תקוני הזהר נ״ז אTikkunei Zohar 57a
א׳לנטרא שבת
צריך לשנויי ליה מיומין דחולא
בלבושין. ומיכלין
דאינון ענג שבת.
דאם הוה רגיל למיכל ב׳ סעודות ביומא דחולא.
בשבת אכיל ג׳
דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום
כי שבת היום ליי׳
היום לא תמצאוהו בשדה.
צריך לשנויי ליה מיומין דחולא
בלבושין. ומיכלין
דאינון ענג שבת.
דאם הוה רגיל למיכל ב׳ סעודות ביומא דחולא.
בשבת אכיל ג׳
דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום
כי שבת היום ליי׳
היום לא תמצאוהו בשדה.
1
ב׳ובכלא צריך למעבד בשבת תוספת.
דאם הוה רגיל למיכל ביומ׳ דחולא נהמא וחמרא.
יוסיף בשבת בשרא
דא תוספ׳ שבת.
דאם הוה רגיל למיכל ביומ׳ דחולא נהמא וחמרא.
יוסיף בשבת בשרא
דא תוספ׳ שבת.
2
ג׳שנוי מעשה
דאם הוה רגיל
למעבד עובדא בחול
לא יעביד בשבת
הה״ד ששת ימים תעבוד וכו׳.
דאם הוה רגיל
למעבד עובדא בחול
לא יעביד בשבת
הה״ד ששת ימים תעבוד וכו׳.
3
ד׳שנוי השם
לכל יומא קארי ליה מעשה
כד״א ששת ימי המעשה.
וליום השביעי קארי ליה שבת
דאיהו השבתת מעשה ביטולא דעובדא
לכל יומא קארי ליה מעשה
כד״א ששת ימי המעשה.
וליום השביעי קארי ליה שבת
דאיהו השבתת מעשה ביטולא דעובדא
4
ה׳שנוי מקום
אם הוא רגיל לאוקדא נורא בחולא.
דישני ולא יוקיד ליה בשבת׳
הה״ד לא תבערו אש בכל מושבותיכם
ביום השבת.
אם הוא רגיל לאוקדא נורא בחולא.
דישני ולא יוקיד ליה בשבת׳
הה״ד לא תבערו אש בכל מושבותיכם
ביום השבת.
5
ו׳ועוד אית שינוי
דצריך לשנות מעבדא למטרוניתא
דלא יהון שוין
דמטרוניתא איהי מקומו דקב״ה
צריך לשנות למלכא
הה״ד
וישנה ואת נערותיה
ביום השבת
דאשתני יומא דשבתא מיומא דחול
דשלטא ביה עבד׳ דמלכא.
דצריך לשנות מעבדא למטרוניתא
דלא יהון שוין
דמטרוניתא איהי מקומו דקב״ה
צריך לשנות למלכא
הה״ד
וישנה ואת נערותיה
ביום השבת
דאשתני יומא דשבתא מיומא דחול
דשלטא ביה עבד׳ דמלכא.
6
ז׳ועוד
מושבותיכם מושב דבר נש איהו מקום דיליה.
ועוד
שנוי מקו׳ לתקנא ביתא בשבתא
תוספ׳ מבחול.
מושבותיכם מושב דבר נש איהו מקום דיליה.
ועוד
שנוי מקו׳ לתקנא ביתא בשבתא
תוספ׳ מבחול.
7
ח׳ועוד
שנוי מעשה.
אם הוא עציב בחולא.
דיהא חדי בשבתא.
ואם אית ליה קטטה בחולא
עם בר נש או עם אתתיה.
דיהא ליה שלמא עמה בשבתא.
שנוי מעשה.
אם הוא עציב בחולא.
דיהא חדי בשבתא.
ואם אית ליה קטטה בחולא
עם בר נש או עם אתתיה.
דיהא ליה שלמא עמה בשבתא.
8
ט׳ובדא לית רשו לקרבא
לסם המות חללה
ולבעלה דאיהו אל אחר חלול שבת
(לית לון רשו לקרבא)
ובגין דא אמרו קדמאי
אם ישראל הוו מקיימין שבת אחת כהלכתה
(נ״א שתי שבתות כהלכתן)
מיד הוו נגאלין.
לסם המות חללה
ולבעלה דאיהו אל אחר חלול שבת
(לית לון רשו לקרבא)
ובגין דא אמרו קדמאי
אם ישראל הוו מקיימין שבת אחת כהלכתה
(נ״א שתי שבתות כהלכתן)
מיד הוו נגאלין.
9
י׳וכן צריך לשנויי
בנר דליק ובמטה מוצעת ובפתורא.
כגוונא דא.
אם הוה רגיל ביומי דחול
לאדלקא שרגא בפתילה חד.
יוסיף בשבת תניינא.
