תקוני הזהר ס״א בTikkunei Zohar 61b

א׳ארחא דיליה. למהוי קירטא בהדיה
לזרקא אבנין לגבייהו
למהוי עאנא נטיר מחיון בישן.
קום נטיל קירטא בידך.
1
ב׳פתח ואמר
זרק״א שכינתא קדישא.
אנת היא קירט׳ קדישא דקב״ה
דבך אזדריקו תלת אבנין
דאינון סגולת״א.
תלת אבנין יקירין דאינון תלת אבהן.
ואנת אבן יקרא על כלהו
תגא ברישא דכלהו.
עלך אתמר
אבן מאסו הבונים
היתה לראש פנה.
2
ג׳והאבן הזאת אשר שמתי מצבה
יהיה בית אלקים.
אנת הוא דאתמר עלך
אבנא די מחת לצלמא
והות לטור רב ומלאת כל ארעא
ואיהי תגא כגוונא דא ם
ברישא דחוטא דזרק״א
אבנא (כלילא ומתעטרא)
(נ״א מוכללת ומעוטרת)
כאבנא בריש עזקא.
3
ד׳וכד אית בישראל משכילים בחכמה
דאיהי י׳ מחשבה עלאה.
ידעין לזרקא לה להאי אבנא
דאיהי בת יחידה
לההוא אתר דאתגזרת
בגין דברתא באבא אתעבידת.
הה״ד
יי׳ בחכמה יסד ארץ.
בחכמה דאיהו אבא
יסד ברתא
דאיהי ארץ הדום רגליו
4
ה׳וההוא חוט דילה איהו ו׳.
דאבנא דאיהי תגא.
עטר׳ על רישיה
עטרה דס״ת.
ובגינה אתמר
ודאשתמש בתגא חלף
איהו כתר תורה ודאי.
דתלת כתרין אינון
כתר תורה
וכתר כהונה
וכתר מלכות.
וכתר תורה (נ״א וכתר שם טוב)
על גבייהו.
5
ו׳והאי אבנא איהי י׳ בריש א
ואיהי י׳ בסופה
עלה אתמר מגיד מראשית אחרית.
ואיהי (נ״א ואיהו)
יוד קא ואו קא
(נ״א יוד קי ואו קי)
כליל עשר ספירן דאינון (ס״א דאיהו)
נעוץ סופן בתחלתן
ותחלתן בסופן.
6
ז׳קמו כלהו מארי מתיבתא ואמרו
רעיא מהימנא
כמה אנת תקיף לזרקא אבנא.
דהא מטא לאתר
דלית מאן דידע אתרהא.
ומלאכין קדישין שאלין בגינהא
איה מקום כבודו להעריצו
דלית מאן דידע מקומו
כד סלקא לעילא
באתר דזריקת לה.
עד דאמרין כלהו
ברוך כבוד יי׳ ממקומו.
ואע״ג דאיהי זעירא לתתא.
לעילא לית לה סוף.
7
ח׳מאן יכיל לאגחא קרבא באתר דאנת תמן.
באבנא זעירא דזריקת
אזדעזעו רקיעין עד אין סוף.
ומלאכין עד אין תכלית.
8
ט׳וכל מארי מתיבתא
כלהו אזדעזעו
ונפלו בנפיל׳ אפים
מקיומיהו קדמהא.
ואמרו.
וכי באבנא זעירא האי.
כ״ש מאן יגיח עמך
בסייפא דאתמר בה
רוממות אל. בגרונם
וחרב פפיות בידם.
דאיהי ק״ש
חרב׳ דילך.
דאנת תקינת לך (נ״א לה)
דבה קטילת למצרי
הה״ד
ויפן כה וכה וגו׳
ויך את המצרי
כ״ה וכ״ה סלקין לחמשין אתוון
דמיחדין בהון לקב״ה פעמים
שמע ישראל יי׳ אלקינו יי׳ אחד.
דאית בהון כ״ה אתוון תרין זמנין.
וסלקין לחמשין תרעין דבינה.
דאיהי ח׳
תמינאה מעשר ספירן
מתתאה ולעילא.
9
י׳י׳ רישא דחרבא.
ו׳ גופא דחרבא.
תרין פפיות דילה ה״ה.
נרתקא דחרבא אקי״ק.
והכי לתתא נרתקא דהאי חרבא אד׳.
ואיהו יאקדונק״י לתתא.
יאההויה״ה לעילא. (נ״א יהו ההו יהה).
10
י״אורזא דמלה
אז ישיר משה
תמניא אתוון בחיבורא לעילא
א״ז תקרא ויי׳ יענה
לתתא.
11
י״בומאן יכיל ברומחא דילך
דאיהי רמ״ח תיבין דק״ש
אנח קרבא לר״ש וחברוי
נחזי מאי ניהו חילא ותקיפו דיליה.
דהא איהו אתער עלאין ותתאין.
ויזדעזעו כל עלמין עלאין ותתאין.
ובאומאה לכל חיילין לעילא ותתא
למהוי בעזריה
אנח ליה.
12
י״גקום רבי שמעון
זריז גרמך במאני קרבא דילך
נחזי מאי תקיפו וגבורה דילך.
13
י״דקם רבי שמעון
פתח ואמר
זרק״א מק״ף שופ״ר הול״ך סגולת״א.
קם ונטיל תלת אבנין דאינון יי״י.
ואבנא עלאה דאיהי בקירטא
תגא בחוטא
הא ארבע דאנון ארבעין.
וחוט דסיהרא (נ״א דסחרא) עלה
היינו בּ.
14
ט״וורזא דמלה
בראשית ב׳ ראשית
האי נקודה
15