תורת נתנאל ה׳Torat Netanel 5
א׳אשה שישבה על המשבר ולא ילדה אם טהורה לבעלה
1
ב׳מה שהכריע בשו"ת נחלת שבעה בשאלה ט', לע"ד לא כיון להלכה, דמה שכתב על מנהג אשכנזי אין נחשב נגד מנהג פולין, ע"ש, עיין בספר ווכוח מים חיים שחיבר הגאון מוהר"ר חיים שהשיג על מנהגי פולין והאריך שם למעניתו שמנהגי אשכנז מיוסדים על אדני פז ומשובחים יותר ממנהגי פולין, ע"ש. כמו שכתב מהרי"ל בסימן ק' בשם הרא"ש שאין לבטל מסורת אשכנז בשביל שאר מדינות כי התורה ירושה להם לאשכנזים מימות החורבן, ע"ש. ומה שטען לא ראינו אין ראיה, זהו ראיה נכונה, הגאונים שהרביצו תורה בישראל כגון מהרי"ל ומהרי"ו הם קבעו לדורות כל חומרות ומנהגים אשר אנן בני אשכנזים נגררים אחריהם, ולא ראינו שהזכירו מחומרא זו, ואין פה ואין פוצה.
2
ג׳ומה שכתב שמצא רמז קצת מפרק מפנין (שבת דף קכ"ט) (ע"א) דאמר אביי מאימתי פתיחת הקבר אביי אמר משתשב על המשבר, ואפי' להרי"ף שבעי שתהא הדם שותת בצירוף על המשבר, היינו שמחמיר לענין חילול שבת, אבל בנדון דידן יושבת על המשבר לחודיה ס"ל דהוי פתיחת קבר, ע"כ. ונהפוך הוא דמה שהרמב"ן ס"ל אפילו ביושבת על המשבר לחוד דמחללין עליה השבת, היינו משום דספק נפשות לקולא, וכן הוא בהרא"ש אבל בעלמא לא הוי כפתיחת קבר.
3
ד׳ותדע דהא משנה שלימה היא בפרק ז' דאהלות (מ"ד), אמר רבי יהודה, אימתי, בזמן שהיא נטלת בגפים, אבל אם היתה מהלכת, הראשון טהור, שמשנפתח הקבר אין לה פנאי להלך, וכן כתב הרמב"ם בפרק כ"ה מהלכות טומאת מת (ה"ט). א"כ קשה מאי פריך בשבת מאימתי פתיחת הקבר ה"ל למפשט ממתני' משנטלת בגפים. ואח"כ ראיתי שמרגיש הר"ש בזה, אלא צריך לומר דלענין פיקוח נפש בעי מאימתי פתיחת קבר, ופליגי הני אמוראי לענין פיקוח נפש, אבל לענין טומאת מת ויש בו כרת טומאת מקדש וקדשיו לא הוי פתיחת קבר כי אם משנטלת בגפים. אף כי לטמא לבעלה בא וראה כמה חשו חז"ל לטהרה לבעלה ביורה דעה סי' קפ"ו ושהאריך שם בש"ך, ומה בכך אם ישבה על המשבר ואם גם ראתה בה החכמה עם כל זה אין פתיחת קבר. והאי דמקילין לחלל שבת כי רוב פעמים הוא תחילת הלידה, ופן ואולי יתרשלו בפיקוח נפש. ובאמת כשהיא יושבת על המשבר, אח"כ צריכה בדיקה. וגם למנהג פולין אין זה אלא שצריך לפרוש יום או יומים, אבל מי שהולכת בריאה כמה שבועות ובדקה עצמה אין מי שיפסוק שם בפולין להפרישה מבעלה.
4
ה׳נתנאל אשכנזי ווייל מפראג
5
