תקוני הזהר נ״זTikkunei Zohar 57
א׳לנטרא שבת
צריך לשנויי ליה מיומין דחולא
בלבושין. ומיכלין
דאינון ענג שבת.
דאם הוה רגיל למיכל ב׳ סעודות ביומא דחולא.
בשבת אכיל ג׳
דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום
כי שבת היום ליי׳
היום לא תמצאוהו בשדה.
צריך לשנויי ליה מיומין דחולא
בלבושין. ומיכלין
דאינון ענג שבת.
דאם הוה רגיל למיכל ב׳ סעודות ביומא דחולא.
בשבת אכיל ג׳
דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום
כי שבת היום ליי׳
היום לא תמצאוהו בשדה.
1
ב׳ובכלא צריך למעבד בשבת תוספת.
דאם הוה רגיל למיכל ביומ׳ דחולא נהמא וחמרא.
יוסיף בשבת בשרא
דא תוספ׳ שבת.
דאם הוה רגיל למיכל ביומ׳ דחולא נהמא וחמרא.
יוסיף בשבת בשרא
דא תוספ׳ שבת.
2
ג׳שנוי מעשה
דאם הוה רגיל
למעבד עובדא בחול
לא יעביד בשבת
הה״ד ששת ימים תעבוד וכו׳.
דאם הוה רגיל
למעבד עובדא בחול
לא יעביד בשבת
הה״ד ששת ימים תעבוד וכו׳.
3
ד׳שנוי השם
לכל יומא קארי ליה מעשה
כד״א ששת ימי המעשה.
וליום השביעי קארי ליה שבת
דאיהו השבתת מעשה ביטולא דעובדא
לכל יומא קארי ליה מעשה
כד״א ששת ימי המעשה.
וליום השביעי קארי ליה שבת
דאיהו השבתת מעשה ביטולא דעובדא
4
ה׳שנוי מקום
אם הוא רגיל לאוקדא נורא בחולא.
דישני ולא יוקיד ליה בשבת׳
הה״ד לא תבערו אש בכל מושבותיכם
ביום השבת.
אם הוא רגיל לאוקדא נורא בחולא.
דישני ולא יוקיד ליה בשבת׳
הה״ד לא תבערו אש בכל מושבותיכם
ביום השבת.
5
ו׳ועוד אית שינוי
דצריך לשנות מעבדא למטרוניתא
דלא יהון שוין
דמטרוניתא איהי מקומו דקב״ה
צריך לשנות למלכא
הה״ד
וישנה ואת נערותיה
ביום השבת
דאשתני יומא דשבתא מיומא דחול
דשלטא ביה עבד׳ דמלכא.
דצריך לשנות מעבדא למטרוניתא
דלא יהון שוין
דמטרוניתא איהי מקומו דקב״ה
צריך לשנות למלכא
הה״ד
וישנה ואת נערותיה
ביום השבת
דאשתני יומא דשבתא מיומא דחול
דשלטא ביה עבד׳ דמלכא.
6
ז׳ועוד
מושבותיכם מושב דבר נש איהו מקום דיליה.
ועוד
שנוי מקו׳ לתקנא ביתא בשבתא
תוספ׳ מבחול.
מושבותיכם מושב דבר נש איהו מקום דיליה.
ועוד
שנוי מקו׳ לתקנא ביתא בשבתא
תוספ׳ מבחול.
7
ח׳ועוד
שנוי מעשה.
אם הוא עציב בחולא.
דיהא חדי בשבתא.
ואם אית ליה קטטה בחולא
עם בר נש או עם אתתיה.
דיהא ליה שלמא עמה בשבתא.
שנוי מעשה.
אם הוא עציב בחולא.
דיהא חדי בשבתא.
ואם אית ליה קטטה בחולא
עם בר נש או עם אתתיה.
דיהא ליה שלמא עמה בשבתא.
8
ט׳ובדא לית רשו לקרבא
לסם המות חללה
ולבעלה דאיהו אל אחר חלול שבת
(לית לון רשו לקרבא)
ובגין דא אמרו קדמאי
אם ישראל הוו מקיימין שבת אחת כהלכתה
(נ״א שתי שבתות כהלכתן)
מיד הוו נגאלין.
לסם המות חללה
ולבעלה דאיהו אל אחר חלול שבת
(לית לון רשו לקרבא)
ובגין דא אמרו קדמאי
אם ישראל הוו מקיימין שבת אחת כהלכתה
(נ״א שתי שבתות כהלכתן)
מיד הוו נגאלין.
9
י׳וכן צריך לשנויי
בנר דליק ובמטה מוצעת ובפתורא.
