תקוני הזהר נ״ג בTikkunei Zohar 53b
א׳בא״י הפורש *סכת שלום.
1
ב׳ובזמנא דפרישת גדפהא על ישראל אתמר
יקחהו ישאהו על אברתו.
כמה דאוקמוהו
ואשא אתכם על כנפי נשרים וכו׳.
יקחהו ישאהו על אברתו.
כמה דאוקמוהו
ואשא אתכם על כנפי נשרים וכו׳.
2
ג׳ובג״ד
קום קרא אל אלקיך
דאיהי *שכינתא עלאה
דאיהי תיובתא דילך.
ותוב בה למארך
דאיהו קב״ה
קום קרא אל אלקיך
דאיהי *שכינתא עלאה
דאיהי תיובתא דילך.
ותוב בה למארך
דאיהו קב״ה
3
ד׳אסתכל דשפחה בישא שלטא עלך.
דאיהי טפה סרוחה.
ועלה אתמר ויאמר יי׳ אל השטן
מאין תבא
דכל חובין אינון מאברין דטפה סרוחה.
דבגינה אתמ׳ לגבי חייביא
מאין באת מטפה סרוחה.
דאיהי טפה סרוחה.
ועלה אתמר ויאמר יי׳ אל השטן
מאין תבא
דכל חובין אינון מאברין דטפה סרוחה.
דבגינה אתמ׳ לגבי חייביא
מאין באת מטפה סרוחה.
4
ה׳ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה
בתיובתא
ולא יכולו כי הים
דאיהו גזרת דינא
הולך וסוער עליהם.
בתיובתא
ולא יכולו כי הים
דאיהו גזרת דינא
הולך וסוער עליהם.
5
ו׳בההוא זמנא
וימן יי׳ דג גדול לבלוע את יונה
דא גלותא קדמאה.
דאתמר ביה
ויונה ירד אל ירכתי הספינה
ודא הוא אנכי ארד עמך מצרימה.
כמה דאוקמוהו
בכל אתר דגלו ישראל
שכינתא עמהון
וימן יי׳ דג גדול לבלוע את יונה
דא גלותא קדמאה.
דאתמר ביה
ויונה ירד אל ירכתי הספינה
ודא הוא אנכי ארד עמך מצרימה.
כמה דאוקמוהו
בכל אתר דגלו ישראל
שכינתא עמהון
6
ז׳קלקלו ישראל עובדיהון.
ביה זמנא אתמר בהון
ויקם מלך חדש על מצרים.
ודא פרעה עליה אתמר
וימן יי׳ דג גדול לבלוע את יונה
דבעא לבטלא ישראל מעלמא
הה״ד
כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו.
ביה זמנא אתמר בהון
ויקם מלך חדש על מצרים.
ודא פרעה עליה אתמר
וימן יי׳ דג גדול לבלוע את יונה
דבעא לבטלא ישראל מעלמא
הה״ד
כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו.
7
ח׳לקבליה
וימן יי׳ דג גדול לבלוע את יונה
לקטליה.
לבלוע יונה לא כתיב
אלא לבלוע את יונה
את אתא לרבות רעיא מהימנא
דעתיד לאתייהב׳ אוריתא על ידיה
דאיהי מאל״ף ועד תי״ו.
וימן יי׳ דג גדול לבלוע את יונה
לקטליה.
לבלוע יונה לא כתיב
אלא לבלוע את יונה
את אתא לרבות רעיא מהימנא
דעתיד לאתייהב׳ אוריתא על ידיה
דאיהי מאל״ף ועד תי״ו.
8
ט׳כל אלין גלגולין על ידיה הוו.
ודא איהו דג גדול
דאתמר ביה התנין הגדול.
איהו דג מצרים
ובת זוגיה דגה
ויתפלל יונה אל יי׳ אלקיו ממעי הדגה.
מאן מעי הדגה
אלין מצראי.
ודא איהו דג גדול
דאתמר ביה התנין הגדול.
איהו דג מצרים
ובת זוגיה דגה
ויתפלל יונה אל יי׳ אלקיו ממעי הדגה.
מאן מעי הדגה
אלין מצראי.
9
י׳ועוד
וימן יי׳ דג גדול דא טחול
לילי״ת דאיהי ערב רב
מההוא רב החובל
(נ״א דא סמאל
דגה דא נח״ש לילי״ת בת זוגיה
מההוא רב החובל טחול דאיהו ערב רב)
דאתמר ביה וגם ערב רב וכו׳.
וטחול איהו שחוק הכסיל
עליה אתמר כי הכעס בחיק כסילי׳ ינוח.
וימן יי׳ דג גדול דא טחול
לילי״ת דאיהי ערב רב
מההוא רב החובל
(נ״א דא סמאל
דגה דא נח״ש לילי״ת בת זוגיה
מההוא רב החובל טחול דאיהו ערב רב)
דאתמר ביה וגם ערב רב וכו׳.
