תורת הבית הקצר, הבית השלישי, השער השביעיTorat HaBayit HaKatzar, The Third House, The Seventh Gate
א׳השער השביעי: בבישולי עו"ג ופת של עו"ג: הפת של עו"ג אסורה ולמה אסרוה מפני קירוב הדעת חששו חכמים שאם תהא פת של עו"ג מותרת יבא לאכול עמו ויתחתן עמו כדרך שאמר הכתוב וקרא לך ואכלתו מזבחו ולקחת מבנותיו לבניך. הפת חיי נפש יש בו ומפני תקלותו אסרוהו ומפני שחיי אדם תלוי בו עמדו עליו והתירוהו במקצת. כיצד פת של בעלי בתים אסרוהו לעולם. ואין מתירין אותו אלא מפני סכנות נפשות כשאר אסורים של דבריהם. ויש מגדולי המורים שאסרו אא"כ צם שלשה ימים בלא מאכל. ובשם מקצת גאונים אמרו שמשום עונג שבת מתירין אותה אם לא היה לו מה יאכל בשבת אוכל אפילו פת של בעלי בתים. איסורו של פת אף על פי שמחמת חשש חתנות נגעו בו אפילו בביתו של ישראל אסרוה ואפילו חוץ לעיר שלא חלקו באיסור כדי להתרחק ביותר מן החתנות של עו"ג שעיקר הדת תלוי בו שנאמר וקרא לך ואכלתו מזבחו ולקחת מבנותיו וזנו בנותיו אחרי אלקיהם והזנו את בניך אחרי אלקיהם. לפיכך האוכל פת מבעלי בתים של עו"ג בשום מקום עבריין הוא. שעבר על גזירת בית דין ואם ת"ח הוא אסור לספר שמועה משמו. עד שיפרוש ויקבל על עצמו דברי חברות. פת של פלטר אין תקלות החיתון מצוי בו כל כך שאין כאן קירוב הדעת אומנותו הוא ובאומנותו הוא עוסק והכל לוקחין ממנו ולפיכך התירו לקנות פת ממנו במקום שאין פלטר ישראל מוכר פת כמוהו היה שם פלטר ישראל מוכר פת כמוהו אסור ואם לא היה פת פלטר ישראל כפת פלטר עו"ג לוקח מפת פלטר עו"ג שערב לו יותר ופלטר עו"ג שלקח פת של עו"ג בעלי בתים אסורה כבעל הבית. עו"ג שלקח פת של פלטר עו"ג מותרת שלא הלכו באיסור זה אחר מי שהפת בידו עכשיו אלא מי שאפאה. כותח של עו"ג אמרו משמן של גאונים שאין חוששין לו משום פת שיש בו שלא אסרו פת אלא משום חתנות וכותח אין בו משום חתנות. הפת שלשה מלאכות יש בו. הסיק התנור. ואפייה. והיפוך גחלים להוציא חומן לקרב את האפייה. נעשה אחת משלש אלו ע"י ישראל הפת מותרים. יש מגדולי המחברים שהתירו אפילו השלך ישראל קיסם לתוך התנור שאף קיסם הוא מוסיף חום והרי זה כמהפך בגחלים ויש מי שאומר שאין קיסם מועיל שאין זה מלאכה גמורה אלא קצת מלאכה. ודברי ראשונים נראין לי עיקר. שאין לך כל קיסם וקיסם שאין מוסיף החום ומקרב האפייה כהפוך גחלים. וכן נהגו ומנהגן ישראל תורה היא. ירקות או בשר או דגים ששלקו או שבשלו אותן עו"ג אסורים בדבר זה גם כן אסרו משום חתנות. במה דברים אמורים בשהתחיל עו"ג וגומר בשולו. אבל אם לא נעשה הכל ע"י עו"ג מותרת כיצד הניח עו"ג על האש ובא ישראל והפך בו קודם שהגיע למאכל בן דרוסאי מותר הניח ישראל ומיד בא עו"ג והלך בו הרי זה מותר. הניח עו"ג והגיע מחמת מעשיו למאכל בן דרוסאי אף על פי שבא ישראל וגמר בשולו הרי זה אסור לפי שכל שהגיע למאכל בן דרוסאי הרי הוא כמבושל. איזהו מאכל בן דרוסאי כל שהגיע לשליש בישולו. הניח ישראל על גבי גחלים עוממות שלא היה התבשיל מתבשל עליהם אם בא עו"ג והפך בהם ונתבשל הרי זה אסור שכל שלא היה יכול לבא לידי מאכל בן דרוסאי בהנחת ישראל אין הנחתו נחשבת לכלום. הרי זה כאילו הניח עו"ג וגמר עכו"ם. הניח ישראל על גבי האור והניח עו"ג לשמור ולהפך בו ואינו ידוע אם סלקו עו"ג מעל האור עד שלא הגיע למאכל בן דרוסאי אם לאו הרי זה מותר ואין חוששין לו דספק בשל דבריהם הוא ולקולא. ועוד שאין לו הנאה בסילוקו עד שנחוש שסלקו והחזירו. כשאסרו בשולי עו"ג לא אסרו אלא בשנתכוין העו"ג לבשל אבל אם לא נתכוין העו"ג לבשל מותר. לפיכך עו"ג שהסיק את התנור להשליך שם יתדות רטובות של עץ כדי לייבשן והיתה דלעת וכיוצא בזה טמונה בתנור ועו"ג לא ידעה הרי