תקוני הזהר ס״ב אTikkunei Zohar 62a
א׳עלה אתמר
בעשרה מאמרות נברא העולם.
בעשרה מאמרות נברא העולם.
1
ב׳מאי ב׳
ההוא חוט דאסחר עלה.
והאי נקודה אית לה רישא ואמצעיתא וסופא
ואתעבידת
תלת יודי״ן יי״י דסלקין לתלתין
וההוא חוט ב׳ תלתין ותרין.
ההוא חוט דאסחר עלה.
והאי נקודה אית לה רישא ואמצעיתא וסופא
ואתעבידת
תלת יודי״ן יי״י דסלקין לתלתין
וההוא חוט ב׳ תלתין ותרין.
2
ג׳תגא דעל חוט י׳.
והא ארבעין ותרין.
לקבל ל״ב אלקים
ועשר אמירן דאתברי בהון
שמיא וארעא וכל חיליהון.
(*וירא אלקים את כל אשר עשה
דאיהו רזא
וירא מלאך ה׳ אליו בלבת אש
בלבת דאורייתא.
ודא איהו
כי יום נקם בלב״י
ובהון פועלים מ״ב אתוון דיקו״ק.
ורזא דמלה
פתחו לי שערי צדק
אב״א ב״ם אודה יה.
וכלהון אתכלילן בבאר שבע.
דא אבגית״ץ וחברוי)
והא ארבעין ותרין.
לקבל ל״ב אלקים
ועשר אמירן דאתברי בהון
שמיא וארעא וכל חיליהון.
(*וירא אלקים את כל אשר עשה
דאיהו רזא
וירא מלאך ה׳ אליו בלבת אש
בלבת דאורייתא.
ודא איהו
כי יום נקם בלב״י
ובהון פועלים מ״ב אתוון דיקו״ק.
ורזא דמלה
פתחו לי שערי צדק
אב״א ב״ם אודה יה.
וכלהון אתכלילן בבאר שבע.
דא אבגית״ץ וחברוי)
3
ד׳אמרו ליה מארי מתניתין
ר׳ ר׳ כמה תקיפין אבנין דזריקת
דאזדעזעו בהון שמיא וארעא
וחיוון ובעירן ועופין כלהו ברחו.
ומנהון נפלו לארעא.
וכרסייא יקירא ומלאכין ואופני׳
כלהו אזדעזעו מאבנין דילך.
ואלין אינון ארבעה טורי אבן
דכלהו חד.
ר׳ ר׳ כמה תקיפין אבנין דזריקת
דאזדעזעו בהון שמיא וארעא
וחיוון ובעירן ועופין כלהו ברחו.
ומנהון נפלו לארעא.
וכרסייא יקירא ומלאכין ואופני׳
כלהו אזדעזעו מאבנין דילך.
ואלין אינון ארבעה טורי אבן
דכלהו חד.
4
ה׳זכאה איהו מאן דאפיק אבנין אלין שלמין
בצלותיה
בארבע צלותין עם צלות׳ דמוסף
דעלייהו אתמר אבנים שלמות תבנה.
בצלותיה
בארבע צלותין עם צלות׳ דמוסף
דעלייהו אתמר אבנים שלמות תבנה.
5
ו׳ואית אבן דאורייתא
דאתמר בה והאבן הזאת אשר שמתי מצבה
יהיה בית אלקים.
דאיהי מסטר׳ דעמודא דאמצעיתא
דאתמר ביה וזאת התורה אשר שם משה
דאיהו דיוקנא דיליה.
דאתמר בה והאבן הזאת אשר שמתי מצבה
יהיה בית אלקים.
דאיהי מסטר׳ דעמודא דאמצעיתא
דאתמר ביה וזאת התורה אשר שם משה
דאיהו דיוקנא דיליה.
6
ז׳ואלין אבנין כלהו חד.
מלכות קדישא איהי מסטרא דשמאלא
אתמר בה אבן שלמה וצדק יהיה לך.
והאי איהי אבנא די מחת לצלמא
דהות לטור רב ומלאת כל ארעא.
מאי ומלאת כל ארעא.
אלא בגינה אתמר מלא כל הארץ כבודו.
מלכות קדישא איהי מסטרא דשמאלא
אתמר בה אבן שלמה וצדק יהיה לך.
והאי איהי אבנא די מחת לצלמא
דהות לטור רב ומלאת כל ארעא.
מאי ומלאת כל ארעא.
אלא בגינה אתמר מלא כל הארץ כבודו.
7
ח׳ועלה אתמ׳
על אבן אחת שבעה עינים.
דאינון ז׳ רועין קדישין.
ואינון שבע דכורין ושבע נוקבין.
כלהו כלילן בה.
ורזא דמלה
שבעה ושבעה מוצקות.
על אבן אחת שבעה עינים.
דאינון ז׳ רועין קדישין.
