תורת הבית הקצר, הבית השני, השער הראשוןTorat HaBayit HaKatzar, The Second House, The First Gate
א׳בית השני: עניין הנשחטין, שער הראשון: בדברים המפסידים השחיטה. והם חמשה שהייה דרסה. חלדה. הגרמה עיקור: השוחט לאחר ששחט מיעוט הוושט בין בעוף בין בבהמה. ושהה ולאחר זמן חזר וגמר. שחיטתו פסולה. הקנה אין בו דין שהייה בעוף לפי שאין טרפותו אלא בפסיקת רובו. ולפיכך אם נשחט רובו הרי נכשר ואם ניקב אין נקיבתו במשהו עד שיפסוק רובו השוחט את הבהמה ושחט סימן אחד ואפילו אחד וחצי ושהה ולאחר זמן חזר וגמר את השחיטה שחיטתו פסולה במה דברים אמורים כשהגביה ידו ולא שחט כגון שעף או שנפל הסכין מידו וכיוצא בזה. אבל היה סכינו רע אפילו הוליך והביא כל היום שחיטתו כשריה מפני שהוא מתעסק בצורך השחיטה. במה דברים אמורים בעוף אבל בבהמה אם הוליך והביא במיעוט אחרון של סימן ראשון ושהה בכך כדי שיעור שהייה שחיטתו פסולה מספק אחר שאין מיעוט סימן מעכב בשחיטה חוששין שמא אינו אלא במחתך בשר ויש כאן שהייה ושחיטתו פסולה שחט רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה ושהה. ולאחר זמן מרובה חזר וגמר את המיעוט שחיטתו כשירה כמה שיעור שהייה כדי שחיטת בהמה דקה לבהמה דקה וגסה לגסה. ובעוף יש אומרים דינו כבהמה דקה ושהייתו כדי שחיטת בהמה דקה. ויש אומרים דשחיטת שהיית עוף כדי שחיטת עוף והוא כדי שיעור שחיטת סימן אחד בעוף שיעור שחיטה שאמרנו לא שחיטת סימנין בלבד אלא כדי שירביצנה וישחטנה. ויש מחמירים ואומרים שאינו אלא כדי שחיטה בלבד כשהייתה רבוצה ועומדת וראוי לחוש לדבריהם. וי"א כדי שישחוט מיעוט סימנים. ואין הדברים הללו מחוורין כלל. אלא כדי שישחט שיעור הכשר שחיטת רוב שנים בבהמה ורוב אחר בעוף.
1
ב׳דרסה כיצד השוחט צריך שיוליך הסכין או יביא בשעת שחיטה כדי שלא ידחוק הסימנים ויחתכם בדרסה כדרך שאדם חותך הצנון מפי השמועה למדו ושחט אין ושחט אלא ומשך ולפיכך אם התיז את הסימנים בבת אחת והוא שלא הוליך ולא הביא שחיטתו פסולה. היה שוחט והתיז את הסימנים בהולכה או בהבאה אם יש בסכין מלא צואר וחוץ לצואר כמלא צואר שחיטתה כשירה. וכן הדין ואפילו שוחט בהמות הרבה בבת אחת. אם יש בסכין מלא צואר וחוץ לצוארין מלא צואר שחיטתו כשירה. ואם לאו שחיטתו פסולה. ויש מה שהודה בשוחט בהמות הרבה ואין בסכין מלא צואר חוץ לכולן שאין פסולה אלא הראשונה ומראשונה ואילך כולן כשירות. שהרי יש באחרות מלא צואר חוץ לצוארין. ויש אוסר את כולן. וכן במה דברים אמורים כשהוליך ולא הביא. הביא ולא הוליך. אבל הוליך והביא אפילו באיזמל קטן שאין בו מלא צואר שחיטתו כשירה ובאיזה איזמל אמרו באיזמל שאין לו קרנים. הוליך והביא במחט של רצענין. לא ישחוט מפני שאינו שוחט אלא קורע. שנים אוחזין בסכין אחד ושוחטין ואפילו באלכסון ואין חוששין שמא ידרוסו זה על זה.
2
ג׳חלדה כיצד השוחט והחליד את הסכין בין סימן לסימן ואפילו שחט הסימן השני מלמעלה למטה כדרכה של שחיטה. וחזר ושחט את העליון שחיטתו פסולה. ואין צריך לומר מלמטה למעלה. החליד הסכין תחת העור או תחת צמר המסיכך שבצואר הבהמה או שהיתה מטלית כרוכה על הצואר בזפת וכיוצא בזה או שדבקה היטב על הצואר והחליד הסכין תחת אחת מאילו ושחט אלו פסולת מספק נפלה טליתו על צואר בהמה ושחט תחתיה שחיטתו כשירה. היה שוחט את הבהמה ושחט רוב סימן אחד והחליד הסכין תחת אותו המיעוט שנשאר ושחט את השני גם זה פסול מספק. שחט רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה ואח"כ החליד את הסכין ושחט אותו המיעוט כשירה לפי שאין אחר הכשר הרוב כלום.
