תורת העולה, מפתח ב׳Torat HaOlah, Index 2
א׳חלק ראשון
פרק א: מבאר שם שכלל צורת המקדש היה נגד צורת העולם ולכן היה הר הבית חמש מאות אמה על חמש מאות אמה. ומבאר שם מדרשים רבים המורים על זה. גם דמיונים מצורת המקדש שהיה בהר הבית המורה על זה. ומבאר שם טעם המדרש שאמרו מגילת בית המקדש מסר הקדוש ברוך הוא למשה בעמידה ומשה ליהושע כו'. ומבאר טעם המדרש אין בית המקדש של מעלה גבוה מבית המקדש של מטה רק שמונה עשר מיל.
פרק א: מבאר שם שכלל צורת המקדש היה נגד צורת העולם ולכן היה הר הבית חמש מאות אמה על חמש מאות אמה. ומבאר שם מדרשים רבים המורים על זה. גם דמיונים מצורת המקדש שהיה בהר הבית המורה על זה. ומבאר שם טעם המדרש שאמרו מגילת בית המקדש מסר הקדוש ברוך הוא למשה בעמידה ומשה ליהושע כו'. ומבאר טעם המדרש אין בית המקדש של מעלה גבוה מבית המקדש של מטה רק שמונה עשר מיל.
1
ב׳פרק ב: מבאר שם שהמקדש היה נחלק לרחבו לשבעה חלקים נגד שבעה אקלימי הישוב. ומבאר שם שרוחב חלק הראשון שבמקדש מכוון נגד מדות רוחב האיקלים הראשון. מבאר לנו עקר וסודי התורה בעניין זה. ושם מדרשם שרוח צפונית מן העולם הוא פתוחה. והרבה מדרשים בזה ובעניין התכונה. ואיך יסכימו עם דברי החוקרים האומרים שהעולם עגול ככדור. ודברו ממהלך השמש אשר הכל נגלה ממדרשיהם ז"ל. והרבה מדרשות אשר נראה סותרים זה את זה בדבר זה ויתבארו בדרך זה. וכן מה שאמר שלמה המלך אל דרום וגו'. ומה שנאמר מצפון תפתח הרעה. ומחלוקת אם גלגל קבוע ומזל חוזר ושאר דרכי התכונה נתבארו שם.
2
ג׳פרק ג: מבאר שם טעם רוחב הששה חלקים הנשארים מרוחב המקדש שהם נגד ששה האיקלימים שרוחב הישוב כל חלק אחד מכוון במדותיו נגד האיקלים שכנגדו. ומכל מדה אחת יתבאר דבר חכמה. וכוונת אמרם שספר תהלים הוא שמונה פסוקים יותר מפסוקי התורה ודברי הימים שמונה פסוקים פחות מפסוקי התורה. גם כוונת אמרם שכינור של דוד היה לה ז' נימין ולימות המשיח יהיו לה ח' ולעולם הבא עשר.
3
ד׳פרק ד: מבאר אורך המקדש שהיה מכוון נגד ארכו של עולם. וכוונת אמרם משכן ואקרי מקדש ומקדש אקרי משכן. ומאמר יעקב אין זה כי אם בית אלהים. ומבאר שם שכל מדות חלקי המקדש לארכו מרמז לדבר. וחלק ראשון מחלקי העולם. וטעם אמרם שכינה במערב. וכוונת אמרם שהמרחק שממזרח למערב הוא כמרחק מארץ לשמים אם שאינו נראה כן מדעת החוקרים. וקראו חדרי המקדש קודש וקדשי קדשים ואולם וגבהו וארכו ורחבו עם עובי החומות והתאים שביניהם למה היו מרמזים.
4
ה׳פרק ה: מבאר טעם צורת ומדות עזרת הכהנים ומדת המזבח ועזרת ישראל שהם היו מורים על חלקי הגלגלים וענינם ומכוון הדברים ביחד ואיך מורים זה על זה. ומבאר שהכהנים במקדש כדמות מלאכי שרת ברקיע. וטעם שהיו הלוים משוררים בעזרת ישראל. וטעם אמרם כל מעלות של הר הבית היו חצי עגול. ומבאר שם מדרש המורה על זה שהעזרות הללו הם נגד עולם הגלגלים. וטעם שלמדו כל מלאכות בשבת מן המשכן. וטעם שמנו תשעה ושלשים מלאכות בשבת והמכוון בהן. ולמה משכן אקרי מקדש והמקדש משכן. והטעם שנקרא המקדש בית עולמים.