כגוונא דא.
אם הוה רגיל ביומי דחול
לאדלקא שרגא בפתילה חד.
יוסיף בשבת תניינא.
ובפתורא
אם רגיל לברכא המוציא על נהמא חדא.
בשבת יוסיף תניינא.
דאינון כגוונא דלחם משנה
מטה הא אתמ
דאם הוה רגיל לשמש ביומא דחולא
בקטטה עם אתתיה
ובפרודא.
לא יזדווג לאתתיה בשבתא
אלא בשלמא.
ובגין דא ת״ח עונתן
מליל שבת לליל שבת.
בנר דליק ובמטה מוצעת ובפתורא.
כגוונא דא.
אם הוה רגיל ביומי דחול
לאדלקא שרגא בפתילה חד.
יוסיף בשבת תניינא.
ובפתורא
אם רגיל לברכא המוציא על נהמא חדא.
בשבת יוסיף תניינא.
דאינון כגוונא דלחם משנה
מטה הא אתמ
דאם הוה רגיל לשמש ביומא דחולא
בקטטה עם אתתיה
ובפרודא.
לא יזדווג לאתתיה בשבתא
אלא בשלמא.
ובגין דא ת״ח עונתן
מליל שבת לליל שבת.
10
י״אוצריך לשנויי שבת מיומא דחולא
בכלא.
ואם אית לון שלמא
בכל שית יומין דחולא.
יעבדון תוספת בשבתא
בפיוסא דא לדא ברחימו סגי.
כגוונא דלעילא
דאתמר לגבי שכינתא
פתחי לי אחותי
רעיתי יונתי תמתי
בתוספת מלין דפיוסא.
כגוונ׳ דא צריך בר נש לפייס׳ לאתתיה בשבת
בתוספת מלין דפיוסא.
בכלא.
ואם אית לון שלמא
בכל שית יומין דחולא.
יעבדון תוספת בשבתא
בפיוסא דא לדא ברחימו סגי.
כגוונא דלעילא
דאתמר לגבי שכינתא
פתחי לי אחותי
רעיתי יונתי תמתי
בתוספת מלין דפיוסא.
כגוונ׳ דא צריך בר נש לפייס׳ לאתתיה בשבת
בתוספת מלין דפיוסא.
11
י״בובזמנא דאלקים אחרים חזיין
בשבת שנוייא בכלא.
לית לון רשו לקרבא.
הה״ד
והזר הקרב יומת.
בגין דקדש היא לכם
מחלליה מות יומת.
ובגין דא אתמר בקרא
את שבתותי תשמורו וגומר.
בשבת שנוייא בכלא.
לית לון רשו לקרבא.
הה״ד
והזר הקרב יומת.
בגין דקדש היא לכם
מחלליה מות יומת.
ובגין דא אתמר בקרא
את שבתותי תשמורו וגומר.
12
י״גובאלין תוספת.
אתקריאת שכינתא מוסף שבת.
וכד מתרחקין מינה כל דרגין דחול
ולא אית רשו נוכראה בשבת
לאעלא בין קב״ה ושכינתיה
איהי אתקריאת קדושה דיליה.
וכד מברכין לה בברכת מזונא
אתקריאת ברכה דיליה.
ובתרויהו איהי יחוד דיליה כלה דיליה
בההוא זמנא איהי שבת שקולה ככל אוריתא.
אתקריאת שכינתא מוסף שבת.
וכד מתרחקין מינה כל דרגין דחול
ולא אית רשו נוכראה בשבת
לאעלא בין קב״ה ושכינתיה
איהי אתקריאת קדושה דיליה.
וכד מברכין לה בברכת מזונא
אתקריאת ברכה דיליה.
ובתרויהו איהי יחוד דיליה כלה דיליה
בההוא זמנא איהי שבת שקולה ככל אוריתא.
13
י״דושרגא איהי דיוקנא דמנרתא
וצריך למהוי לימינא
ועלה אתמר
הרוצה להחכים ידרים.
וצריך למהוי לימינא
ועלה אתמר
הרוצה להחכים ידרים.
14
ט״וופתורא דשבת צריך למהוי לשמאלא.
ועלה אתמר
הרוצה להעשיר יצפין.
ועלה אתמר
הרוצה להעשיר יצפין.
15
ט״זמטה בין צפון לדרום.
16
י״זושבת איהו אות ברית מילה
אות דתפלין
מאן דמחלל דא כאלו מחלל דא.
אות דתפלין
מאן דמחלל דא כאלו מחלל דא.
17
י״חתפלין דרישא לקבל זכור.
תפלין דיד לקבל שמור.
