תקוני הזהר נ״ד אTikkunei Zohar 54a
א׳בגין דצדיק ח״י עלמין
איהו עני דאתקשר בימינא
דאיהו פסח.
כגוונא דישראל דאתמר בהון
ואת ערום ועריה.
איהו עני דאתקשר בימינא
דאיהו פסח.
כגוונא דישראל דאתמר בהון
ואת ערום ועריה.
1
ב׳והאי יונה איהי יונה דתיבת נח.
2
ג׳ד״א
ויאמר ה׳ לדג ויקא את היונה אל היבשה.
ויאמר ה׳ לדג ויקא את היונה אל היבשה.
3
ד׳קם סבא מבתר טולא
פתח ואמר.
והמן כזרע גד הוא
מאי כזרע גד.
אלא גד איהו ימינא ושמאלא
גמו״ל דלי״ם.
כזרע גד דא יונה.
י׳ ודאי. טפה חוורתא.
דביה אשתלים גד
ואתעביד *גיד.
פתח ואמר.
והמן כזרע גד הוא
מאי כזרע גד.
אלא גד איהו ימינא ושמאלא
גמו״ל דלי״ם.
כזרע גד דא יונה.
י׳ ודאי. טפה חוורתא.
דביה אשתלים גד
ואתעביד *גיד.
4
ה׳וע״ד האי זרעא דאיהי טפה קדישא
אתמר ויקא את יונה אל היבשה
דאיהי נוקבא.
וממה דהות יבשה ה׳
אתקריאת ארץ
לאפקא זרעין ואיבין
הה״ד ויקרא אלקים ליבשה ארץ
אתמר ויקא את יונה אל היבשה
דאיהי נוקבא.
וממה דהות יבשה ה׳
אתקריאת ארץ
לאפקא זרעין ואיבין
הה״ד ויקרא אלקים ליבשה ארץ
5
ו׳ולמקוה המים קרא ימים
דא מקוה ישראל מושיעו בעת צרה.
דא מקוה ישראל מושיעו בעת צרה.
6
ז׳מקורא דנביעו
מההוא זרע דאתמשך ממוחא עלאה
והאי (נ״א וההיא) טפה איהי י׳ זעירא
כד נפקת א מן מוחא דאיהי חכמה
כל ספירה נטלת חלקהא
עד דאתפליגת לט׳ נקודין.
מההוא זרע דאתמשך ממוחא עלאה
והאי (נ״א וההיא) טפה איהי י׳ זעירא
כד נפקת א מן מוחא דאיהי חכמה
כל ספירה נטלת חלקהא
עד דאתפליגת לט׳ נקודין.
7
ח׳וכד נטיל כל חד חולקיה
אשתארת עשורא *מכלהו טפין
דנטילת ההיא יבשה.
דאיהי עשירית האיפה סלת.
ובגינה מעשרין.
אשתארת עשורא *מכלהו טפין
דנטילת ההיא יבשה.
דאיהי עשירית האיפה סלת.
ובגינה מעשרין.
8
ט׳וההיא טפה בעמודא דאמצעיתא אתארכת
ואתעבידת זרע.
ו׳. דכליל שית סטרין.
וכמה דכל ספירן נטלין חולקיהון מההוא טפה.
הכי נטלין מזרע (נ״א מההוא זרע) דאיהו ו׳.
כד איהו זעיר אתעביד שית.
כד נטיל ביו״ד סליק לשתין. שית זמנין עשר
אבל כל *ספירן כל חד איהו תשע
ומלכות בה אשתלים כל חד לעשר.
ואתעבידת זרע.
ו׳. דכליל שית סטרין.
וכמה דכל ספירן נטלין חולקיהון מההוא טפה.
הכי נטלין מזרע (נ״א מההוא זרע) דאיהו ו׳.
כד איהו זעיר אתעביד שית.
כד נטיל ביו״ד סליק לשתין. שית זמנין עשר
אבל כל *ספירן כל חד איהו תשע
ומלכות בה אשתלים כל חד לעשר.
