תקוני הזהר ס׳ אTikkunei Zohar 60a
א׳את הגזלה אשר גזל
דיחזיר שכינתא לאתרה.
או את העשק אשר עשק
דא קב״ה
דאתפרש מינה.
דיחזיר שכינתא לאתרה.
או את העשק אשר עשק
דא קב״ה
דאתפרש מינה.
1
ב׳דשכינתא אתקריאת
מצות עשה מסטרא דימינא.
ומצות לא תעשה מסטרא דשמאלא.
ותורה אתקריאת
מסטרא דעמודא דאמצעיתא
וכל מאן דגזיל או עשק באורייתא
ובמצות עשה ולא תעשה
כאלו גזל שכינתא
מדרועוי דקב״ה.
מצות עשה מסטרא דימינא.
ומצות לא תעשה מסטרא דשמאלא.
ותורה אתקריאת
מסטרא דעמודא דאמצעיתא
וכל מאן דגזיל או עשק באורייתא
ובמצות עשה ולא תעשה
כאלו גזל שכינתא
מדרועוי דקב״ה.
2
ג׳וכן מסטרא דיסוד
חי עלמין
אתקריאת מצות ברי׳ מילה.
מאן דגזל בברית
ואפיק זרעא מיניה לרשו נוכראה
כאלו אפיק מרשות היחיד
לרשות הרבים
וגרם למהוי שכינתא נפקא מאתרה
דאיהי ארץ ישראל
רשות היחיד
וגלה אותה בין אומין דעלמא
דאינון רשות הרבים
חי עלמין
אתקריאת מצות ברי׳ מילה.
מאן דגזל בברית
ואפיק זרעא מיניה לרשו נוכראה
כאלו אפיק מרשות היחיד
לרשות הרבים
וגרם למהוי שכינתא נפקא מאתרה
דאיהי ארץ ישראל
רשות היחיד
וגלה אותה בין אומין דעלמא
דאינון רשות הרבים
3
ד׳הה״ד
ובפשעיכם שולחה אמכם.
ובגין דא לא תשא
את שם יי׳ אלקיך לשוא.
מאן שם יי׳
דא שכינתא.
לשוא דא ע״ז
דגלת תמן.
ובפשעיכם שולחה אמכם.
ובגין דא לא תשא
את שם יי׳ אלקיך לשוא.
מאן שם יי׳
דא שכינתא.
לשוא דא ע״ז
דגלת תמן.
4
ה׳ועוד.
איהי תשובה יום הכפורים
כלילא מעשרת ימי תשובה
דאינון י״ה.
יום הכפורים דא ה׳
כלילא מחמש צלותין.
עשרת ימי תשובה דא י׳
לקבל שבים דא ו״ק
כל מאן דחזר בתיובתא
כאלו חזר ו״ה עם י״ה.
איהי תשובה יום הכפורים
כלילא מעשרת ימי תשובה
דאינון י״ה.
יום הכפורים דא ה׳
כלילא מחמש צלותין.
עשרת ימי תשובה דא י׳
לקבל שבים דא ו״ק
כל מאן דחזר בתיובתא
כאלו חזר ו״ה עם י״ה.
5
ו׳ועקרא לסלקא כלא במחשבה
דאיהי יו״ד ק״א וא״ו ק״א.
דאיהי יו״ד ק״א וא״ו ק״א.
6
ז׳וגבורה
תמן סמא״ל דאיהו יצר הרע.
וכל מאן דיתגבר על יצריה
כאלו הוה מתגבר גבורה על סמא״ל
בדינא לגבי בנוי.
ובגין דא אמרו מארי מתניתי׳
איזהו גבור
הכובש את יצרו
תמן סמא״ל דאיהו יצר הרע.
וכל מאן דיתגבר על יצריה
כאלו הוה מתגבר גבורה על סמא״ל
בדינא לגבי בנוי.
ובגין דא אמרו מארי מתניתי׳
איזהו גבור
הכובש את יצרו
7
ח׳מאי הכובש
כד״א וכבשוה
דיהא כבושה תחות ידיה ככלבא
דאיהו כבוש וקשור תחות ידי דבר נש.
כד״א וכבשוה
דיהא כבושה תחות ידיה ככלבא
דאיהו כבוש וקשור תחות ידי דבר נש.
8
ט׳וצריך בר נש לקבלא עליה חמש ענויין
בגין ענוי דגרים לה׳ זעירא
דגלת בגלותא.
ואתקריאת עניה סוערה לא נוחמה.
ואבא ואמא אינון נחתי בימינא ושמאלא
לקבלא בהון ו״ה
דאינון תורה ומצוה.
בגין ענוי דגרים לה׳ זעירא
דגלת בגלותא.
ואתקריאת עניה סוערה לא נוחמה.
ואבא ואמא אינון נחתי בימינא ושמאלא
לקבלא בהון ו״ה
דאינון תורה ומצוה.
9
י׳ורזא דמלה
ושב ורפ׳ לו
ודא איהו שובה ישראל עד יי׳ אלקיך.