5
ו׳פרק ו: טעם עזרת נשים ומדרשיהן שאמרו אמר שבת לפני הקדוש ברוך הוא לכל נתת בן זוג ולי לא וכו'. ואמרם והביטו אחרי משה מלמד שחשדוהו באשת איש. ותקון גדול מתקנם בשמחת בית השואבה והיו מתקנים גזוזטראות נשים למעלה וכו'. וטעם שהיה לפני עזרת נשים החיל והסורג. והר הבית אשר הם מורים על בריאת עולם השפל. ומבאר שם איך כל דבר מכוון נגד דבר אחד. ואמרם לעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה.
6
ז׳פרק ז: כוונת אמרם שכל בית המקדש נבנה במעלות ההר מלבד ההיכל שהיה במישור ההר. והטעם שחמשה שערים היו להר הבית ושבעה שערים היו לעזרה. והיה כל שער מכוון נגד דבר אחד במציאות העולם ומורה עליו. וטעם אמרם שני פשפשים היו במקדש אחד בצפון ואחד בדרום כו'. וטעם מדרשם ששער מזרחי היו לו שבעה שמות. וטעם אמרם שכל דלתות שבמקדש היו מחופין זהב חוץ מדלתות שער המזרחי. וטעם אמרם שארבע דלתות היו לפתח ההיכל.
7
ח׳פרק ח: טעם הלשכות שהיו במקדש שהיו בעזרת נשים ארבע לשכות ועל מה היו רומזין בצורתן ומה היו משמשות. וצורת בית המוקד ולשכות בתוכו על מה היו מורים. ושמנה לשכות בעזרת ישראל על מה היו מורים ומה היו משמשות בהן. וטעם לשכת הגזית. ומבואר שם אמרם על ארבע דברים חמה לוקה. ואמרם על ד' דברים מאורות לוקין. הכל מבואר על פי חכמת התכונה ביאור יפה.
8
ט׳פרק ט: כל מעלות היו רחבים חצי אמה ושל אולם אמה וטעמים בזה. וטעם אמרם שכל הפתחים היו גבוהין עשרים ושל אולם יותר גבוה. וכל פתח רחבה עשר ושל אולם רחב עשרים. וטעם חמש אמלתראות שהיו על פתחו של היכל. וטעם אמרם כל השערים היו שקופות חוץ משל טאדי כו'. וטעם שאין בונין המקדש אלא בנין אבנים. וטעם שבית המקדש היה דומה לארי, רחב מלפניו וצר מלאחריו. וטעם לשמונה תאים שהיו מקיפין המקדש ועל מה היה כל זה מרמז. ועניין התאים זו למעלה מזו ופתחיהן מאחד לחבירו.
9
י׳פרק י: ענין המקדש שהיה כולו במעלות וכמה מעלות היו בכל חדר וכוונת כל דבר מאלו המעלות וחילוקיהן שעזרת נשים היתה שנים עשר מעלות גבוה מן החיל. ועזרת ישראל גבוה חמשה עשר מעלות מעזרת נשים. וטעם אמרם שהעולם הזה נברא בה'. וטעם שאמר דוד הללויה וחמשה עשר שיר המעלות. וטעם שעזרת כהנים גבוה אמה יותר מעזרת ישראל. והאולם היה גבוה מעזרת כהנים שנים עשר מעלות. ואמרם שהיו הלוים מצניעים כליהן במחילות שתחת עזרת נשים. וטעם נכון ומבואר על כל זה.
10
י״אפרק יא: טעם למה נקרא המקדש אריאל. וטעם אמרם בשלשה מקומות היו הכהנים שומרים המקדש. ועוד טעם. וכוונת אמרם במסכת מדות גפן של זהב היה עומד לפני פתח בית המקדש ומי שהיה מתנדב גרגר או עלה או אשכול היה תולה בו. ומבאר איך כל חכמות הפילוסופי' היא גנובה מחכמי ישראל.
11
י״בפרק יב: טעם אמרם שצורת שושן הבירה היה מצוייר על המקדש. ואמרם בשעה שבנה שלמה המקדש בנה בו כל מיני פירות כו'.