9
י׳וכלא אתמשך לגביה דגיד
דאיהו צדיק.
ומניה לההוא יבשה.
ובההוא זמנא דאריק בה כלא.
אתקריאת תיבת נח.
דאיהו צדיק.
ומניה לההוא יבשה.
ובההוא זמנא דאריק בה כלא.
אתקריאת תיבת נח.
10
י״אורזא דמלה
ותנח התיבה בחדש השביעי.
מה דהות ה׳ יבשה אתעבידת ה״א
השביעי
ותנח התיבה בחדש השביעי.
מה דהות ה׳ יבשה אתעבידת ה״א
השביעי
11
י״בודא איהו ותנח התיבה בחדש השביעי.
ותנח ודאי בחדש השביעי
ודא איהו גיד
צדיק ח״י עלמין.
בגין דמניה נפיק זרע להאי יבשה.
ותנח ודאי בחדש השביעי
ודא איהו גיד
צדיק ח״י עלמין.
בגין דמניה נפיק זרע להאי יבשה.
12
י״גוכל מאן דאפיק האי זרע
דאיהו נביעו מלעיל׳
דלא בהאי יבשה
גרים פרודא בההוא נביעו.
כביכול *כאלו אתפסק נביעו דשכינתא
ויתרבה נביעו דסטרא אחרא
דאינון מי טופנא.
הה״ד והמים גברו
מאד מאד על הארץ
דאיהו נביעו מלעיל׳
דלא בהאי יבשה
גרים פרודא בההוא נביעו.
כביכול *כאלו אתפסק נביעו דשכינתא
ויתרבה נביעו דסטרא אחרא
דאינון מי טופנא.
הה״ד והמים גברו
מאד מאד על הארץ
13
י״דבההוא זמנא
דלית נביעו בההיא יבשה דהיא כבדה
אתעבידת קלה
לאסתלקא מעל ישראל
ואתמר בה ותרם מעל הארץ
ולא נחתת עד ירחא שביעאה
דאתמליאת בזכוון דילה
ואיהי כבדה. נחתת.
הה״ד ותנח התיבה בחדש השביעי
דאיהו תשרי דרועא שמאלא.
דלית נביעו בההיא יבשה דהיא כבדה
אתעבידת קלה
לאסתלקא מעל ישראל
ואתמר בה ותרם מעל הארץ
ולא נחתת עד ירחא שביעאה
דאתמליאת בזכוון דילה
ואיהי כבדה. נחתת.
הה״ד ותנח התיבה בחדש השביעי
דאיהו תשרי דרועא שמאלא.
14
ט״ודאי הוו נפקין ביה
יפקון במיתה
ולא ישתארון אלא
חד מעיר ושנים ממשפחה.
חד מעיר כגון נח.
וב׳ ממשפחה כגון שם ויפת.
ומאחרנין. שנים שנים שבעה שבעה.
מאינון עמי הארץ
דדמיין לבעירן ועופין וחיוון
יפקון במיתה
ולא ישתארון אלא
חד מעיר ושנים ממשפחה.
חד מעיר כגון נח.
וב׳ ממשפחה כגון שם ויפת.
ומאחרנין. שנים שנים שבעה שבעה.
מאינון עמי הארץ
דדמיין לבעירן ועופין וחיוון
15
ט״זואלין אינון דאוקרין ימים טובי׳ וחגין
דאינון שנים שנים. תרין יומין.
חד דראש השנה.
וחד דשבועות.
תרין יומין דפורים.
שבעה שבעה
אלין שבעה יומין דפסחא.
ושבעה יומין דסכות.
דאינון שנים שנים. תרין יומין.
חד דראש השנה.
וחד דשבועות.
תרין יומין דפורים.
שבעה שבעה
אלין שבעה יומין דפסחא.
ושבעה יומין דסכות.
16
י״זאו
דמתפללין ח״י ברכאן דצלותא
בכל יומא
דמתפללין ח״י ברכאן דצלותא
בכל יומא
17