ואינון שבע דכורין ושבע נוקבין.
כלהו כלילן בה.
ורזא דמלה
שבעה ושבעה מוצקות.
8
ט׳והאי אבן איהי חמשה אבנין
דשוי דוד בקירטא
ואתעבידו כלהו חד.
הה״ד
ויקח דוד
חמשה חלוקי אבנים מן הנחל
ואינון גדולה גבור׳ תפארת נצח הוד.
דבהון שבח דוד לקב״ה ואמר
לך יי׳ הגדולה והגבורה וגו׳.
דשוי דוד בקירטא
ואתעבידו כלהו חד.
הה״ד
ויקח דוד
חמשה חלוקי אבנים מן הנחל
ואינון גדולה גבור׳ תפארת נצח הוד.
דבהון שבח דוד לקב״ה ואמר
לך יי׳ הגדולה והגבורה וגו׳.
9
י׳ואלין חמשה חלוקי אבנים
נטיל לון מן הנחל
דאיהו יסוד ח״י עלמין.
וכד שוי לון בקירטא
דאיהי מלכות קדישא.
אתעבידו בה חד
נטיל לון מן הנחל
דאיהו יסוד ח״י עלמין.
וכד שוי לון בקירטא
דאיהי מלכות קדישא.
אתעבידו בה חד
10
י״אוטבע במצחא דפלשתאה וקטיל ליה.
ואינון חמש אבנין דאינון
שמע ישראל יי׳ אלקינו יי׳
וכד שוי לון בקירטא
דאיהי שפה דפימ׳
צריך למעבד לון בה כלהו אחד.
ואינון חמש אבנין דאינון
שמע ישראל יי׳ אלקינו יי׳
וכד שוי לון בקירטא
דאיהי שפה דפימ׳
צריך למעבד לון בה כלהו אחד.
11
י״בדבזמנ׳ דינצח בה קב״ה
כל אומין דעלמא.
יתקיים בהון
כי אז אהפוך אל עמים
שפה ברורה
לקרא כלם בשם יי׳
לעבדו שכם אחד.
והא שפ״ה ודאי דא שכינ״ה.
דהכי סליקת בחושבן שפ״ה.
כל אומין דעלמא.
יתקיים בהון
כי אז אהפוך אל עמים
שפה ברורה
לקרא כלם בשם יי׳
לעבדו שכם אחד.
והא שפ״ה ודאי דא שכינ״ה.
דהכי סליקת בחושבן שפ״ה.
12
י״גבגין הכי
כל אומין דעלמא
עתידין לאשתעבדא תחות ידהא.
ולאמלכא לה עלייהו
ביומין דמלכא משיחא.
לקיים מה דאתמר בה
ומלכותו בכל משלה.
כל אומין דעלמא
עתידין לאשתעבדא תחות ידהא.
ולאמלכא לה עלייהו
ביומין דמלכא משיחא.
לקיים מה דאתמר בה
ומלכותו בכל משלה.
13
י״דזכאה איהו מאן דנטיר האי אמונה
בלביה ובפומיה.
דודאי איהי אמונה דישראל
ואיהי יחודא דקב״ה.
ובה מיחדין ישראל לקב״ה
תרין זמנין בכל יומא.
בלביה ובפומיה.
דודאי איהי אמונה דישראל
ואיהי יחודא דקב״ה.
ובה מיחדין ישראל לקב״ה
תרין זמנין בכל יומא.
14
ט״ווזכאה איהו מאן דאיהי באמנה אתו בגלותא.
דלא דחיל מעלאין ותתאין.
דבגינה אתמר לאדם
ויניחהו בגן עדן
לעבדה ולשמרה.
לעבדה בפקודין דעשה.
ולשמרה בפקודין דלא תעשה.
דלא דחיל מעלאין ותתאין.
דבגינה אתמר לאדם
ויניחהו בגן עדן
לעבדה ולשמרה.
לעבדה בפקודין דעשה.
ולשמרה בפקודין דלא תעשה.
15
ט״זבגין דאיהי ג״ן סדרים דאורייתא.
ואיהי עדונא דאורייתא.
מאי אורייתא עמודא דאמצעיתא.
איהי גן דיליה ועדן דיליה.
ואיהי עדונא דאורייתא.
מאי אורייתא עמודא דאמצעיתא.
איהי גן דיליה ועדן דיליה.
16
י״זר׳ ר׳ קום
אסחר להאי קירטא
ואקף ואסחר לה בשפה דילך.
בהאי אבנא
דאיהי כלילא (נ״א מוכלל ומעוטר) מכל אבנין
דבניינא דאורייתא (וצלותא)
אסחר להאי קירטא
ואקף ואסחר לה בשפה דילך.
בהאי אבנא
דאיהי כלילא (נ״א מוכלל ומעוטר) מכל אבנין
דבניינא דאורייתא (וצלותא)
17
י״חאיהי אבן יקרה
18