וטחול איהו שחוק הכסיל
עליה אתמר כי הכעס בחיק כסילי׳ ינוח.
10
י״אלבלוע את יונה דא נפשא.
מסטרא דיליה ולא שמעו אל משה
מקצר רוח
ומעבודה קשה מסטר׳ דכבד
ואתמר ביה כבד לב פרעה.
תכבד העבודה
מסטרא דמרה
וימררו את חייהם.
מסטרא דיליה ולא שמעו אל משה
מקצר רוח
ומעבודה קשה מסטר׳ דכבד
ואתמר ביה כבד לב פרעה.
תכבד העבודה
מסטרא דמרה
וימררו את חייהם.
11
י״בדג גדול. איהו ערב רב
דאינון (נ״א דאיהו) רב החובל.
מאן חובל
אלא רב מכל מלאכי חבלה.
איהו חובל ואיהי חבלה.
ערב רב בנין דלילית חייבא
דבהון חאבו ישראל
וחבילו ית בשרייהו באת ברית.
אינון רב עלייהו בגלותא.
ואינון *דגה לישראל
ובג״ד אמרו זכרנו את הדגה כו׳.
דאינון (נ״א דאיהו) רב החובל.
מאן חובל
אלא רב מכל מלאכי חבלה.
איהו חובל ואיהי חבלה.
ערב רב בנין דלילית חייבא
דבהון חאבו ישראל
וחבילו ית בשרייהו באת ברית.
אינון רב עלייהו בגלותא.
ואינון *דגה לישראל
ובג״ד אמרו זכרנו את הדגה כו׳.
12
י״גובזמנא דנפקו ישראל ממצרים
קטיל מנייהו סגיאין
ובגלותא בתראה עתיד הקב״ה
לקטלא לון
ודא איהו והדגה אשר ביאור מתה.
ויבאש היאור דא אורייתא
דאתמר בה ותורה אור
סרחת לגבייהו:
קטיל מנייהו סגיאין
ובגלותא בתראה עתיד הקב״ה
לקטלא לון
ודא איהו והדגה אשר ביאור מתה.
ויבאש היאור דא אורייתא
דאתמר בה ותורה אור
סרחת לגבייהו:
13
י״דואתמר בישראל
כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו
אור איהו ר״ז.
היאורה בת זוגיה
דההוא אור דאתמר בה
ולכל בני ישראל
היה אור במושבותם.
כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו
אור איהו ר״ז.
היאורה בת זוגיה
דההוא אור דאתמר בה
ולכל בני ישראל
היה אור במושבותם.
14
ט״וכגוונא דא בגלותא בתראה (היאורה)
הזוהר
ביה היה ר״ז
דאיהו אור דפורקנא בתרייתא.
לקיים כימי צאתך מארץ מצרים
אראנו נפלאות
ודא איהו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו
וכל הבת תחיון
אלין דמשתדלין באורייתא דבע״פ.
הזוהר
ביה היה ר״ז
דאיהו אור דפורקנא בתרייתא.
לקיים כימי צאתך מארץ מצרים
אראנו נפלאות
ודא איהו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו
וכל הבת תחיון
אלין דמשתדלין באורייתא דבע״פ.
15
ט״זד״א
וימן יי׳ דג גדול לבלוע את יונה.
דא עניותא.
דאיהו עצב ונוקבא דיליה עצבון.
דכורא *דג.
נוקבא דגה.
דא הוא ויתפלל יונה אל יי׳ אלקיו
ממעי הדגה
מכפנא דעניותא
דמטי למעוי דישראל.
וימן יי׳ דג גדול לבלוע את יונה.
דא עניותא.
דאיהו עצב ונוקבא דיליה עצבון.
דכורא *דג.
נוקבא דגה.
דא הוא ויתפלל יונה אל יי׳ אלקיו
ממעי הדגה
מכפנא דעניותא
דמטי למעוי דישראל.
16
י״זבההוא זמנא
ויאמר יי׳ לדג ויקא את יונה וגו׳
בדוחקא דדאגה דלהון
דדואגין מן עניות׳
מדוחקא יפקון מן גלות׳
הה״ד ואת עם עני תושיע
דא נבואה דיונה דנתנבא
דיפקון ישראל מן גלותא
בדאגה (ס״א בדוחקא) דעניותא
ויאמר יי׳ לדג ויקא את יונה וגו׳
בדוחקא דדאגה דלהון
דדואגין מן עניות׳
מדוחקא יפקון מן גלות׳
הה״ד ואת עם עני תושיע
דא נבואה דיונה דנתנבא
דיפקון ישראל מן גלותא
בדאגה (ס״א בדוחקא) דעניותא
17
י״חובימינא יפקון
18