תקוני הזהר ס׳ בTikkunei Zohar 60b

א׳דלית מלך בלא מלכות.
דבגלותא שפחה תירש גבירתה.
1
ב׳ובזמנא דייתי משיח׳
אתמר ומלכותה יתן המלך
לרעותה הטובה ממנה.
איהי מלכותיה
איהי כרסייא
איהי עטרת דיליה.
2
ג׳למלכא.
דאית ליה מאנא דיקר
ואיהי מחבבא לגביה.
לזמנין שוי ליה עטרה על רישיה
דא תפלין דרישא.
לזמנין קשיר ליה באצבעא
ודא תפלין דיד.
לזמנין שוי ליה תחותיה
ואתקרי כרסיא דיליה.
לזמנין עביד מינה לבושא.
3
ד׳וכען דאיהי מרחקא מן מלכא
אתמ׳ במלכא
אלביש שמים קדרות
ושכינת׳ אמרת
אל תראוני שאני שחרחרת.
4
ה׳ובני נשא דאינון שטיין מסתכלין בלבושא.
ואחרנין הכי מסתכלין בגופא.
ובגלות׳ כלהון שטיין.
אבל פקחא חכימא אסתכל מלגאו.
5
ו׳וכד יתי פורקנא
אתפשט מלבושין דקדרותא
וזריק לון על אומין דעלמא
הה״ד
ויהי חשך אפלה וגו׳
ולכל בני ישראל
היה אור במושבותם.
6
ז׳דבההוא זמנא
דאתלבש באלין לבושין
אתמר ביה
ויאמר אסתירה פני מהם.
7
ח׳לבתר דאתפשט מנייהו
וייראו העם את יי׳.
וכל ינוקין אחזין ליה באצבע
הה״ד
זה אלי ואנוהו.
ובגלותא ישת חשך סתרו.
ובגין דא אמר דניאל
ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שריה.
8
ט׳ובההוא זמנא
דאיהו בחשוכא
מתלבש בתהו ובהו
ובחשך ותהום.
כביכול אתוון אינון בפרודא
ולא מתיחדין תמן
9
י׳ולבתר דנפיק מנייהו.
והיה יי׳ למלך על כל הארץ
ביום ההוא יהיה יי׳ אחד ושמו אחד.
10
י״אבההוא זמנא
כל חיון יתערון בנגונא.
וכנפיהם פרודות מלמעלה
לקבלא ליה בחדוה.
וכלהון יהון רצין ושבין
בנגונא ושליחותא לגביה.
הה״ד
והחיות רצוא ושוב
כמראה הבזק
לבשרא לישראל.
11
י״בובההוא זמנא
הללו את יי׳ מן הארץ
תנינים וכל תהומות וגו׳.
כלהו לעילא ולתתא
מה דאתברי
עד יתוש זעירא
כלהו משבחין ליה
ומלא׳ הארץ דעה את ה׳
כמים לים מכסים
12
י״גבההוא זמנא
יתקיים קרא
כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה
לקרא כלם בשם יי וגו׳.
13
י״דבההוא זמנא
אתבני ביתא דשכינתא
דאיהי בית הבחירה
על ידא דקב״ה
דאתמר בה ואני אהיה לה נאם יי׳
חומת אש סביב
14
ט״וואני אבנה
אינון אבנין טבין דאתבני מינה
הה״ד
ואבנה גם אנכי ממנה
נטיעין קדישין
הה״ד נצר מטעי
מעשה ידי להתפאר.
15
ט״זובניינא דבי מקדשא
תהא בנויה מכספא ודהבא ואבנין יקירין.
ותהא מרקמא מכל ציורא דעובדא דבראשית.
ועלה נהרא ירושלם דלעילא לעילא
מרקמא מכל מיני גוונין דנהורא.
16
י״זורזא דמלה
ירושלם הבנויה
כעיר שחברה לה יחדיו
דאנהרא על גבוי.
17
י״חבההוא זמנא
אתקיים בישראל
לא יבא עוד שמשך
וירחך לא יאסף וגו׳.
ואתער שיר השירים בעלמא.
ואדליק נהורא על זיתא ושרגא
דישראל אינון פתילה.
אורייתא משחא.
שכינתא שרגא.
הה״ד
בהלו נרו עלי ראשי.
18
י״טבההוא זמנא אתמ׳ בשכינתא
וחלצה נעלו.
נעלו דקב״ה
לקיים ביה של נעלך
ואתייחד בשכינתיה
דאתקריאת חליצה.
ואיהו חלוץ הנעל
19
כ׳ולא צריכין לאתחברא
בארח יבום לעולם.
דאתמר בה
וזאת לפנים בישראל וגו׳
שלף איש נעלו ונתן לרעהו.
מאי נעלו
דא כנוי.
ההוא דאתמר ביה גן נעול.
20
כ״אאתפתח ההוא נעול מפתחא
בגין דלפתח חטאת רובץ
אתעבר ההוא חטאת ואתפתח תרעא.
הה״ד זה השער ליי׳
ויחזון תמן שכינתא
דאתמר בה וזאת
לפנים בישראל.
21
כ״בד״א
וזאת לפנים בישראל
על הגאולה ועל התמורה.
על הגאולה דא שכינתא עלאה ה עלאה.
ועל התמורה דא שכינתא
22