
13
י״דזכאה איהו
מאן דלא מעכב מטרוניתא לסלקא למלכא.
דכל מאן דאיהו צלותיה שגורה בפימוי
בלא עכובא
ההוא ממהר מטרוניתא למלכא.
14
ט״וווי לון לבני נשא דאינון אטימין לבא ועיינין.
דלא משתדלין למנדע ביקרא דמאריהון.
לרצויי ליה בשכינתיה.
בכמה תחנונים ופיוסים.
לנחתא ליה לגבי שכינתא.
15
ט״זכ״ש לאתערא ביה רחימו לגבה.
כמה דתקינו
הבוחר בעמו ישראל באהבה.
16
י״זוכד קיימין קדמיה
צריך למיקם קדמיה בדחילו.
17
י״חזכאין אינון ישראל
דידעין לפייסא למאריהון כדקא יאות.
ולחברא בפימייהו בצלותהון
תרין שמהן אלין
דאינון יאקדונק״י.
18
י״טדבההוא זמנא
א״ז תקרא ויי׳ יענה.
ויי׳ הוא ובית דינו.
ודא שכינת׳
(נ״א ודא חכמתא עלאה ושכינ׳)
(נ״א חכמה)
עלאה ותתאה.
19
כ׳ודא איהו רזא
אם תשכבון בין שפתים.
דאיהי קרבנא דקב״ה
דודאי שכינתא איהי קרבנא דיליה.
ובגין דא
תקינו צלותא בקרבנא.
20
כ״אהיא העולה.
העולה ודאי.
21
כ״בזכאה איהו מאן דסליק לה לגביה כדקא יאות.
דאיהו שאיל בגינה
מי זאת עולה.
עולה ודאי.
מן המדבר מן המדבר ודאי.
דפימוי
חשיב קב״ה כטורא דסיני.
ובג״ד מי זאת עולה מן המדבר וגו׳
מקטרת מר דא צלותא דשחרית
דתקון אברהם
דהוא מר.
22
כ״גועוד
מקוטרת מר.
צרור המר דודי לי
ודא נצח
דסליק לה בימינא.
הה״ד
נעימות בימינך נצח
ולבונה דא הוד
דסליק לה בגבורה.
מכל אבקת רוכל. דא צדיק
דסליק לה בעמודא דאמצעיתא.
23
כ״דואם לא סלקא שכינתא בצלותיה
קרבנא לקב״ה
הא כלבא קא נחית למיכל קרבנא דיליה.
ווי ליה טב ליה דלא אתברי בעלמא.
ועליה אתמר
גם בלא דעת נפש לא טוב.
24
כ״הוכד סלקא שכינתא בצלותיה
כמה חיוון ומרכבתא
וגלגלי דכורסייא
כלהו יתערון לגבה בנגונא בחדוה.
וכלהו גדפייהו פתיחן לקבלא לה.
והא אוקמוהו
ופניהם וכנפיהם
פרודות מלמעלה
25
כ״ווכד סלקא
סלקא כיונה.
וכד נחתת
נחתת כנשרא
דאיהי מטרוניתא
דלא דחילת מכל עופין דעלמא.
26
כ״זונחתא בכמה מזונין לבנהא.
הה״ד כנשר יעיר קנו
על גוזליו ירחף
27