תפלין דיד לקבל שמור.
18
י״טמה רשות הרבים איהו חליל שבת.
אוף הכי אות ברית איהי חלול דיליה
זונה ודא רשו נוכראה
אוף הכי אות ברית איהי חלול דיליה
זונה ודא רשו נוכראה
19
כ׳לית פקוד׳ דעשה ולא תעשה דלא
20
כ״אאשתכח בשבת.
ובגין דא
שבת היא שקולה ככל אורייתא כלה.
ובגין דא
שבת היא שקולה ככל אורייתא כלה.
21
כ״בוכן שכינתא תתאה אתקריאת שופר
מסטרא דשכינתא עלאה
דאיהי שופר גדול.
תקע בשופר גדול לחירותנו.
מסטרא דשכינתא עלאה
דאיהי שופר גדול.
תקע בשופר גדול לחירותנו.
22
כ״גתקע שופר איהו לשון תקיעה.
דודאי שכינתא
תתאה איהי תקיע׳ דקב״ה
מסטרא דימינא.
ואתקריא׳ שברים דיליה
מסטרא דשמאלא
ואתקריאת תרוע׳ דיליה
מסטרא דעמודא דאמצעיתא
דאיהו דעת.
דודאי שכינתא
תתאה איהי תקיע׳ דקב״ה
מסטרא דימינא.
ואתקריא׳ שברים דיליה
מסטרא דשמאלא
ואתקריאת תרוע׳ דיליה
מסטרא דעמודא דאמצעיתא
דאיהו דעת.
23
כ״דובג״ד אתמר
אשרי העם יודעי תרועה
יודעי בדעת
דאתמר ביה
בדעתו תהומות נבקעו.
ובדע׳ חדרים ימלאו.
אשרי העם יודעי תרועה
יודעי בדעת
דאתמר ביה
בדעתו תהומות נבקעו.
ובדע׳ חדרים ימלאו.
24
כ״האיהי שופר
וקב״ה קול השופר
ובזמנא דהיא סלקא לגביה
בתלת קטרין אלין.
אתמר ביה ויהי קול השופר
הולך וחזק מאד.
הולך בתקיעה.
וחזק בשברים.
מאד בתרועה
וקב״ה קול השופר
ובזמנא דהיא סלקא לגביה
בתלת קטרין אלין.
אתמר ביה ויהי קול השופר
הולך וחזק מאד.
הולך בתקיעה.
וחזק בשברים.
מאד בתרועה
25
כ״וואיהי יום הכפורים.
וכד אתקשטת קדמיה בלבושין שפירין
דאינון לבושי כפרה:
אתקריאת ציץ דיליה.
מצנפת דיליה.
אבנט דיליה.
וכד אתקשטת קדמיה בלבושין שפירין
דאינון לבושי כפרה:
אתקריאת ציץ דיליה.
מצנפת דיליה.
אבנט דיליה.
26
כ״זאיהי כלילא מארבע בגדי לבן
מסטרא דימינא
ומארבע בגדי זהב
מסטרא דשמאלא.
מסטרא דימינא
ומארבע בגדי זהב
מסטרא דשמאלא.
27
כ״חבההוא זמנא
דאתקשטת באלין לבושין דכפרה.
אתמר בה ותלבש אסתר מלכות.
ובהון עאלת לפני לפנים
הה״ד
ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית.
ובהון נשאה חן בעיניו.
דאתקשטת באלין לבושין דכפרה.
אתמר בה ותלבש אסתר מלכות.
ובהון עאלת לפני לפנים
הה״ד
ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית.
ובהון נשאה חן בעיניו.
28
כ״טורזא דמלה
וראיתיה לזכור ברית עולם.
ומיד יי׳ שמעה יי׳ סלחה
יי׳ הקשיבה ועשה אל תאחר.
וראיתיה לזכור ברית עולם.
ומיד יי׳ שמעה יי׳ סלחה
יי׳ הקשיבה ועשה אל תאחר.
29
ל׳פורים אתקריאת
על שם יום הכפורים
דעתידין לאתענג׳ ביה
ולשנויי ליה מענוי לענג.
ומה דאיהי שכינתא
אסור ביה נעילת הסנדל.
על שם יום הכפורים
דעתידין לאתענג׳ ביה
ולשנויי ליה מענוי לענג.
ומה דאיהי שכינתא
אסור ביה נעילת הסנדל.
30
ל״אבההוא זמנא אתמר בה
מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב.
וענוגא וחדוה וכמה טבין מזומנין לגבה.
ודא יהא בזמנא דפורקנא
בעגלא.
מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב.
וענוגא וחדוה וכמה טבין מזומנין לגבה.