12
י״גפרק יג: טעם המזבח ועל מה היה מורה בכל חלקיו ומדותיו וכל צורתו היה מורה על המרכבה העליונה.
13
י״דפרק יד: טעם הכיור וצורתיו ולמה היה נעשה ממראות הצובאות ונחושת ממורט וכל צורתיו מבוארים שם. ולמה היו המים שבתוכו נפסלים בלינה. ומבאר שם עניין השפעת המלאכים באיזה דרך הם אם כדעת בן סיני או כדעת בן רש"ד ובאיזה דרך יופרדו השכלים הנבדלים זה מזה. ומבאר שם מהות אספקלריא המאירה ושאינה מאירה ואיך ראו הנביאים דמות אדם על הכסא. וטעם יראה כל זכורך. ואמרם גדול כחן של נביאים שמדמין צורה ליוצרה. וטעם שינוי הצורות שראו הנביאים עד שבעת קריעת הים ראו הקדוש ברוך הוא כאיש מלחמה ובסיני כזקן ויושב בשיבה ובעגל נראה למשה כשליח ציבור מעוטף. ואמר שלוש עשרה מדות ומדרש שהראה רבי מאיר לההוא כותי מראות גדולות וקטנות כו'. ואמרם שמשה לא עלה למעלה מעשרה.
14
ט״ופרק טו: מבאר צורת המנורה, גביעיה וכפתוריה ופרחיה ושלשה טעמים בכוונת המנורה וכל צורותיה שפירשו הראשונים ז"ל ומבאר שם כי המשכן וכל כליו הם כנגד הגוף ואבריו ואם יש למצוא טעם בכל פרט או דווקא לכלל לבד. וטעם מחלוקת החכמים ואם המנורה היתה עומדת ממזרח למערב או מצפון לדרום.
15
ט״זפרק טז: מבאר שם צורת המנורה בכל חלקיה ומדותיה וקניה וגביעה וכפתוריה ופרחיה שהיא נגד התורה שבכתב וספוריה. ומדרשם ארון של אש ומנורה של אש ושלחן של אש ירדו מן השמים. ואמרם גבריאל היה חגור כמין פסקיה ומדרשם שהקדוש ברוך הוא אמר לאהרן בשעת חנוכת המזבח שאל יצטער כי לחנוכה יותר גדולה הוא מוכן והוא הדלקת הנרות. ומבאר שם שהגביעים היו שנים ועשרים נגד שנים ועשרים אותיות התורה, כפתורים אחד עשר נגד אחד עשר עקרים פרחים תשעה נגד אמונה שמחויב כל בר ישראל להאמין. ומבאר שם הכל איך היו מסודרים על הסדר. וטעם אמרם במדרש רבי טרפון כשהיה שומע דבר ראוי בדברי תורה היה אומר כפתור ופרח. ומבאר שם טעם הפסוק שנאמר וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון על ההר. וכי נותנים אות על העתיד. וטעם אמרם משה קבל תורה מסיני.
16
י״זפרק יז: מבאר ארבע גביעים שבקנה האמצעי של המנורה על מה היו מורים ושבעה קני המנורה נגד שבעה ספרי תורה, כל אחד מבואר נגד אחד. והגביעים והכפתורים שבהן כיצד היו מורים על האותיות והעיקרים והאמונה האמיתית. וטעם נונין הפוכים בפרשת ויהי בנסוע.
17
י״חפרק יח: מבאר שם הגדת פרק חלק והיה ביום ההוא יגלח ה' בתער השכיר' את הקדוש ברוך הוא כו' בה פנים שונים. ועוד מבואר שם מדרשים בשעה שמת שמעון הצדיק אדמיה ליה גברא סבא בקדשי קדשים ופירש. ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם ופירש כבוד השם.