ובפתורא
אם רגיל לברכא המוציא על נהמא חדא.
בשבת יוסיף תניינא.
דאינון כגוונא דלחם משנה
מטה הא אתמ
דאם הוה רגיל לשמש ביומא דחולא
בקטטה עם אתתיה
ובפרודא.
לא יזדווג לאתתיה בשבתא
אלא בשלמא.
ובגין דא ת״ח עונתן
מליל שבת לליל שבת.
בנר דליק ובמטה מוצעת ובפתורא.
כגוונא דא.
אם הוה רגיל ביומי דחול
לאדלקא שרגא בפתילה חד.
יוסיף בשבת תניינא.
ובפתורא
אם רגיל לברכא המוציא על נהמא חדא.
בשבת יוסיף תניינא.
דאינון כגוונא דלחם משנה
מטה הא אתמ
דאם הוה רגיל לשמש ביומא דחולא
בקטטה עם אתתיה
ובפרודא.
לא יזדווג לאתתיה בשבתא
אלא בשלמא.
ובגין דא ת״ח עונתן
מליל שבת לליל שבת.
10
י״אוצריך לשנויי שבת מיומא דחולא
בכלא.
ואם אית לון שלמא
בכל שית יומין דחולא.
יעבדון תוספת בשבתא
בפיוסא דא לדא ברחימו סגי.
כגוונא דלעילא
דאתמר לגבי שכינתא
פתחי לי אחותי
רעיתי יונתי תמתי
בתוספת מלין דפיוסא.
כגוונ׳ דא צריך בר נש לפייס׳ לאתתיה בשבת
בתוספת מלין דפיוסא.
בכלא.
ואם אית לון שלמא
בכל שית יומין דחולא.
יעבדון תוספת בשבתא
בפיוסא דא לדא ברחימו סגי.
כגוונא דלעילא
דאתמר לגבי שכינתא
פתחי לי אחותי
רעיתי יונתי תמתי
בתוספת מלין דפיוסא.
כגוונ׳ דא צריך בר נש לפייס׳ לאתתיה בשבת
בתוספת מלין דפיוסא.
11
י״בובזמנא דאלקים אחרים חזיין
בשבת שנוייא בכלא.
לית לון רשו לקרבא.
הה״ד
והזר הקרב יומת.
בגין דקדש היא לכם
מחלליה מות יומת.
ובגין דא אתמר בקרא
את שבתותי תשמורו וגומר.
בשבת שנוייא בכלא.
לית לון רשו לקרבא.
הה״ד
והזר הקרב יומת.
בגין דקדש היא לכם
מחלליה מות יומת.
ובגין דא אתמר בקרא
את שבתותי תשמורו וגומר.
12
י״גובאלין תוספת.
אתקריאת שכינתא מוסף שבת.
וכד מתרחקין מינה כל דרגין דחול
ולא אית רשו נוכראה בשבת
לאעלא בין קב״ה ושכינתיה
איהי אתקריאת קדושה דיליה.
וכד מברכין לה בברכת מזונא
אתקריאת ברכה דיליה.
ובתרויהו איהי יחוד דיליה כלה דיליה
בההוא זמנא איהי שבת שקולה ככל אוריתא.
אתקריאת שכינתא מוסף שבת.
וכד מתרחקין מינה כל דרגין דחול
ולא אית רשו נוכראה בשבת
לאעלא בין קב״ה ושכינתיה
איהי אתקריאת קדושה דיליה.
וכד מברכין לה בברכת מזונא
אתקריאת ברכה דיליה.
ובתרויהו איהי יחוד דיליה כלה דיליה
בההוא זמנא איהי שבת שקולה ככל אוריתא.
13
י״דושרגא איהי דיוקנא דמנרתא
וצריך למהוי לימינא
ועלה אתמר
הרוצה להחכים ידרים.
וצריך למהוי לימינא
ועלה אתמר
הרוצה להחכים ידרים.
14
ט״וופתורא דשבת צריך למהוי לשמאלא.
ועלה אתמר
הרוצה להעשיר יצפין.
ועלה אתמר
הרוצה להעשיר יצפין.
15
ט״זמטה בין צפון לדרום.
16
י״זושבת איהו אות ברית מילה
אות דתפלין
מאן דמחלל דא כאלו מחלל דא.
אות דתפלין
מאן דמחלל דא כאלו מחלל דא.
17
י״חתפלין דרישא לקבל זכור.
תפלין דיד לקבל שמור.
תפלין דיד לקבל שמור.
18
י״טמה רשות הרבים איהו חליל שבת.
אוף הכי אות ברית איהי חלול דיליה
זונה ודא רשו נוכראה
אוף הכי אות ברית איהי חלול דיליה
זונה ודא רשו נוכראה
19
כ׳לית פקוד׳ דעשה ולא תעשה דלא
20