ודא יהא בזמנא דפורקנא
בעגלא.
31
ל״בומאן גרם ענוי לשכינתא בגלותא.
אלא רזא דמלה
ובכן אבא אל המלך
אשר לא כדת.
בגין דעאלת בלא בעלה.
דאתמר ביה מימינו
אש דת למו.
דבטילו בה אורייתא.
ודא גרם אבודא דבית ראשון ושני
הה״ד וכאשר אבדתי אבדתי.
אלא רזא דמלה
ובכן אבא אל המלך
אשר לא כדת.
בגין דעאלת בלא בעלה.
דאתמר ביה מימינו
אש דת למו.
דבטילו בה אורייתא.
ודא גרם אבודא דבית ראשון ושני
הה״ד וכאשר אבדתי אבדתי.
32
ל״גועם כל דא
אע״ג דעאלת בלא בעלה
דאיהו ד״ת
עם כל דא עאלת באבהן
דאינון שלשת ימים לילה ויום
דאתענת בהון.
ואינון סהדין
דעולימת׳ עאלת ביה למלכא.
הה״ד
ובזה הנערה באה אל המלך.
נערה ודאי באה אל המלך
דאיש לא ידעה אלא בעלה
וכמה דבערב היא באה
נערה בתולה. ודאי
הכי נמי בבקר היא שבה
נערה בתולה ודאי.
אע״ג דעאלת בלא בעלה
דאיהו ד״ת
עם כל דא עאלת באבהן
דאינון שלשת ימים לילה ויום
דאתענת בהון.
ואינון סהדין
דעולימת׳ עאלת ביה למלכא.
הה״ד
ובזה הנערה באה אל המלך.
נערה ודאי באה אל המלך
דאיש לא ידעה אלא בעלה
וכמה דבערב היא באה
נערה בתולה. ודאי
הכי נמי בבקר היא שבה
נערה בתולה ודאי.
33
ל״דובה ערב ובקר פעמים
קורין לישראל בעלה
וסהדין עלה דלא חליפת ליה
היא ובנהא באחרא.
קורין לישראל בעלה
וסהדין עלה דלא חליפת ליה
היא ובנהא באחרא.
34
ל״הובגין דא ישראל אמרין בכל יומא
שמע ישראל יי׳ אלקינו יי׳ אחד.
שמ״ע אח״ד
ש״ם א״ח ע״ד.
א״ח נטיר לה.
בגין דאח לצרה יולד.
ועליה אתמר אתה סתר לי.
ברוך אתה בבואך.
יהודה אתה יודוך אחיך
בגין דביה יקוק
וביה ד׳.
ביה איהי נטירא.
שמע ישראל יי׳ אלקינו יי׳ אחד.
שמ״ע אח״ד
ש״ם א״ח ע״ד.
א״ח נטיר לה.
בגין דאח לצרה יולד.
ועליה אתמר אתה סתר לי.
ברוך אתה בבואך.
יהודה אתה יודוך אחיך
בגין דביה יקוק
וביה ד׳.
ביה איהי נטירא.
35
ל״וועליה אתמר
ויהי אמן את הדסה.
הוא אומן דילה
ואיהי אמונה דיליה.
ודא איהו דאתמ׳
כאשר היתה באמנה אתו
ולא נגע בה נוכראה דאיהו אח״שורוש.
בגין דאח עמה ודאי
ואיהו סתיר לה מניה.
ויהי אמן את הדסה.
הוא אומן דילה
ואיהי אמונה דיליה.
ודא איהו דאתמ׳
כאשר היתה באמנה אתו
ולא נגע בה נוכראה דאיהו אח״שורוש.
בגין דאח עמה ודאי
ואיהו סתיר לה מניה.
36
ל״זבמאי סתיר לה מניה
בנקודה דאיהי קוצא דאת ד׳
מן אחד.
א״ח נטיר ד׳
דלא יתקריב לגבה אחר.
הה״ד אני יי׳ הוא שמי
וכבודי לאחר לא אתן.
והאי נקודה איהי אות ברית
דבה אשתלים א״ח לעשר.
ובה אתעביד י׳.
בנקודה דאיהי קוצא דאת ד׳
מן אחד.
א״ח נטיר ד׳
דלא יתקריב לגבה אחר.
הה״ד אני יי׳ הוא שמי
וכבודי לאחר לא אתן.
והאי נקודה איהי אות ברית
דבה אשתלים א״ח לעשר.
ובה אתעביד י׳.
37
ל״חומאן דמשקר בברית מילה
גרים לאסתלקא מיניה
גרים לאסתלקא מיניה
38