3
ד׳הגרמה כיצד כל הצואר כשר לשחיטה בקנה משפוי כובע ועד כנפי ריאה התחתונים ואיזו היא התחתונים שהיא סמוכה לקנה שהיא עליונה כשהריאה תלויה בקנה והוא כל המקום שהיא פושטת מן הצואר בשעה שהיא רועה כדרכה בלא אונס. ובוושט למעלה כדי תפיסת יד. ולמטה עד מקום שהוושט משיער ועומד פרצות פרצות כדמות הכרס. שיעור תפיסת יד שאמרו יש מי שאומר ג' אצבעות. ויש מי שאומר כדי שיתפוס בכל אצבעותיו משני צידי הצואר והוא כדי שיעור רחב אצבע וזו בבהמה וחיה. אבל בעוף הכל לפי גודלו ולפי קטנו משהו כדי שיוכל לתפוס (לקרו') בשתי אצבעותיו וראוי להתרחק ולחוש לכל השיעורים. היה שוחט בקנה והגרים חוץ ממקום השחיטה פעמים כשירה ופעמים פסולה כיצד שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש שחיטתו פסולה. הגרים שליש ושחט שני שליש הורו רבותי ששחיטתו כשירה. ולי נראה ששחיטתו פסולה דבעינן רובא במקום שחיטה בשעת יציאת חיותה שחט שני שליש והגרים שליש כשירה. מצא חצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא וגמרו והשלימה לרוב כשירה. הוושט אין בו דין הגרמה אלא אפילו התחיל לשחוט כל שהוא בתרביץ הוושט אף על פי שגמר כל שחיטתו בוושט הרי זו פסולה. לפי שנקובת התרבץ בכל שהוא. הרי שהיה הקנה נקוב באמצעות ושחט זה למעלה כנגד הנקב ופגע במקום הנקב והנקב השלים לרוב כשירה. ואין זה דומה לשחט ישראל וגמר עו"ג שכל שחיטה זו נעשית ע"י ישראל. ואין הפרש בין ששחט במקום נקב בחצי קנה פגום בין ששחט ופגע בנקב. השוחט מן העורף שחיטתו פסולה שאין השחיטה אלא בסימנין. וכבר נעשית זו נבילה או טריפה קודם שהגיע אל הסימנים. החזיר סימנים אחורי העורף ושחטן שחיטתן כשרה. שלא הקפידה התורה אלא במקום סימנים ולא במקום הצואר. השוחט מן הצדדים שחיטתו כשירה. לפי שהסימנים נשחטים עד שלא חתך המפרקת והבשר שעליה.
4
ה׳עיקר כיצד סימנים שנעקרו שניהם או אחד מהם בין בעוף בין בבהמה אם נעקרו כולן מן הלחי ומן הבשר ואינן אחוזין בבשר שעל הלחי הרי זו אסורה. ולא עוד אלא אפילו נעקרו ונתדלדלו רובן הרי זו אסורה. במה דברים אמורים כשנפרקו בכח עד שנעקרו מקומות רבים. אף על פי שאוחזים בשנים ושלשה מקומות. הרי זו אסורה דכל שנתדלדלו כאן וכאן ברובן המיעוט המחובר אין חיבורו יפה. ולפיכך הרי הן כאילו נעקרו לגמרי. אבל נקלף רובו של סימן אחד ועדיין מיעוטו מחובר מן הצד האחד הרי זו כשירה. ואין צ"ל כשהסימן כולו מחובר אל הבשר שבלחי אעפ"י שנעקר הלחי ונטל לגמרי שהוא כשר. עיקור זה שאמרו אינו עושה אותו טריפה אלא כך למדו מפי השמועה שאין השחיטה בסימנים עקורים ולפיכך השוחט בסימנים עקורים הרי השחיטה כאילו נחרה. והרי זו נבלה. אעפ"י שאמרו שהכשרו של עוף בסימן אחד אם נעקר אחד מן הסימנים ושחט את השני שחיטתו פסולה. שכך למדוה מפי השמועה. לפיכך שחט את הוושט ואחר כך נשמטה הגרגרת בעוף שחיטתו כשירה. נשמטה הגרגרת ואחר כך שחט הוושט שחיטתו פסולה. שחט את הוושט ונמצאת הגרגרת שמוטה ואינו יודע אם קודם שחיטה נשמטה או לאחר שחיטה נשמטה זה היה מעשה. ואמרו שחיטתו פסולה. שכל ספק שחיטה פסולה. במה דברים אמורים בשלא נמצאת גרגרת שחיטה. אבל נמצאת גרגרת שחוטה כשירה. שהרי בידוע שלאחר שחיטה נשמטה שאי אפשר לשמוטה שתעשה שחוטה במה דברים אמורים בשלא תפס בסימנין בשעת שחיטה. אבל תפס בסימנים שחיטתו פסולה מן הספק שהרי איפשר לשמוטה שתעשה שחוטה בשתפס בסימנין. ויש מן הגאונים ז"ל שאמרו שאף בלא תפס בסימנין שאין מתירין אותו עד שיקיף כיצד מקיפין מביאין בהמה אחרת ושוחטין אותה. ואחר כך שומטין את הגרגרת אם דומה לזו שנמצאת שמוטה אומר אף הראשונה לאחר שחיטה נשמטת שהרי דומין זו לזו ואם לאו הרי זו פסולה בידוע דמחיים נשמטה שהרי אינה דומה לזו שנשמטה לאחר שנשחטה ולפיכך אין מתירין אותה מן הספק עד שלא תהא בה תפיסה בסימנין והוא שיקף. תפס ולא הקיף לא הקיף ולא תפס אין מתירין אותה. שחט את הוושט ופסק את הגרגרת בעוף כשירה. פסק את הגרגרת ואחר כך שחט את הוושט שחיטתו פסולה. ובבהמה בין שחט את הוושט ופסק את הגרגרת. ובין פסק הגרגרת ושחט את הוושט הרי זו נבילה. שכל שנפסלה בשחיטתה נבילה :
5