זו מותרת לפי שלא נתכוין העו"ג לבשל לא הדלעת ולא היתידות אלא לחזק היתידות. וכן עו"ג שחרך את ראש הבהמה אף על פי שהעבירו על האש עד שנצלו ראשי האזנים שהן רכין הרי זה מותר לאכול מהן לפי שלא נתכוין זה לבשל אלא להשיר השער. וכן כל כיוצא בזה נתכוין לבשל כלום אף על פי שלא ידע ולא הרגיש בתבשיל זה של ישראל הרי זה אסור שהרי נתכוין לשם תבשיל בעולם. אף על פי שאמרו שהמליח הרי כרותח של צלי והכבוש הרי הוא כמבושל עו"ג שמלח בשר או דגים או שכבשן מותרין שלא אסרו אלא דבר שנתבשל או נצלה ע"י האור. דברים יש שנכשרין באכילה ע"י עישון עשנן עו"ג הרי אלו מותרין שלא אסרו אלא מה שנעשה ע"י האור כמו שאמרנו. כשגזרו חכמים על בשולי עו"ג לא גזרו אלא על דבר שאינו נאכל כמות שהוא חי ודבר חשוב שראוי חי ודבר חשוב שראוי להעלותו על שלחן מלכים אם לאכילה אם ללפת בו את הפת. דבר הנאכל כמות שהוא חי אף על פי שהוא ראוי להעלות על שלחן מלכים או שאינו ראוי להעלות על שלחן מלכים אף על פי שאינו נאכל כמות שהוא חי אין בו משום בשולי עו"ג. ולפיכך דייסא מותרת וכן הקליות מותרין לפי שהחטה נאכלת כמו שהיא חיה הרבה אנשים כוססין אותו. הדגים הקטנים המלוחים שבשלן עו"ג הרי אלו מותרין אף על פי שהן עולין על שלחן מלכים מחמת מלחן הרי הן נאכלין כמו שהן היין משעה שנמלחו ואין הפרש בין שמלחו ישראל ובשלן עו"ג ובין שמלחן עו"ג ובשלן ישראל בין מלחן עו"ג ובשלן מותרן שמשעה שמלחן הכשירין לאכילה ועדיין מותרין הן כמו שבארנו שאין המליחה אוסרתן. וכשחוזר ומבשל דבר הנאכל כמו שהוא חי בישול דגים גדולים מלוחים אף על פי שיש מקצת אנשים אוכלים אותן חיין מחמת מולחן אכילה זו אכילת הדחק היא הרבה ואינה אכילה היא לפיכך בשולן עו"ג הרי אלו אסורין ויש מן החכמים שהתירו והראשון נראה עיקר. וכן בצים שבשלן עו"ג הרי אלו אסורין שעולין הן על שלחן מלכים ואינם נאכלין כשהן היין אלא בדוחק גדול ולא לכל אדם תמרים המתוקים שבשלן עו"ג בתנור מותרין דנאכלין כמו שהן היין לכל אדם תמרים שהם מרים הרבה שאין נאכלין לעולם אלא ע"י האור אסורין שאף הם מתוקים הם אחר כך ועולין על שלחן מלכים ואינם נאכלין אלא ע"י האור. והקטניות יש מקצת אוכלין אותם כשהן חיין אף הם אסורים לפי שאין נאכלין אלא ע"י דחק גדול. דבר הנאכל כמות שהוא חי שנתערב עם דבר שאינו נאכל כמות שהוא חי ובשלן עו"ג רואין אם עיקר התבשיל מן הדברים שיש בהם משום בישולי עו"ג הרי זה אסור. ואם עקרו מן הדברים שאין בהם משום בשול עו"ג הרי זה מותר לעולם הולכין אחר העיקר ומניחן את הטפל בין להקל בין להחמיר. ולפיכך הרסנא שעושין לדגים והוא מציר דגים הנאכל כמו שהוא חי ומקמח הרי זה אסור שאין הציר עיקר אלא הקמח וכן כל כיוצא בזה. ואותן לחמין שעושין בתבלין וטחים פניהם בבצים לנוי הרי אלו מותרין שהלחמים עיקר והם מותרין שלחמי הפלטר הם. וביצה שעליהם טפילה היא להם. כל שאסרו חכמים כענין של תורה אסרו ולפיכך כשם שפליטת איסורי תורה אוסרות תערובתן גם אסורים של דבריהם כן. ולפיכך בשר או דגים שבשלו עו"ג עם הירקות הנאכלין כמות שהן חיין הירקות אסורות. וכן בשר שמבשלין בתוך הפת אם בשלן עכו"ם אעפ"י שהסיק ישראל את התנור אין הפת אסורה מחמת בשולי עו"ג הרי היא אסורה מחמת פליטת הבשר דכל שנאסר הבשר מחמת בשולי עו"ג אף פליטתו נאסר והוא שנבלע בפת ואסור וכן הסכימו גדולי המחברים והוא עיקר ולפיכך הכלים שבשלו בהם העו"ג דברים שיש בהן משום בשולי עו"ג אסורים. ולפיכך צריך ליזהר בשפחות נכריות שמבשלות לעצמן בבית רבן ישראל בקדירות של ישראל שלא יניחו הן על גבי האור ואם קדמו והניחו צריך שיהפך בו ישראל קודם שיגיע למאכל בן דרוסאי כמו שבארנו : נשלם בית שלישי
1