תורתן של ראשונים, הלכות קצובות דרב יהודאי גאון י״אToratan shel Rishonim, Halakhot Ketzuvot 11
א׳הלכות יום הכיפורים·
יום הכיפורים אסור ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה. ואם חולה אפילו אחד מאיבריו יסוך כדרכו ואינו חושש וכן מי שיש לו כאב ברגלו יכרוך על רגלו חתיכת בגד צמר או בגד פשתן ומותר. אבל כל מנעל וסנדל וכל מין עור ומין של עץ אסור. אם היו ידיו מטונפות מותר לרחוץ כדרכו. אבל פניו ידיו ורגליו אסור להושיט ידיו במים אפילו אצבע קטנה אלא שורה מטפחת מערב היום במים וסוחטה ומניחה ולמחר מעבירה על גבי עיניו וידיו בלבד. ואם יקרה בלילה מותר לירד ולטבול במים כל גופו ויעביר ידיו על כל גופו וישפשף בידיו. ואם אדם חולה ביום הכיפורים מאכילין אותו שלא יסתכן וכן כל אשה מעוברת שמתאווה נפשה או מריחת שום ריח מאכילין אותה שאין לך דבר שיעמוד בפני פיקוח נפש חוץ מגילוי עריות ושפיכות דמים ועבודה זרה קודם ימות ואל יעשה אותם. ואסור להבדיל במוצאי יום הכיפורים בורא מאורי האש אלא באור ששבת. ואם לא נמצא אור ששבת והביא אור שלא שבת הדלקה ראשונה אסור שנייה מותרת. ויום כיפור שיבוא בשבת מפסיק מבערב ואין צריך לקדש לפי שלא קדש היום עדיין וצריך לפסוק מבעוד יום מאכילה ומשתייה. והיאך מקדש אין מקדש כמו בחול אלא מי שהוא במקום אחר בערב שבת שיש בו יין ויודע כי לא יהיה לו יין בשבת יקדש מבעוד יום באותו יין שימצא וישתה ולאחר כן אסור בעשיית מלאכה שקיבל עליו את השבת. אבל בהבדלה אינו מבדיל אלא עד שיצא שבת. ואם אין לו יין אומר קודם המוציא לחם ואינו אוכל עד שיבדיל. ובקידוש אם אין לו יין בערב שבת יעשה קידוש על הפת. כיצד רוחץ ידיו ויושב על שולחנו ואומר ויכולו כול׳ ובמקום בורא פרי הגפן אומר המוציא ואומר אשר קדשנו כולא עד ברוך מקדש השבת. אבל יום טוב שהוא אחר השבת צריך לומר י̈ק̈נ̈ה̈ז̈. ואם אין לו יין יכול להבדיל על הפת אגב קידוש. וכך סדורו. רוחץ ידיו ואומר המוציא ומתחיל אשר בחר בנו עד מקדש ישראל והזמנים. ואומר בורא מאורי האש. ואומר ברוך המבדיל בין קודש לחול בין ישראל לגויים בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלתה עד המבדיל בין קודש לקודש. ואומר ברוך שהחיינו. וכן לכל המועדים בין פסח בין ראש השנה בין שבועות בין סוכות. ובזמן שיבוא יום הכיפורים בשבת אומר בכנסת ויכולו במעריב. ומעין שבע ברכות כמו בערב שבת ומסיים מקדש שבת. אבל ביוצר ומוסף ומנחה ונעילה וידוי שלמעריב מסיים ברוך אתה ה׳ מקדש ישראל ויום הכיפורים.
יום הכיפורים אסור ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה. ואם חולה אפילו אחד מאיבריו יסוך כדרכו ואינו חושש וכן מי שיש לו כאב ברגלו יכרוך על רגלו חתיכת בגד צמר או בגד פשתן ומותר. אבל כל מנעל וסנדל וכל מין עור ומין של עץ אסור. אם היו ידיו מטונפות מותר לרחוץ כדרכו. אבל פניו ידיו ורגליו אסור להושיט ידיו במים אפילו אצבע קטנה אלא שורה מטפחת מערב היום במים וסוחטה ומניחה ולמחר מעבירה על גבי עיניו וידיו בלבד. ואם יקרה בלילה מותר לירד ולטבול במים כל גופו ויעביר ידיו על כל גופו וישפשף בידיו. ואם אדם חולה ביום הכיפורים מאכילין אותו שלא יסתכן וכן כל אשה מעוברת שמתאווה נפשה או מריחת שום ריח מאכילין אותה שאין לך דבר שיעמוד בפני פיקוח נפש חוץ מגילוי עריות ושפיכות דמים ועבודה זרה קודם ימות ואל יעשה אותם. ואסור להבדיל במוצאי יום הכיפורים בורא מאורי האש אלא באור ששבת. ואם לא נמצא אור ששבת והביא אור שלא שבת הדלקה ראשונה אסור שנייה מותרת. ויום כיפור שיבוא בשבת מפסיק מבערב ואין צריך לקדש לפי שלא קדש היום עדיין וצריך לפסוק מבעוד יום מאכילה ומשתייה. והיאך מקדש אין מקדש כמו בחול אלא מי שהוא במקום אחר בערב שבת שיש בו יין ויודע כי לא יהיה לו יין בשבת יקדש מבעוד יום באותו יין שימצא וישתה ולאחר כן אסור בעשיית מלאכה שקיבל עליו את השבת. אבל בהבדלה אינו מבדיל אלא עד שיצא שבת. ואם אין לו יין אומר קודם המוציא לחם ואינו אוכל עד שיבדיל. ובקידוש אם אין לו יין בערב שבת יעשה קידוש על הפת. כיצד רוחץ ידיו ויושב על שולחנו ואומר ויכולו כול׳ ובמקום בורא פרי הגפן אומר המוציא ואומר אשר קדשנו כולא עד ברוך מקדש השבת. אבל יום טוב שהוא אחר השבת צריך לומר י̈ק̈נ̈ה̈ז̈. ואם אין לו יין יכול להבדיל על הפת אגב קידוש. וכך סדורו. רוחץ ידיו ואומר המוציא ומתחיל אשר בחר בנו עד מקדש ישראל והזמנים. ואומר בורא מאורי האש. ואומר ברוך המבדיל בין קודש לחול בין ישראל לגויים בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלתה עד המבדיל בין קודש לקודש. ואומר ברוך שהחיינו. וכן לכל המועדים בין פסח בין ראש השנה בין שבועות בין סוכות. ובזמן שיבוא יום הכיפורים בשבת אומר בכנסת ויכולו במעריב. ומעין שבע ברכות כמו בערב שבת ומסיים מקדש שבת. אבל ביוצר ומוסף ומנחה ונעילה וידוי שלמעריב מסיים ברוך אתה ה׳ מקדש ישראל ויום הכיפורים.
1