ושב ורפ׳ לו
ודא איהו שובה ישראל עד יי׳ אלקיך.
10
י״אועוד
מצות פריה ורביה
דא שכינתא
לא תהו בראה
לשבת יצרה.
כל ת״ח דמנע מינה
עונת ק״ש
כאלו מנע מינה ברכאן מלעילא
מצות פריה ורביה
דא שכינתא
לא תהו בראה
לשבת יצרה.
כל ת״ח דמנע מינה
עונת ק״ש
כאלו מנע מינה ברכאן מלעילא
11
י״בשית סטרין אינון דכלילן באת ו׳
דאיהו עץ פרי עושה פרי.
מאן פרי דיליה י׳.
דאת ו׳ איהו ענפא דאילנא
דאתפרש לשית ענפין.
ומשית לענפין דלית לון חושבן
י׳ איהי איבא על כל ענפא וענפא
דאיהו ו׳.
דאיהו עץ פרי עושה פרי.
מאן פרי דיליה י׳.
דאת ו׳ איהו ענפא דאילנא
דאתפרש לשית ענפין.
ומשית לענפין דלית לון חושבן
י׳ איהי איבא על כל ענפא וענפא
דאיהו ו׳.
12
י״גקם סבא ואמר
ר׳ ר׳ חזור בך.
אילנא הוא ו׳.
איבא דיליה י׳.
הכי הוא ודאי.
אבל ענפוי לעילא איהו ה׳ עלאה.
ושרשוי ה׳ תתאה.
ומאן דאפריש ענפא מיניה
דא איהו מקצץ בנטיעות.
והכי אתקצץ איהו
מעלמא דין ומעלמא דאתי.
ר׳ ר׳ חזור בך.
אילנא הוא ו׳.
איבא דיליה י׳.
הכי הוא ודאי.
אבל ענפוי לעילא איהו ה׳ עלאה.
ושרשוי ה׳ תתאה.
ומאן דאפריש ענפא מיניה
דא איהו מקצץ בנטיעות.
והכי אתקצץ איהו
מעלמא דין ומעלמא דאתי.
13
י״דועוד
מצוה לאתעסקא באוריתא יומם ולילה
הה״ד
והגית בו יומם ולילה.
וכי יכיל בר נש לאתעסקא באורייתא
בכל יומי ולילי כל יומוי.
והא קב״ה
לית בא בטרוניא עם בריותיו.
אלא כל מאן דקרא ק״ש בכל יום
ערב ובקר
כאלו מקיים בו
והגית בו יומם ולילה.
מצוה לאתעסקא באוריתא יומם ולילה
הה״ד
והגית בו יומם ולילה.
וכי יכיל בר נש לאתעסקא באורייתא
בכל יומי ולילי כל יומוי.
והא קב״ה
לית בא בטרוניא עם בריותיו.
אלא כל מאן דקרא ק״ש בכל יום
ערב ובקר
כאלו מקיים בו
והגית בו יומם ולילה.
14
ט״וכל פקודין
אית מנייהו דתליין
בפרי אילנא.
מנייהו בענפין.
מנהון בשרשין.
מנהון באילנא.
ובג״ד
אתקריאת אוריתא עץ חיים.
וכל מאן דאכל מניה
ואכל וחי לעולם.
אית מנייהו דתליין
בפרי אילנא.
מנייהו בענפין.
מנהון בשרשין.
מנהון באילנא.
ובג״ד
אתקריאת אוריתא עץ חיים.
וכל מאן דאכל מניה
ואכל וחי לעולם.
15
ט״זואית אילנא לתתא
דענפוי ושרשוי וגופא ואיבא דיליה
כלהו סם המות.
ודא סמא״ל.
מאן דאעבר על אוריתא.
אתשקייא מההוא אילנא ואתפרנס מיניה
ועליה אתמר
כי ביום אכלך ממנו מות תמות
ומסטרא דיליה חיי צער.
דענפוי ושרשוי וגופא ואיבא דיליה
כלהו סם המות.
ודא סמא״ל.
מאן דאעבר על אוריתא.
אתשקייא מההוא אילנא ואתפרנס מיניה
ועליה אתמר
כי ביום אכלך ממנו מות תמות
ומסטרא דיליה חיי צער.
16
י״זועוד.
שכינתא איהי מצות העמדת מלכא
הה״ד
שום תשים עליך מלך.
וכביכול
כל זמנא דלית שכינתא באתרהא
לית מלכא.
ובגין דשכינתא איהי מלכות על בר נש.
אתמ׳ ביה
שום תשים עליך מלך
למהוי ישראל בה
כלהו בני מלכים
שכינתא איהי מצות העמדת מלכא
הה״ד
שום תשים עליך מלך.
וכביכול
כל זמנא דלית שכינתא באתרהא
לית מלכא.
ובגין דשכינתא איהי מלכות על בר נש.
אתמ׳ ביה
שום תשים עליך מלך
למהוי ישראל בה
כלהו בני מלכים
17