18
י״טפרק יט: מבאר הטעם שבכל קנה היה שלשה גביעים וכפתור. וטעם כל אחד ואחד אמרם שהקדוש ברוך הוא שט בשמונה עשר עולמות. ומדרשם באותן אלף שנה שהקדוש ברוך הוא יתחדש בהן עולמו צדיקים מה הם עושים כו'. ומבאר שם מה היתה חטאו של משה רבינו עליו השלום במי מריבה. ואם משה חטא אהרן מה חטא ושם פירש חידוש בזה. שם סוד מאמרם אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה. ומה שנאמר בכל מקום אשר אזכיר שמי. ומה שנאמר נפלה לא תוסף קום ונאמר אקום סכת דוד הנופלת ומבאר שם פסוק עשה לך שרף ושים אותו על הנס וטעם אמרם שכך היה מונה כהן גדול בעבודת יום כפורים אחת ואחת כו'. ומדרשם על פסוק מסיני בא וזרח משעיר הופיע מהר פארן וגו'. וטעם אמרם מבלאי בגדי כהונה היו עושין פתילות למנורה.
19
כ׳פרק כ: מבאר הטעם שכתב רבינו בחיי בעניין המנורה ומדרשם בזכות יערוך הנרות תנצלו מן ערוך מאתמול תפתה. ובזכות להעלות נר תמיד תזכו לאורו של משיח. וטעם שצורת המנורה היה מצוייר על מגן דוד כשהיה יוצא למלחמה.
20
כ״אפרק כא: מבאר טעם השלחן והלחם שעליו בשלשה פנים על דעת הראשונים.
21
כ״בפרק כב: מבאר טעם השלחן עם הלחם אשר עליו היה מורה על תורה שבעל פה ומבאר שם באיזה דרך מורה השלחן והלחם שעליו על זה וטעם אמרם כל המאריך על שלחנו מאריכין לו ימיו. וטעם אמרם ששלמה עשה עשר שלחנות והיו עומדים לפני שלחן של משה כתלמיד היושב לפני רבו ושהשלחן היה של פרקים ואמרם שהר נבו היה שנים עשר פסיעות ופסען משה בפסיעה אחת. וטעם שמסדרין הלחם בשבת ושהיה חם בעת סלוקו כבעת סדורו. ומבאר טעם קערותיו וקשיותיו ומנקיותיו ושם טעם שני שלחנות שהיה על פתח המדקש ושם צורת לחם הפנים וכל עניין צורתו ועשייתו על מה היה מורה. וטעם אמרם הלוחות היו ארכן ששה טפחים ביד הקדוש ברוך הוא כו' ואמרם הרוצה להחכים ידרים ולהעשיר יצפין וסימנך מנורה בדרום ושלחן בצפון.
22
כ״גפרק כג: מבאר כוונת מה שכתב החכם אבן עזרה בכל כלי המשכן איך הם מכוונים נגד האדם והעולם העליון.
23
כ״דפרק כד: טעם מזבח הקטורת וצורתו בכל חלקיו וטעם שפרשת מזבח הקטורת כתובה בסוף מעשה המשכן. בסוף פרשת ואתה תצוה ולא נאמר במקומו. ומבאר שם שמזבח הקטורת נגד לבו של אדם והקטורת נגד מעשים הטובים שאדם עושה וטעם אמרם שקטורת עוצר המגפה. ואמרם שישראל היו מסתכלין בעשן הקטורת אם היה מתמר ועולה ואמרם כל הנותן מטתו בין צפון לדרום הווין לו בנים זכרים.
24
כ״הפרק כה: מבאר טעם הארון וצורתו והלוחות שבו והכרובים שעליו וכל חלקיהן ומדותיהן בארבע פנים. ומבאר שם עוד כוונה אחרת בעניין השלחן והמנורה ומזבח הזהב ומזבח העולה ושהארון עם הכרובים נגד כסא הכבוד כדרך שפירש הראשונים. ומבאר טעם חדש כי הארון והלוחות שבו הם נגד שכל האדם וכוחותיו הפנימיים ומבאר צורת וחלקי הארון והלוחות וכל התלויות בו עם הכרובים והכפורת הכל מרמז על זה. ומבאר אמרם מקום הארון אינו מן המדה ובנס היה עומד. ואמרם כשעברו הירדן הארון נושא את נושאיו ושהכרובים היו נגד אנכי ולא יהיה לך ושם טעם נכון למה צותה התורה לעשות הכרובים במקדש עם אמרם לא תעשה לך פסל וכל תמונה ופירוש הפסוק ועשית לכם פסל תמונת כל אשר צוך השם אלקיך וטעם שאמר אברהם בהר השם יראה.
25